"במשך שנים ארוכות", מספר שמעון סלל רוה רודריגז, "ניסיתי לחבר את הגורמים הרלבנטיים במודיעין כדי להביא לכך שבבתי הספר ברחבי העיר יהיו נבחרות כדורסל בית ספריות, מתוך שאיפה להגיע לליגת העל לתיכונים על בסיס קבוע".

חלום בן 13 שנה ("לפחות") התגשם עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית. עוד הוכחה שהסבלנות לפעמים כן משתלמת. אלעד שמעונוביץ (מחזיק תיק תרבות נוער וספורט), סמי עטר (מנכ"ל עמותת סחלבים) וחנן דנציגר (מנהל מחלקת הספורט) נענו ליוזמה, דביר שלומי (מנהל עירוני א') נתן את האישור וביום בהיר רואים את ליגת העל לתיכונים. טובי השחקנים במודיעין, מכיתות ו' השונות בעיר, מוסללים כולם עם עלייתם לחטיבת הביניים – לכיתה אחת. מקסימום כישרון תחת אותה קורת גג. ידוע כי כדורסלנים הם גבוהים, אפשר שאם ירכזו אותם יחד, הם לא יסתירו את הלוח לשחקני הכדורגל.

"מצאנו אצל מנהל עירוני א', דביר שלומי, אוזן קשבת והבנה לחשיבות הספורט בכלל והכדורסל בפרט, כמו גם ראייה ארוכת טווח, שבוודאי תביא לבית הספר ולעיר הישגים מרשימים בעתיד. איתרנו שחקנים מוכשרים מבתי הספר היסודיים בעיר, ופנינו אליהם בהצעה לעבור ביחד לתיכון עירוני א'. לזכותה של עיריית מודיעין יאמר, כי היא אפשרה גם לתלמידים, שלמדו בבתי ספר שאינם מוזנים אל עירוני א', להגיע. חשוב גם לציין את הורי התלמידים, שעזרו מאד בדחיפת הרעיון, פשוט כי הם מבינים את חשיבות העיסוק בספורט ויודעים עד כמה הכדורסל משמעותי בחיי ילדיהם. ההורים גילו הרבה מאד סבלנות לחבלי הלידה של המיזם, והיו צריכים להתמודד עם הרבה חוסר ודאות לקראת פתיחת שנת הלימודים. בסופו של דבר נפתחו ובבית הספר עירוני א' שתי כיתות ז', בהן מרוכזים כל שחקני הכדורסל".

במסגרת הפרוייקט החדש, יתייצבו לבית הספר התלמידים שחקנים, פעמיים בשבוע, כבר ב- 6:30 בבוקר, ויתאמנו עם דביר שיינגורטן, מאמן קבוצות הליגה של עוצמה מודיעין, וכן יתאמנו פעם נוספת עם מאמן אתלטיקה מטעם בית הספר. בהמשך הם צפויים ליהנות מארבע שעות אימון שבועיות בדרך למה שנדמה, על פניו, כמו בגרות חמש יחידות בכדורסל. כאמור, כדי לקבל ציון מאה צריך לעשות את העבודה- לעלות לליגת העל לתיכונים.

"החשיבה שעומדת מאחורי היוזמה הזאת היא שנבחרת בית ספרית תורמת רבות לאקלים הבית-ספרי ולגאוות היחידה של התלמידים כלפי המוסד בו הם לומדים. כשיש נבחרת המייצגת את בית הספר, כל קהילת בית הספר, תלמידים, מורים והורים, מגיעים לעודד, ותחושת השייכות מתעצמת. התופעה מוכרת מאד בארצות הברית ובעולם, וגם במקומות אחרים בארץ, כל בית הספר עומד מאחורי הנבחרת והנבחרת היא גורם מאחד ומגבש".

זה המקום לציין כי מודיעין אינה זרה לליגת העל לתיכונים בכדורסל. לפני כשבע שנים נבחרת מו"ר קבעה היסטוריה והייתה לקבוצה הראשונה מהעיר לעשות זאת. אבל מדובר היה בהבלחה, דור חד פעמי של שחקנים שהמזל קבע להם פגישה. אותה קבוצה נשרה מליגת העל כעבור עונה, וההישג לא שוחזר מאז. מעניין לגלות, שהמאמן של אותה קבוצה היסטורית, היה לא אחר מאשר חגי, היום המנהל המקצועי של עוצמה מודיעין. אותו אשר חגי, שידע כבר את ליגת העל לתיכונים קודם לכן, במסגרת עירוני ט' בתל אביב.

"עבדתי בתיכון עירוני ט' בתל אביב. המנהלת שלו, רונית תירוש, הביאה את צביקה שרף, ואני עבדתי שם 12 שנה כראש המערכת", חגי משחזר. "אחרי הרבה עבודה קשה, נחשבנו אז לאימפריה, וילדים מכל הארץ הגיעו אלינו ובקשו ללמוד בבית הספר כדי להצטרף לנבחרת. היינו בית הספר היחיד בתולדות המדינה שלקח שתי אליפויות בליגת העל לתיכונים. זה לא דבר מובן מאליו. כל בית הספר הגיע בכל שבוע לעודד את השחקנים, וצוות צילום התלווה אלינו במשך שנה כדי לתעד את המפעל. הקבוצה הזאת חיזקה מאד את כל קהילת בית הספר, אבל כמובן גם את השחקנים עצמם, שהפכו לכוכבים. לאחר שסיימתי את עבודתי בתל אביב עברתי לאמן את נבחרת תיכון מו"ר. פה לקחתי רק ילדים מקומיים והצלחנו לעלות לליגת העל. מבחינתי, זהו הישג עוד יותר גדול מההישג בעירוני ט', כי לא הבאנו כוח חיזוק מערים אחרות, אלא הסתמכנו רק על הכוח המקומי. אף אחד לא האמין שנעלה לליגת העל, שבה יש רק שניים עשר בתי ספר מכל רחבי המדינה. זה בהחלט הישג גדול, שמקום כל כך קטן עלה לליגת העל. ננסה לשחזר אותו".

בתמונה: היו זמנים – נבחרת העבר של תיכון מו"ר (צילום ארכיון)