מעל עמודי הפייסבוק ובדוכני החתמה במרכז המסחרי של רעות מתנהל בשבועות האחרונים קרב איתנים על עתידו של מגרש בטבורה של רעות, שמיועד להקמת מבנה ציבור. הכל כבר היה כמעט סגור וחתום. ועד הרובע המליץ לתת לחב"ד את המגרש כדי שתקים עליו בניין. ועדת ההקצאות העירונית אישרה ומה שנותר הוא רק אישור חברי מועצת העיר, לפני שתוכל החסידות לגשת להקמת המבנה שתיכנן האדריכל צבי תמרי. המועד האחרון להגשת ההתנגדות לעיריה הוא יום ראשון הקרוב.
לפני כחודש התעוררו לפתע תושבים חילוניים מרעות וממכבים ופתחו במסע שיכנוע נמרץ לביטול ההקצאה, בטענה כי אין צורך ברעות בעוד בית כנסת ועדיף להקים במקומו מועדון נוער או מתנ"ס שישמש את הקהילה כולה. צוות הפעולה מורכב מדמויות בולטות ברובע כגון עו"ד איילת וקסלר, המשפטן פרופ' עומר דקל וטל אלכסנדרוביץ'-שגב (שגייסה את משרד יחסי הציבור שבבעלותה). דקל אמר לנו השבוע: "אלף התנגדויות שמוגשות לעירייה נגד הקמת בית כנסת מקרב 1,500 תושבי רעות זו מסה גדולה מאד שהעירייה חייבת להתחשב בזה ושלא ניתן להתעלם ממנה".
הרב יוסף נוימן (איש חב"ד ותושב רעות) ששמר על שתיקה מאז החלה להתגלגל הפרשה לפני כשבועיים, הבין שהוא חייב להגיב ומהר: "בשבועיים האחרונים מתקיים מסע שכנוע שמציג את הדברים כך שכביכול התושבים צריכים להחליט אם ראוי לייעד את הקרקע לבית הכנסת נוסף ביישוב או למרכז קהילתי. אנחנו אומרים שזה לא או זה או זה אלא גם זה וגם זה. המבנה יהיה גם מרכז קהילתי וגם בית הכנסת בשני מבנים מחוברים".
אולי נכון להקים שם משהו אחר?
"כרגע לא ידוע לעירייה על כל גוף שהוא המעוניין להקים בשטח זה משהו אחר. לעירייה אין כל כוונה כזאת ובזמן שניתן היה לבקש את הקרקע לצורך כלשהו לא פנה אף גוף לבקש את הקרקע. כך שהברירה היא מרכז קהילתי שיכלול גם בית הכנסת, או אדמת טרשים".
"אין זכר לכפייה"
בהסכם עם העירייה מתחייב הרב נוימן להקצות 40 אחוז מזמן הפעילותלפעילות קהילתית לכל התושבים ולאו דווקא לפעילות תורנית. לדבריו, בעת הגשת הבקשה להקצאת הקרקע הוא אסף 500 חתימות של תושבי הרובע התומכים בהקמת בית חב"ד ברעות. "חשוב מאוד לציין גם את הדרך המשמעותית שעברנו עד להמלצת ועד הרובע ברוב גדול על הקצאת הקרקע למרכז הקהילתי של חב"ד", הוא אומר. "התקיימו שלשה דיונים פתוחים שאליהם הוזמנו כל התושבים ולאחריהם הצבעה. ועד הרובע, שהוא הגוף שנבחר על ידי הציבור באופן דמוקרטי, אמר את דברו באופן הברור ביותר".
אבל הרבה מתנגדים עכשיו…
"הפעילות הקהילתית של בית חב"ד מכבים רעות נוגעת ישירות במאות משפחות מהיישוב שאינן דתיות. כל הפעילות ממומנת על ידי תרומות של התושבים עצמם כשהתקציב עומד על כחמישים אלף שקל בחודש. מעבר לכך הקרקע מיועדת בתב"ע לצרכי דת ואף הוקצתה בעבר לטובת הקהילה התימנית כך שהדבר הטבעי והמתבקש ביותר הוא להעביר אליה את בית הכנסת ושאר הפעילות של בית חב"ד מהמקלט הקטן שממנו הוא פועל כיום".
אנשים חוששים מהשתלטות דתית…
"אנחנו, משפחת נוימן לא נמצאים ביישוב יום או יומיים. אנחנו כאן קרוב לתשע שנים ומוכרים היטב לאנשי היישוב. בפעילות שלנו אין כל זכר לכפיה חלילה או רצון לשנות אורחות חיים של המשתתפים בפעילות. המרכז שיקום לא ישמש רק כבית הכנסת אלא יהיה מרכז קהילתי לטובת ולרווחת כל תושבי היישוב. הוא יכלול אולם אירועים, ספריה ויחידות אירוח לחיילים בודדים. בכל מקום בעולם יש בית חב"ד וגם בכל יישוב בארץ. אנחנו נמצאים כאן לטובת תושבי היישוב אם הם מעוניינים בכך, ולהם הבחירה אם לבוא ולהשתתף בפעילויות השונות".
"כבר יש במודיעין"
אחת ממנהיגות ההתנגדות היא מירב רביב, שמתגוררת ברעות כבר 22 שנים. "אני מודה שרק לפני כשבועיים גילינו כי עומד לקום בית חב"ד ברעות", היא אומרת, "ומיד הקמנו צוות פעולה והתחלנו בקבוצות ווטסאפ ובפייסבוק לדבר עם התושבים. בתוך כמה ימים אספנו מאות חתימות. כשהבנו שמה שנותר לנו כרגע הוא להגיש התנגדויות התחלנו להפיץ את זה ועברנו כבר את אלף ההתנגדויות שנאספו".
מה הבעיה שיהיה בית חב"ד ברעות?
"הבעיה היא שמירת צביונה החילוני של רעות. אין מקום מבחינתנו לבית חב"ד ברעות. כמו שאני לא הלכתי לגור או לעשות פעילות בכפר חב"ד. אנחנו צריכים לשמור על צביונה החילוני של רעות, באתי לגור כאן לפני 22 שנים בידיעה שזה יישוב חילוני".
אבל בית חב"ד מתחייב לקיים גם פעילויות חילוניות קהילתיות…
"זה לא נכון, כי כשהילדים שלנו ירצו לבצע פעילות בלילות בית חב"ד יאשר זאת? במקום צריכה להיות פעילות כמו הצופים או משהו דומה ולא תחת הכותרת והשם חב"ד. בעל המאה הוא בעל הדעה, מה גם שבמרחק שלושה קילומטרים פועל בית חב"ד במודיעין ורעות ומודיעין זו יישות מוניציפאלית אחת. אז לא צריך כאן עוד בית חב"ד ולכן אנחנו מתנגדים לו".
לדברי פרופ' דקל, הקמת בית כנסת של חב"ד במרכז רעות היא "הפרה של הסטטוס קוו. הקמת בית כנסת חרדי במרכזו של היישוב הוא מהלך ראשון לשינוי אופי היישוב, כי מקבץ של ארבעה בתי כנסת, שניים קיימים ועוד שניים שייבנו, יגרום לכך שבעתיד ייסגרו את התנועה לכלי רכב כדי שלא לפגוע במתפללים בשבתות ובחגים. יהיו מחסומים על הכביש הראשי ברעות כמו בירושלים ובבני ברק. את זה אנחנו רוצים? אפשר לחשוב שרעות היא יישוב תורני".
דקל מציין כי ביקש מהעירייה – לפי חוק חופש המידע – לקבל את הפרוגרמה שבה מפורט ייעוד הקרקע של מבני הציבור כדי להיווכח אם ייעדו את המגרש לבית כנסת אולם הוא לא קיבל את מבוקשו. "הניחוש שלי הוא שאין בכלל פרוגרמה", הוא מסכם. "ואם זה כך – אסור בכלל לעירייה על פי נוהל 5/2001 של משרד הפנים להקצות את המגרש לעמותה כלשהי".
בתמונה מטה המתנגדים אוסף חתימות (צילום פרטי)
