כך בונים "בית ירוק"

ערן קמינסקי
2015-11-09 00:00:00
2015-11-09 00:00:00

"מה הביא אותי לבנות בית ירוק? הראש, והלב". כך מסביר רועי סננס, בן 31 משילת, כיצד הגיע אל תחום ה"קיימות". הוא החל בכך כבר במקום מגוריו הקודם (דירה שכורה) וכעת הוא מיישם את כל מה שאפשר בבית שהוא וזוגתו בונים במושב. הבית נבנה על פי עקרונות ה"קיימות" הקוראים לנצל באופן מיטבי (ראה מסגרת) את המשאבים העומדים לרשות האדם ולצמצם למינימום את הפגיעה בטבע ואת השימוש במשאבים מתכלים.

"זה עניין של תשוקה", הוא מסביר. "אני חושב שצריך לשים לב להרבה פרטים הנוגעים לאיך אנחנו חיים, מה אנו שואבים מהסביבה ומה תורמים לה חזרה".

"דואג לעולם של ילדי"

סננס הוא בעל תואר שני בביולוגיה מולקולרית, שממש בשבוע הבא משתחרר משירות קבע בצה"ל. הוא רואה בעצמו "איש אדמה": "אני לומד וקורא ורואה תופעות שמתרחשות כיום בעולם. אני לא עיוור להן. בגדול, המין הפולש המסוכן ביותר הוא האדם וצריך לתקן את דרכינו איכשהו. אני מסתכל על העולם שאשאיר לילדי ורואה שהוא במצב בעייתי. אני רוצה לנסות ולפעול ולעשות כמה שיכול כדי לתקן".

הסבר מה זו "קיימות"?

"החשיבה של הקיימות נוגעת לאיזה מקום האדם תופס על פני כדור הארץ בהתנהלות שלו. כמה בשר אני צורך וכמה מקום תופס גידול בעלי החיים לשוק הבשר, כמה אני משתמש ברכב וכמה אני עושה 'קאר פול', כמה אני שוטף כלים ומבזבז מים, כמה אני משתמש בכלים חד פעמיים… השאיפה בקיימות היא להפחית למינימום את חתימת הרגל האקולוגית שלי. זה עומד על שלוש רגליים: שימוש חוזר, שימוש נוסף והפחתה".

איך יישמת את העקרונות האלה עד היום?

"להפחית זה מאוד קל. במקום להתקלח רבע שעה אתה מתקלח חמש דקות, דואג להשקות את הגינה בכמויות המתאימות ולהפסיק להשקות כשיש גשם. זה רק דורש חשיבה ותשומת לב. למחזר זה יותר מאתגר וכאן הכנסתי את עניין מחזור המים האפורים לצורך השקיית הגינה. בגלל שבבית שאני שוכר כיום צינורות האינסטלציה נגישים, הפרדתי בין הצנרת של הכיורים, מכונת הכביסה והמקלחת. בתהליך ביולוגי אני מפלטר את המים באמצעות בריכת אגירה ומקבל חזרה מים להשקייה. כיום יותר מחצי מהשקיית הגינה שלי מבוססת על מים אפורים. בנוסף עשיתי איסוף מי מרזבים לתוך מערכת המים האפורים".

מה לגבי האשפה שאתה מייצר?

"אנחנו מפרידים אשפה וכבר הגענו למצב שממיינים לחמישה תתי סוגי אשפה: נייר, פלסטיק, זכוכית, אלומיניום ושאריות מזון שהולכות לקומפוסטר. תכל'ס, אנחנו מרוקנים את הפח פעם בשבוע והוא אף פעם לא מסריח. התוצאה הסופית היא שאני תורם הרבה פחות אשפה למערכת האשפה המוניציפאלית".

היישום הוא רק בתחום הפסולת שאנו מייצרים?

"לא. יש גם דברים שברמה האישית שאנחנו עושים כמו להפחית מאוד את צריכת הבשר. לא הפכתי לטבעוני ולא אוהב בשר פחות, אלא מבין שתעשיית הבשר מביאה איתה השלכות מאוד גדולות על כדור הארץ. וזה בלי לדבר על ההתעללות בבעלי חיים שזה דבר קשה מאוד לעיכול".

ההר ממזג את הבית

הבית החדש שבונה סננס יהיה מותאם מראש לתפיסת העולם שלו, כאשר הבנייה נעשית תוך כדי התחשבות בתנאי הסביבה וכיווני האוויר, אגירת מי גשמים, התקנת "מערת חשמל סולארית" על הגג ועוד. "הכל נעשה בהשקעה לא מאוד גדולה, אלא בעיקר בחשיבה לפרטים", הוא מסביר. "אבל יש גם דברים שדורשים השקעה כספית".

למשל?

"שימוש במערכת צינורות מים החודרים עמוק לאדמה בכדי לחמם ולקרר את הבית. זו מערכת חימום/קירור גיאותרמית".

שמצריכה כמובן הסבר…

"מעומק של שניים-שלושה מטר והלאה מתחת לאדמה, אתה מגיע לטמפרטורה קבועה במשך כל השנה של בסביבות עשרים מעלות. הרעיון הוא להסיע את המים בצינורות עד לעומק של מטר עד מטר וחצי מתחת ליסודות הבית, ולהעלות אותם חזרה לבית. הכי קל להסביר שזה עובד כמו פעולת הראדיאטור ברכב דרך צלעות הקירור. אם אתה מסיע את המים מספיק, הם יחזרו קרים וככה בזמן שאני אצטרך לחמם את את הבית שלי מטמפרטורה של עשרים מעלות ל-25 נגיד, בבית רגיל יצטרכו להתחיל את החימום מטמפרטורה של חמש מעלות בחורף עד ל-25, ובמערכת הזאת כבר יהיה חום אגור".

זה מבטל את הצורך במזגן?

"זה לא מבטל את השימוש במזגן, אבל מפחית את השימוש בהרבה וכך גם צריך הרבה פחות כוחות סוס של מזגנים כדי לקרר ולחמם את הבית. ההשקעה היא לא קטנה ומודל ההחזר הוא בין שבע ל-12 שנים. תלוי באופי הבית. החשיבה שלי היא שעדיף שאשקיע את זה כאן במקום לשלם לחברת החשמל".

יש במושב שילת שותפים לרעיון?

"ניסיתי לגייס עוד אנשים באזור שבו אני בונה את הבית. אם כבר מכונת הקידוח מגיעה לאיזור, זה יוזיל עלויות אם עוד אנשים יבצעו את התהליך. אבל עוד לא הצלחתי להזיז את הגבינה. אנשים די תקועים בדרך שסללו להם ולא עוצרים לשאול את עצמם אם זה הפיתרון הנכון עבורם. אולי אני קצת נאיבי, אולי גם לדור הבא זה יבוא יותר בטבעיות".


הבית שחוסך לך

הבית האקולוגי הנכון מתחיל להחזיר את ההשקעה בו מהיום הראשון. בית לדוגמה, שנבנה בכרם מהר"ל, מיישם כמעט את כל הסעיפים

אז איך יוצרים בית ירוק/אקולוגי? באיזה חומרים משתמשים ובאיזה לא? אילו מערכות יכנסו לתפקודו השוטף של הבית? מי יבנה את הבית ובאיזה תנאים? היכן ימוקם הבית ומה תהיה מידת השתלבותו בנוף? ולא פחות חשוב – כיצד יוכל הבית לעמוד בתקנים ובחוקי הבניה על מנת לקבל את אישור הוועדה לתכנון ובניה? אם אתם עומדים לבנות בית והשתכנעתם להשקיע ב"קיימות", אפשר לקבל השראה מהיישום בביתם של רינת ועמיד לפידות במושב כרם מהר"ל (מתוך אתר "ארץ הכרמל"):

 

בריכת אגירה שבה הצמחים מטהרים את ה"מים האפורים" (צילום פרטי)

פתחים ואוורור: החלונות יגיעו עד לגובה התקרה ויהיו בנויים משני חלקים – חלק של חלון רגיל הנפתח וניסגר וחלק עליון שיפתח בקיץ וייסגר בחורף. חלון בחלק העליון של הקיר יאפשר לאוויר החם לצאת החוצה בקיץ. מעל כל דלת יהיו חלונות כדי לאפשר זרימת אוויר בין כל החדרים. אוורור הבית הוא חשוב מאוד לבריאות היושבים בו וחוסך מאוד במיזוג הבית בקיץ.

חיסכון במים: איסוף המים האפורים, טיהורם והפניית חלקם להדחת האסלות וחלקם להשקיית הגינה עשוי לחסוך כמות גדולה של מים. השימוש במתקן "מים חיים" ובמקביל השימוש במוצרי ניקוי והיגיינה ביולוגיים, יאפשר שימוש בטוח ונטול ריחות רעים במים האפורים.

אנרגיה: כבר בתכנון הבית, הכנסת אלמנטים כמו בידוד ומסה תרמית ובניית הבית לכיוון הנכון מבחינת אוורור וכיווני השמש, ניתן לחסוך למעלה מ-50% בצריכת החשמל הביתית. אם תלכו עוד יותר רחוק ותתקינו מערכות אנרגיה אלטרנטיביות כמו אנרגיית רוח או סולארית, תוכלו לחסוך עוד יותר בתשלום חשבון החשמל.

בידוד ומסה תרמית: כל בית צריך שיהיו בו שני אלמנטים חשובים אלו כדי לחסוך באנרגיה וכדי להנעים את חיי היושבים בבית. את הבידוד אפשר ליצור כיום עם חבילות קש אותן סוגרים מחוץ למבנה ומכסים בטיח כדי לשמור על הקש. את המסה התרמית מקבלים מציפוי פנימי ובניית קירות מלבני בוץ. את לבני הבוץ אפשר להכין לבד והן מכילות 3% מלט לצורך גיבוש ומתן חוזק

השלד: השלד צריך להיות חזק ויציב וברור שהוא צריך להיות נקי מבטון. השימוש בבטון הוא מאוד בעייתי. את חומרי הגלם ליצור מלט חוצבים בהר. ישובים רבים סובלים מקיומן של מחצבות בסמוך. מחצבות אלו מייצרות אבק ורעש. כמו כן מלט הוא תוצר של תהליכים בני מיליוני שנים שאנו נהנים מהם כעת. לכן השימוש במלט הוא לא מקיים (מלשון קיימות). בנוסף מוסיפים למלט אפר פחם המכיל חומרים שעשויים להיות מזיקים לבריאות. בשוק קיימות כיום מגוון אפשרויות חדשות לבניית השלד כמו מכולות. מכולות בתובלה הימית משמשות במשך 10-12 שנים ולאחר מכן הופכות לאשפה. בעולם בכל שנה נוצרת אשפה של מיליון מכולות. על מכולה אחת ניתן להציב עד 9 מכולות מלאות ללא צורך בתמיכות נוספות. לפיכך זהו חומר חזק, יציב ועמיד. מבנה המכולה מאפשר לכל אחד לעצב את ביתו ולבנות כמו שבונים בחלקים של לגו. החיסרון של המכולה הוא שהיא עשויה מפח ולא כיף לגור בבית מפח. על חיסרון זה צריך להתגבר על ידי הציפוי שמיישמים על המכולה.

בתמונה רועי סננס. "השאיפה ב'קיימות' היא להפחית למינימום את חתימת הרגל האקולוגית שלי" (צילום פרטי)

[the_ad_group id="87"]
[the_ad_group id="89"]

כתבות נוספות