ספק רב אם מישהו מתושבי מודיעין יודע זאת, אבל מתוך בניין "אטריום" שבפארק הטכנולוגי בפאתי העיר פועלת קרן פילנתרופית ששמה לה למטרה להשקיע 600 מיליון שקל במטרה להכפיל את מספר הניגשים לבגרות בחמש יחידות לימוד מתמטיקה בישראל. בייחוד על רקע הנתונים המראים כי במערכת החינוך כיום יש נשירה של 35% במסלולי חמש יחידות במתמטיקה ובפיזיקה.

אלי הורוביץ. זה בסדר שארגונים פרטיים עוזרים למדינה"  ( צילום קרן טראמפ)

קרן טראמפ (שאין לה קשר לדונלד טראמפ המפורסם המתמודד בימים אלה על ראשות המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית) הוקמה בידי שני אחים יהודים מדרום אפריקה ושמה לה כתאריך יעד להשגת מטרתה את שנת 2021 כמועד לסיום פעילות הקרן.

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, מה הניע את האחים להשקיע במערכת החינוך הישראלית?

"בגדול משפחת טראמפ היא פעילה פילנתרופית בישראל כבר הרבה שנים. הם הקימו את בית איזי שפירא ברעננה, הם מכירים היטב את המדינה ויש להם לב חם שמודע למה שקורה כאן. הם נחשפו לעובדה כי הישגי מערכת החינוך בישראל מידרדרים, עובדה שאנחנו רואים דרך מבחנים בינלאומיים שהתפרסמו בעשור האחרון. ישראל היא אומת סטארטאפ שנשענת על הון אנושי בתחומי המתמטיקה והמדעים. ובכלל – הפתרונות לכל האתגרים הגדולים העומדים בפני האנושות יגיעו ותלויים בידע. הם ראו תמונה מדאיגה, של מדינה הנשענת על הישגי העבר והיום צריכה לעשות מהפיכה. כל איש חינוך רואה את זה".

הכל מתחיל ונגמר במורה

החלטת קרן טראמפ להתמקד בהוראה ובמורים נסמכת על ראיות מחקריות מוצקות לפיהן איכות ההוראה היא הגורם המשפיע ביותר בכיתה על הישגי התלמידים. מדינות שהצליחו לשפר את הישגי החינוך שלהן עשו זאת באמצעות השקעה באיכות ההוראה. בקרן טראמפ מאמינים ביכולתם של הפילנתרופים לשמש כזרז לחדשנות וכגורם המעודד תיאום ושיתוף פעולה.

את דרכה לעבר המטרה עושה קרן טראמפ בשלושה ערוצים. הערוץ הראשון חותר למשוך אנשים מוכשרים להוראה, מתוך הנחה שאנשים מוכשרים יבחרו להיות מורים ויתמידו בעבודתם רק כאשר ההוראה תיחשב מקצוע המכבד את בעליו, כשהם ירגישו שהם מקבלים גיבוי ודחיפה מהציבור ומהמערכת וירגישו שהם חלק ממהלך כולל יותר שבו החינוך בישראל משנה כיוון. לתחושת אנשי הקרן, מערכת היחסים בין הציבור והמורים חייבת לשוב להיות כזו המבוססת על הערכה ואמון הדדי, כאשר  מקצוע ההוראה צריך להיבנות ולהיחשף לציבור כאומנות הממוקדת בלמידת התלמיד.

כדי להגשים את מטרת משיכת אנשים איכותיים למקצוע ההוראה פועלת הקרן במגוון רחב של פרויקטים ותוכניות. 11 אנשי קרן טראמפ הפועלים ממודיעין יזמו שיתופי פעולה עם שלל אקדמיות ברחבי המדינה להקמת מסלולים מיוחדים לקליטת מורים למתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד. מעבר לכך הם מעניקים את "פרס טראמפ" להוראה איכותית, הקימו את תוכנית "מורה-חוקר" המעודדת מדענים בעלי תואר שלישי ללמד מתמטיקה בבית הספר התיכוניים, הקימו תוכניות ליווי פדגוגיות למורים, העניקו מענקים של מיליוני שקלים לתוכניות כגון תוכנית "חותם" המקימה מסלולי לימוד מיוחדים ופעילים ברמה הציבורית לחיזוק איכות ההוראה בישראל.

התחום השני עליו שמים אנשי קרן טראמפ דגש הוא טיפוח המומחיות בקרב אותם מורים. מדוגמאות ממדינות שונות בעולם שרשמו הישגים טובים בתחום עולה כי הכשרה טובה של מורים מטפחת גישה קלינית להוראה ושמה את למידת התלמידים במרכז. המורים לומדים כיצד להתאים את הוראתם לצרכים וליכולות המגוונים של כל אחד מתלמידיהם. הם צופים במורים מנוסים ובעמיתים, מתנסים ודנים בסימולציות, ומשתפים זה את זה בידע המעשי שלהם. הכשרתם מתבססת על הכלל שלמידה מהתנסות מעשית היא החשובה ביותר. קרן טראמפ מסייעת לטפח את המומחיות של מורים במיומנויות מעשיות הממוקדות בלמידת התלמידים ומאפשרות להם להתאים את הוראתם לכל תלמיד. הקרן פועלת בשותפות עם מוסדות להכשרה ולפיתוח מקצועי של מורים כדי לפתח תכנים, כלים וסגל הנחוצים כדי לטפח מומחיות שכזו. שיתופי פעולה שכאלה כוללים הכשרת 250 רכזי מקצוע, הקמת קהילות איזוריות להתפתחות מורים, סדנאות למלווים פדגוגיים ועוד.

התחום השלישי הוא הדגמת המקצוענות על ידי יצירת רשת תמיכה להוראה איכותית. בקרן טראמפ סבורים שהוראה איכותית זקוקה למערכות תומכות בתוך הכיתה ובבית הספר. כדי שמורה יוכל לשפר ולהתאים את ההוראה שלו לצרכים וליכולות של כל תלמיד, עליו לאסוף נתונים אודות התקדמות הלמידה של תלמידיו ולשתף פעולה בקהילה מקצועית עם שאר המורים בבית הספר. בתחומי המתמטיקה והמדעים נדרש שיתוף פעולה בין בתי ספר, משום שמספר התלמידים והמורים מצומצם וציוד המעבדה יקר.

איפה אנחנו יחסית לעולם

בשנים הקרובות מתכננים בקרן טראמפ לסייע להניח תשתית מקצועית לפרישתן של מערכות תומכות להוראה איכותית. זה יקרה דרך פיתוח של טכנולוגיות, יצירת ידע ושיטות עבודה והכשרה של אנשי מקצוע שיוכלו לעזור בהטמעה. לאחר מכן אמורה הקרן לרקום שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות ורשתות של בתי ספר כדי להדגים יישום מוצלח של מערכות תומכות להוראה בשדה, שמטרתן לקדם את הוראת המתמטיקה והמדעים.

בין השאר עושה זאת קרן טראמפ דרך הקמת תוכניות עירוניות להטמעת הוראה איכותית, תוכנית שילוב 540 תומכי הוראה במערכת החינוך, הפקת כינוסים של רשתות מקצועיות ובניית תוכניות להפחתת שיעור הנשירה מלימודי מדעים.

אלי הורביץ, אז מה באמת מצב מערכת החינוך הישראלית בתחומי המתמטיקה והמדעים?

"הרבה מאוד שנים לא ידענו מה מצבנו באמת. לא היתה מדידה וגם כשהיתה, לקח לנו זמן להצטרף אליה. ב-15 השנים האחרונות התגלתה התמונה האמיתית, כאשר גם מדינת ישראל מסתכלת על על הממצאים בדאגה. בכל המדידות משנת 2002 עד 2012 היינו במקום ה-41 מתוך 65 בהישגים בתחום. מאז אמנם השתפרנו, אבל גם האחרים. מאז שנת 2012 אנחנו במקום השמיני בקצב השיפור, אבל התמונה היא אותה תמונה. אנחנו משתפרים וזה מאוד חיובי, אבל ההישגים כאן עדיין מאוד נמוכים. רחוקים מלהשביע רצון. בטח כשאנחנו מתגאים בכך שישראל היא מדינת סטארטאפ. בנוסף אנחנו רואים פערים מאוד גדולים בהישגים בין תלמידי המרכז לפריפריה".

למה כל כך חשוב להכפיל את מספר המסיימים בחמש יחידות בגרות במתמטיקה?

"היום, בשביל להבטיח חיים טובים כבר לא מספיק עצם קיומה של תעודת בגרות. אתה צריך שתהיה לך תעודת בגרות איכותית, כזו שתכניס אותך ליחידה טכנולוגית בצבא או לפקולטות הנחשבות שמתוכן מגייסים מקומות העבודה שמשלמים יותר. זה מצב חדש שלא הכרנו קודם ולכן תעודת בגרות איכותית היא תעודת בגרות עם חמש יחידות אנגלית ומתמטיקה. זה מה שיכניס את התלמידים למסלול ההצלחה החדשה. השאלה שכולנו צריכים לשאול את עצמנו כהורים היא איך אני מצייד את הבן שלי לדרך אל עבר העתיד שמחכה לו שאני לא יודע עליו הרבה. הוא יהיה איש בוגר בעוד 20 שנה. אני בקושי מבין את המציאות של היום ואני כבר צריך להכין אותו הכי טוב שאני יכול לעתיד שמחכה לו. לכן, בחינוך שלנו כהורים חשוב לנו להקפיד שהילדים שלנו לא יחסמו לעצמם דלתות. שאם הבת שלי מוכשרת ויכולה, זה הזמן שלה להתאמץ ולהשקיע. הרבה שנים הזנחנו את זה כהורים. חשבנו שבגיל 14 או 15 הסתיים התפקיד שלנו כי הם עסוקים בעצמם מאחורי הדלת הסגורה. אבל זה לא נכון. הם קשובים מאוד למה שההורים שלהם עושים ואומרים".

למה יש כאלו שיעורי נשירה כיום?

"הבחירה במסלולים של תעודת בגרות איכותית, חמש יחידות פיזיקה או מתמטיקה, זו בחירה קשה. אלה לימודים קשים. עשינו הרבה קבוצות מיקוד עם ילדים. הם מגיעים לכיתה י' ומדווחים על הלם. פתאום קשה להם. הם התרגלו כל החיים לא להתאמץ ותמיד להצליח כי אנחנו עשינו טעות כהורים וגידלנו אותם ככה, שהעיקר שיצליחו גם אם לא צריך להשקיע. אנחנו כבר לא מעריכים את המאמץ. אנחנו מסתפקים ואוהבים הברקות ואלתורים, אבל זה לא הולך כשמדובר במתמטיקה ופיזיקה. באלה צריך להתמיד ולהשקיע ופתאום הם מקבלים 70. זה ציון שהם לא קיבלו מעולם והם לא מחושלים לזה. הם לא למדו איך להתמודד עם קושי וכישלון. אלה דברים שיהיו חשובים להם מאוד בעתיד. תמיד אמרנו להם שהם נסיכים ונסיכות ולא לימדנו אותם להתמודד. לכן היום יש 35% נשירה ממסלולי חמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה. כי אלה באמת לימודים קשים, וצריך להתאמן ולתרגל ולבנות ידע, לבנה אחרי לבנה. ואם לא מבינים משהו אי אפשר לדלג עליו אלא חייבים להתעקש. אלה בדיוק הדברים שאנחנו כהורים צריכים להתעקש עליהם ולא לוותר. אם לילדים יש היכולת לכך, אסור לוותר להם. צריך לעודד אותם ולהיות בקשר עם ההורים שלהם. לא להגיד 'נו, בסדר, הוא ישלים אחר כך'. זה מאוד קשה, אבל צריך לצייר להם את תמונת העתיד. אם היום תשקיעו ותתמידו זה יפתח לכם דלתות בעתיד. אל תחסמו לעצמכם את הדלת עכשיו".

על אילו מדינות אנחנו צריכים להסתכל כדי ללמוד איך להשתפר?

"מלבד מדינות כמו פינלנד או מדינות דרום מזרח אסיה שתמיד היו טובות בתחום, יש מדינות שבתוך 10-15 שנים עשו קפיצה מאוד גדולה בהישגים. מדינות כמו פולין למשל. התחלנו ללמוד מה הן עשו וזה מאוד מעניין לראות שאחד הדברים העיקריים שעשו הוא השקעה מאוד גדולה במורים. בניגוד לרפורמות קודמות, שבוצעו גם בישראל ושמו דגש על השקעה גדולה מחוץ לכיתה בכל מה שמסביב, השקעות שלא תורגמו להישגים, במדינות שהצליחו אנחנו רואים השקעה במשיכת מורים טובים ולא רק דרך העלאת המשכורות. אחד הרעיונות הוא להפוך את ההוראה ממקצוע מאוד תעשייתי, שבו מלמדים את כל הילדים את אותו החומר, להוראה שנותנת לכל תלמיד תוכנית לימודית משלו בהתאם לצרכיו. במדינות שמצליחות זאת אחת הדרכים להפוך את ההוראה למקצוע מבוקש".

זה לא קצת עקום שמדינה צריכה סיוע מארגונים כדי להגיע להישגים?

"לא, זה לא עקום בכלל. כמו בהרבה בעיות מורכבות בחברה אין אף גורם שיכול לפתור אותן בעצמו, שיכול לקחת בעיה שנמצאת בכיוון הידרדרות ולגרום לשינוי כיוון. יש כיום הבנה שכולם צריכים לעשות יחד. המדינה, הארגונים השונים, החברות. כל אחד ייתן את תרומתו. אתה רואה את זה היום גם באוניברסיטאות בהן הגדילו את הבונוס שמקבל סטודנט שמגיע עם חמש יחידות בגרות במתמטיקה. כל אחד צריך לתת כיום כתף. כשזה מגיע להרבה מהבעיות החברתיות שלנו, אם החברה לא תירתם ותמשיך לשבת מהצד ולבקר את הממשלה, דבר לא יקרה. במקרה שלנו, המשבר היה כה חמור שהצליח לייצר הרבה רצון טוב והסכמה על היעדים והדרך בה יש לפעול. מדינת ישראל קמה הרי על מתנדבים ורצון טוב, אני לא חושב שרוח ההתנדבות עברה מן העולם. הממשלה מובילה והיא הריבון, אבל זה יומרני לחשוב שאפשר להצליח במשימה כזאת בלי הרתמות של כל מגזרי החברה".

הוראת מדעים. ללמוד מפולין איך מביאים מורים טובים (צילום: קרן טראמפ)

היעד שהצבתם לעצמכם עד 2021 ריאלי?

"קודם כל, אם נשיג את המטרה שלנו לפני, אז הקרן תיסגר עוד לפני 2021. זה יעד מאוד ריאלי. זה ששמנו את היעד בתוך מסגרת זמן מייצר המון אנרגיה חיובית. יש תחושה שאין זמן לבזבז. אנחנו פועלים מהר, עם אנשים מאוד טובים ואין סיבה לגרור רגליים".