בשביל אלון שמידט, ה"ימים הנוראים" שבין ראש השנה לסוכות הם הימים העמוסים ביותר, אבל גם המספקים ביותר והמשמעותיים ביותר בעבודתו. זאת הודות לפסטיבל הקרקס, שמציין השבוע יום הולדת 5 וכבר התקבע כאחד הפסטיבלים המצליחים בישראל. עם ממוצע מבקרים של כמאה אלף איש, הפסטיבל הצעיר כבר הוכיח את הצלחתו.

איך נולד הרעיון?

"זה התחיל מכך שראש העיר ביבס אמר לחברי ההנהלה באחד הדיונים בנושאי התרבות 'צריך להביא משהו ארצי וחדש בתחום התרבות שיהיה מזוהה עם מודיעין'. אז השיבו לו 'אבל יש לנו את פסטיבל צלילי סתיו'. אבל ביבס התעקש. 'לא, אני רוצה משהו ייחודי. פסטיבלי מוסיקה יש בהרבה מקומות. תביאו רעיונות'. וככה התחלנו לחשוב"

איך נבחר דווקא פסטיבל קרקס?

"פירסמנו קול קורא למפיקים ולאמרגנים וביקשנו רעיונות. הגיעו הרבה רעיונות, רובם לגבי דברים שהם לא ממש חידוש או רעיונות לא מגובשים מספיק אלא סתם דברים כלליים למדי".

תן דוגמה. מה למשל הציעו?

"היתה הצעה יפה לקיים פסטיבל של הצגות ילדים שיתבססו על אגדות ילדים עולמיות כמו של האחים גרים. אבל הצגות ילדים יש הרבה בחגים. היתה גם הצעה לקיים פסטיבל למחול מודרני עכשווי, אבל ההצעה נפלה כי זה לא ממש ייחודי ויש הרבה פסטיבלי מחול בישראל. חשבנו שמחול מודרני לא יהיה אטרקטיבי לילדים".

ופתאום ראית הצעה לקיים פסטיבל קרקס?

"לא אחת אלא שתי הצעות. זה היה מאד מפתיע כי לא חשבנו בכלל על קרקס. אבל בתוך ערימת ההצעות היו שתי הצעות נפרדות, משני אמרגנים שונים, לקיים פסטיבל קרקס. האחת היתה הצעה כללית מאד שלא היתה אטרקטיבית ממש ונדחתה על הסף. השניה היתה של ג'קי בכר. מפיק ותיק ומוערך ומנהל אמנותי, שהציע לקיים את הפסטיבל במודיעין".

הלכתם על זה בלי היסוס?

"הרעיון הקסים אותנו כי עד אז לא היה בישראל פסטיבל קרקס. ובכלל, הענף לא היה ממש בפוקוס למרות שיש בישראל בתי ספר לאמנויות הקרקס. אפילו במודיעין יש לנו שני בתי ספר לאמנות הקרקס".

הרעיון שמדובר במשהו חדש שאין בשום עיר אחרת הדליק אותך?

"גם, וגם כמובן שקרקס מתאים מאד לקונצפט שלנו. כלומר מופעים לכל המשפחה, מופעים במקומות פתוחים לציבור, פסטיבל שמתאים לילדים, ולכל הגילאים, ושכולם יכולים להנות ממנו ומבינים מה הם רואים".

תסביר למה הכוונה?

"תראה למשל את פסטיבל המחולות בכרמיאל. זה פסטיבל גדול וותיק, אבל מי שמשתתף בו הם בעיקר אלה שיודעים לרקוד. ולא חשוב אם מדובר בריקודי עם או לא. ציבור כציבור פחות צופה במחולות. לעומת זאת, בקרקס כולם באים לצפות. לא צריך להבין במחול או במוזיקה קלאסית. רואים לוליינים, ליצנים, אקרובטים, פעלולנים, וגם ילדים מבינים מה הם רואים מולם".

וזה בעצם הטריק הגדול?

"זה לא טריק אלא מצב עובדתי ולכן מהשנה הראשונה של הפסטיבל כבר הוצפנו בעשרות אלפי מבקרים שבאו לראות את המופעים".

בכמה התחלתם?

"בשנה הראשונה באו כשבעים אלף איש, ומדי שנה אנחנו עולים במספרים. חצינו כבר את קו מאה אלף המבקרים. מגיעים לכאן מכל רחבי הארץ, והעובדה שיש לנו רכבת שמביאה אותך למרכז העיר ממש, זאת דחיפה ענקית".

זה נחשב להצלחה?

"במושגים ישראליים זה וואוו גדול".

למה הפסטיבל מתקיים רק שלושה ימים?

"כי הפסטיבל מיועד לחול המועד וחוץ מזה, כדי לקבל תמיכה מתקציב התרבות הממשלתי, פסטיבל צריך להיות מינימום שלושה ימים ועם ותק של שנתיים לפחות. לכן בשנתיים הראשונות כל ההוצאות היו עלינו ובנינו פסטיבל שיהיה שלושה ימים כדי שנוכל לקבל תיקצוב ממשרד התרבות".

מה תקציב הפסטיבל?

"כ-1.7 מיליון שקל. בערך כמחצית מיועדת לצרכים אמנותיים ישירים כמו עבור מימון והשתתפות האמנים, בעיקר אלה שמגיעים מחו"ל. החלק השני מיועד ללוגיסטיקות כמו הקמת התפאורות, אבטחה וכל מה שמסביב".

כמה משרד התרבות נותן?

"אנחנו מבקשים כחצי מיליון שקל. הם נותנים אולי מאה אלף".

איך נבחר הרפרטואר?

"בשמחת תורה, אחרי שפסטיבל הקרקס מסתיים, אני פותח את היומן השנתי ומתחיל לעבוד ולהכין את הפסטיבל לשנה הבאה".

מה זה אומר?

"זה אומר שאני מתחיל לשבור את הראש מה להביא לשנה הבאה ואת מי להביא, היכן להשקיע מאמצים, ולבחון את הסיכויים שלהקה כזו או אחרת יגיעו למודיעין. זה אומר שאני רואה מאות קטעי וידאו ביוטיוב, של אמנים ולהקות, כדי לראות במי ובמה מדובר ומה רמתם המקצועית. הבחירה קשה".

איך אתה מגיע לכל אותן להקות ואמנים?

"היום בעולם האינטרנט זה הרבה פחות מסובך מאשר היה לפני עשור או שניים. כולם באינטרנט או בפייסבוק. סורקים את הרשת, רואים את החידושים, מכירים לאט לאט את השוק הגדול הזה של אמני קרקס, מסמנים מועמדים פוטנציאליים, בוחנים קטעי וידאו שלהם, ומחליטים על מי הולכים השנה".

נשמע לא פשוט בכלל.

"זה באמת לא פשוט, כי להקות טובות מחו"ל וגם מהארץ עובדות על לוחות זמנים מאד ארוכים. שנה מראש לסגור תאריך להשתתפות בפסטיבל זה ממש עניין לא יוצא דופן. לכן חייבים לעבוד מהר ונכון".

אפרופו אמנים מחו"ל – אתם נתקלים בהיבטים של חרם כמו BDS  ודומים לו?

"כאן יש לנו הפתעה גדולה. אני יכול לגלות לך שבמהלך השנים האחרונות לא נתקלתי ולו פעם אחת בסירוב של אמנים להופיע בישראל על רקע פוליטי. גם אני חששתי מזה אבל מסתבר שבפועל להקות מגיעות לישראל".

והשנה – בניחוח צרפתי

מה האתגר הגדול ביותר שלך כשאתה מתחיל לעבוד על ההכנות לפסטיבל הבא?

"האתגר הכי גדול בפסטיבל הקרקס ולמעשה בכל פסטיבל, הוא הצורך לחדש. מאחר ואנחנו עוסקים בפסטיבל שנתי שחוזר בכל שנה שוב, הסכנה היא שהמופעים יחזרו על עצמם. לכן היכולת להביא להקות חדשות, ייחודיות שלא נראו כאן עדיין, הוא צורך בסיסי. להביא מופעים שהם סגנון חדש לגמרי זה אתגר לא פשוט ואנחנו משתדלים לעמוד באתגרים האלה".

אבל אמן קרקס הוא אמן קרקס. כמה הוא יכול לחדש מדי שנה?

"אמן טרפז יודע להלך על החבל בגובה הכי טוב, אבל זה מה שהוא יודע לעשות. כך גם הליצן. אני צריך לדאוג שהתוכן האמנותי ישתפר כל הזמן. אני חותר לכך שבכל שנה יהיה תוכן אמנותי מעניין חדש, כך שגם מי שראה לוליין טרפז בשנה שעברה, ייהנה גם מלוליין טרפז אחר שנביא השנה כי זה יהיה משהו שונה ומעניין יותר".

והפסטיבל השנה, מה מאפיין אותו הפעם?

"השנה הלכתי יותר על דגש של מופעים שמעניקים תחושה של קרקסים צרפתיים מתחילת המאה העשרים. משהו בסגנון הג'יפסי הצועני, המופעים הגדולים של המועדונים הפריזאיים של המולן רוז', רק כמובן בלי הבחורות. אבל עם הרבה שמחת חיים, מוזיקה עליזה, ססגוניות, אווירת רחוב שמחה ועליזה. זאת התחושה שרצינו לתת השנה לתושבים ולאורחים הרבים".

יש משהו ייחודי שעוד לא היה בפסטיבל עד היום?

"השנה לראשונה ננהיג תחרות של בתי ספר לקרקס מכל הארץ. משהו בסגנון בתי הספר לסמבה בקרניבל בריו, כמובן שבהיקף קטן בהרבה".

יש בתי ספר לקרקס בארץ?

"תתפלא אבל יש אפילו יש לנו שניים במודיעין ישתתפו בתחרות, של ענבל מאיו ושל סנונית ולראשונה נקיים סדנאות לילדים שיוכלו לחוות ממש מה זה להיות אמן קרקס. הם ילמדו איך מבצעים להטוטים ותרגילים כשאמני קרקס אמיתיים ידריכו אותם בסדנאות האלה".

חמש שנים של פסטיבל זה עדיין לא הרבה אבל היו באותן השנים תקלות או פציעות של אמנים?

"לא ברמה שהשביתה מופע או שנפסקה הופעה. היה לנו מקרה לפני כמה שנים עם אמן ידוע מחו"ל, אגב האומנים תמיד משוכנים בבית ההארחה בנוה שלום ליד לטרון, ואותו אמן נקע את הרגל וכשבאנו לראות מה שלומו לא מצאנו אותו. הסתבר כי הבחור הלך לטייל בכרמים מסביב כי לדבריו ישו נהג לטייל בכרמים לתקשר עם אלוהים. בסוף מצאתי אותו מטייל בכרם באווירה דתית מיסטית. הוא היה בהיי והרגיש מצויין".

על מי אתה ממליץ לצפות בפסטיבל?

"אני כמובן לא יכול לעשות הבחנה. כולם טובים ואני ממליץ על כולם. השנה יהיו כחמש להקות מחו"ל והשאר ישראליים, אבל ברור לי שגולת הכותרת יהיה המופע הספרדי וגם המופע של התזמורת האנדלוסית ירושלים שחיברנו אותם לאמני הקרקס".

בימי הפסטיבל, איך לוח הזמנים שלך נראה?

"בוא נגיד כך, שבשלושת ימי הפסטיבל אני לא ישן בכלל. נכון שיש אווירה מטורפת וכל יום שעובר בסדר זה וואוו גדול מאד. אבל זו חוויה מדהימה וחגיגה אמיתית ומטורפת".

צילום דובר העיריה