ג'ולי ארג'מני (52) מקבלת את פני אחרי יום עבודה מתיש, בו לא הספיקה, כך היא מספרת, אפילו לאכול, ולמרות זאת היא משדרת נינוחות וסבלנות אין קץ.
היא נולדה בפנסליבניה גדלה בניו ג'רסי כבת יחידה לאם אלמנה שהעניקה לה הרבה אהבה. אמה, רות דראן אשת עסקים מצליחה שניהלה 40 חנויות בתחום האופנה לימדה את בתה הרבה ערכים בעסקים ובמכירות, כיום היא גם מתגוררת במודיעין. אביה של ג'ולי נפטר כשהייתה בת 7.
מה למדת מאימך?
"התמדה, זריזות, נחישות. למדתי מאמי שאתה יכול להשיג הכל אם אתה רוצה ושואף להיות איש ביצוע. עבדתי איתה בחופשים וסופי שבוע. אמא שלי נתנה לי הרבה ביטחון ועודדה אותי לאורך הדרך. היו חסרים לי אחים וידעתי כבר מגיל 12 שאני רוצה משפחה גדולה. רציתי שמונה עשר ילדים! לא היינו דתיים אבל היא שלחה אותי לבית ספר דתי היא לא ידעה (מחייכת) שהכל יתהפך עליה ושאהפוך לשומרת מצוות ואנשא לאיש דתי. אבל העולם הדתי גם לא היה זר לאימי שגדלה במשפחה גדולה ושומרת מסורת."
מטעמי ציונות
ארג'מני למדה ארבע שנים פסיכולוגיה וביולוגיה באוניברסיטת סטרן במנהטן והכירה את מי שהפך להיות בעלה בגיל 20.
ב-1993 כשהיא כבר אם לחמישה, עלתה המשפחה לארץ והם התיישבו בישוב דולב. "עלינו מציונות. היינו קשורים לחוגים של הציונות הדתית וגם היינו מאוד מעורים עם מה שקורה בארץ. בדולב חיינו עשר שנים אני הייתי עקרת בית וגידלתי את ילדיי אבל לאורך הדרך גם למדתי כל הזמן. עשיתי למשל קורס מורי דרך וחוגים שונים באומנות. טיילנו כמשפחה המון בשבילי הארץ."
ילדים זה שמחה
כיום ילדיה דניאל, אליענה, אביבה, בן, אריאל, שיראל, אלחנן, שחר, יונה, מעין, לבונה וירום הם בין הגילאים 28 ל- 11. ויש לה גם שני נכדים.
אין לי דרך יותר טובה ומקורית לשאול זאת אבל כאם לשניים: איך עושים את זה?! מגדלים שניים כפול שישה התכוונתי….
"קודם כל זה אומר להיות יותר מעשור עם בטן הריונית וביד השנייה להחזיק בעגלה…. אם את אוהבת משהו זה לא קשה – ואני אוהבת לגדל ילדים. היו לנו במהלך השנים גם ילדי אומנה, חלקם אפילו שלוש שנים. לגדל שנים עשר ילדים פלוס זה אומר לפחות 4 מכונות כביסה ביום כיור תמיד מלא שטיפת רצפות כל יום ותמיד תמיד יש מה לעשות…. זה כמו מפעל קטן. כשהייתי למשל צריכה להכין להם פרוסות לארוחת עשר הייתי פשוט לוקחת את הכיכר השלמה והפרוסה ומורחת את הגבינה או השוקולד בין הפרוסות של כיכר שלמה. למזלי בשנים שעד הגירושים היה לי גב כלכלי ויכולתי לרשות לעצמי לא לעבוד כשכירה ומידי פעם הייתי גם מוצאת זמן לעצמי, מנצלת כל שעה פנויה. לכולנו יש 24 שעות ביממה זו רק השאלה כיצד אנחנו מנצלים אותם ואפשר לנצל אותן עד תום. תמיד אהבתי לעסוק בגינון ולצייר."
מתי הגעתם למודיעין?
"הבנות הגדולות למדו בעיר ומאוד רצו שנעבור. בשנת 2000 ראיתי פרויקט שהתאים לנו בשכונת מוריה (בוכמן) שהתחיל להיבנות. באנו וראינו את הפרויקט בליל סערה, ברחוב שמעון והחלטנו לקנות. בהמשך למעבר, התחלתי להדריך גם עבור עיריית מודיעין קבוצות של תיירים ועולים פוטנציאלים שבאו להתרשם מהעיר הנבנית. התחלתי בכלל להדריך קבוצות תיירים ותמיד הייתי עושה גם עצירה במודיעין מסבירה להם על העיר עם הרבה גאווה. ממש שיווקתי להם את השכונה הנבנית שלנו וראיתי שאני ממש טובה בזה אז אמרתי לעצמי למה לא להוציא רישיון תיווך בעצם?…"
מחיר כלכלי
ואכן באמצע שנות האלפיים הוציאה ארג'מני רישיון תיווך ובמקביל עברה גירושין, אחרי עשרים ואחת שנות נישואין, משבר לא קל שהיא לא רוצה להרחיב עליו את הדיבור, שנמשך יותר משלוש שנים. ארג'מני שנאבקה על משמורת על ילדיה וכתה בה בסופו של דבר, לא בלי מחיר אישי כבד. היא גם נשארה במצב כלכלי לא פשוט, בוודאי לא דומה לביטחון הכלכלי שבו חיה לפני הגירושין. למחייתה עבדה כסוכנת נדל"ן וגם הקימה עסק לתפירת שמלות כלה.
משפחת ארג'מני בהרכב מלא. "היו חסרים לי אחים וידעתי כבר מגיל 12 שאני רוצה משפחה גדולה. רציתי שמונה עשר ילדים!"
מאיפה כישרון התפירה?
"למדתי מהסבתא של הגרוש שלי וגם עשיתי קורס בשנקר. יש לי עדיין חנות ברחובות אליה אני מייבאת שמלות שאני תופרת בסין".
נכס משפחתי
המאבק שעברה ארג'מני גרם לה לרצות לסייע למי שעוברת משבר דומה, ומכאן למעשה התחילה גם צמיחה.
"ילדי גדלו ומצאתי שהעול לכוון אותם ולממן להם הכשרה מקצועית הוא עלי וזה לא קל לממן לימודים לכל כך הרבה ילדים. התגבש בי הרעיון לפתוח עסק שיכוון אותם לעצמאות כלכלית וגם ימנף את הקשרים הטובים שיש ביניהם. ידעתי שבתחום הנדל"ן נוכל למצוא פרנסה. בקיץ האחרון רכשתי את הזכויות על משרד "אל הנכס" חמישה מילדי הצטרפו כסוכנים צעירים, בת אחת כצלמת ועוד בת כמנהלת משרד וגם כמה מחבריהם הפכתי את הבית שלי למרכז השתלמויות בזעיר אנפין הסוכנים המיועדים עברו השתלמויות והדרכות ובאוקטובר נכנסנו למשרד (במרכז רננים במכבים)".
איך מנווטים עסק משפחתי בשלום?
"זה כמו לגדל ילדים. הרבה אהבה ותמיכה כשצריך. כיום יש לנו 15 סוכנים. דווקא כאן לא הקשבתי לעצה שאמי נתנה לי תמיד (צוחקת) לא לערבב משפחה ועסקים. הילדים שלי מאוד מאוחדים ובינתיים אנחנו עובדים נהדר ביחד.
מהו מקור שמך?
"אחרי הגירושים רציתי שם חדש. תמיד אהבתי את חוף הארגמן בעכו והחלטתי לאמץ את השם ארג'מני."
יש לך חזון לעסק שהקמת?
"אני בתהליכים לפתיחה סניף בירושלים יש לנו כבר כמה סוכנים ומה שמעניין סוכנות חרדיות. העניין של נשים ומעגל התעסוקה מאוד קרוב לליבי. אישה חרדית שמתפרנסת כסוכנת נדלן יכולה להיות גמישה עם שעות העבודה עניין חשוב עבור מי שמגדלות משפחה גדולה".
מה עושה סוכן נדל"ן סוכן טוב?
"התקשורת המתמדת עם הלקוח. יש תחרות גדולה בענף ואת צריכה את האמון של הלקוח להלחם עבורו".
אהבה חדשה
ג'ולי, שמצטיירת כאישה ששום דבר לא קשה לה מידי מוכיחה כי גם אחרי גירושים מרובי ילדים אפשר למצוא אהבה. מזה 6 שנים שהיא חולקת את חייה עם בן זוג צעיר ממנה ב- 11 שנים ומכנה אותו שותף מלא, תומך ומפרגן וביחסים מצוינים עם ילדיה.
ג'ולי. "ידעתי שבתחום הנדל"ן נוכל למצוא פרנסה"
איך את מביטה על חייך כעת אני שואלת אותה והיא עונה שלמדה לא לפחד משינויים. השינויים בחייה דחפו אותה להתפרנס בכוחות עצמה. "אמא שלי הייתה המנטורית שלי ושל עוד אנשים שפגשה בחייה המקצועיים. אני חושבת שכל אחד צריך מנטור ואני משתדלת להיות עכשיו זו של ילדיי ושל הסוכנים שעובדים איתי".
לחדר נכנס בחור צעיר ששואל אם אני רוצה לשתות משהו וג'ולי מציגה אותו כדוד חיים חבר טוב של בנה שעובד איתם עכשיו. "אמא שלי היא הקול הפנימי שלי אני כל הזמן ממשיכה ללמוד מהניסיון שצברה כשעבדה בארה"ב עבור מיליונר שהיו בבעלותו אלף שמונה מאות חנויות. הסוד הוא לטפח את העובדים שלך. להשקיע בהם".
מה ה"גילטי פלז'ר" שלך?
"קפה" היא עונה בפשטות.
ואם את רוצה לנוח?
"אוהל ביער או ליד הנחל. אני זקוקה לטבע והטבע מרגיע אותי".
בתמונה ג'ולי (שלישית מימין), הסבתא וכמה מהילדים. (צילום אינגריד מולר)