החלטת בית המשפט העליון מהבוקר להאשים את רומן זדורוב ברצח הנערה תאיר ראדה מוכיחה שכניסה לבית משפט בישראל ואפילו אם מדובר בבית המשפט העליון קרובה יותר לכניסה לקזינו בלאס וגאס מאשר להיכל הצדק.
החלטת העליון התקבלה 9 שנים לאחר הרצח המזעזע. 9 שנים! ילד שהיה אז בן 11 הוא היום טייס קרב בחיל האוויר ובכל השנים האלה רומן זדורוב מריח ליזול בכלא. שופט העליון יורם דנציגר שישב בראש הרכב של 3 שופטים היה היחידי שקבע שיש לזכות את זדורוב.
במילים אחרות אם השופט דנציגר היה שופט יחיד בערכאה נמוכה יותר באותו משפט רומן זדורוב היה הבוקר משתזף על חוף הים כאדם חופשי ומתוסכל.
אין לי שמץ של מושג ירוק אם זדורוב רצח את תאיר ראדה. יש לי יותר משמץ של מושג על ההתנהלות המאוד בעייתית בתיק הזה כמו באלפי תיקים אחרים. מערכת המשפט שלנו פשטה מזמן את הרגל ושופטים אינם עוד מורמים מעם. לעתים הם בקושי מתנהגים כבני אדם נוכח מזגם הסוער והבלתי אנושי כלפי נאשמים וגם עורכי דין. רק השבוע התבשרנו על
השופט המחוזי יצחק כהן שהיועץ המשפטי החליט להעמידו לדין בכפוף לשימוע בחשד לעבירות מין. להזכיר לכולנו ששופט מחוזי אחר, דן כהן יושב בכלא על עבירות שוחד ועוד רבים אחרים gהתבקשוg לפרוש מכהונתם כאשר הועלו נגדם חשדות במגוון של עבירות.
ועוד לא אמרנו מילה על החשדות החמורים העולים מהתנהגותה של פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, רות דוד בפרשת רונאל פישר. מדובר בבעלת תפקיד שישבה על כסאו של "אלוהים" והחליטה בדיני נפשות ממש מי לכלא ומי חוזר הביתה. כאשר על פי החשד שיקוליה לא היו חפים מאינטרסים זרים.
זדורוב אינו האדם היחידי היושב בכלא ישראלי כאשר יש עמימות לגבי העבירה שביצע.
העובדה ששופט דוגמת יורם דנציגר חשב שיש לזכותו צריכה להדיר שינה מעינינו. יתכן מאוד שזדורוב כמו רבים אחרים יושבים מאחרי סורג ובריח על לא עוול בכפם.
כל מי שחווה בשנים האחרונות דיון בבית משפט כלשהו בישראל מבין שלמעשה הוא הגיע לבאסטה של עסקאות טיעון שבה בית המשפט מציע/מאיים על הצדדים "עדיף שתסתדרו ביניכם" שאם לא כן – דיר באלקום. הדבר האחרון שבית המשפט מעוניין בו הוא לנהל הליך משפטי אמיתי.