Dr. Dre-Compton
בהגיעו ליובל שנים, הספיק אנדרה "דוקטור דרה" יאנג להיות חלוץ מוזיקלי, תרבותי, עסקי וייצוגי לקהילת האפרו אמריקאית בכלל ולעיר/שכונה קומפטון שבלוס אנג'לס רבתי. להיקרא המיליארדר הראשון של ההיפ הופ זו הגדרה שמעולם לא חשב שיקראו לו, כמו גם (ופה אני מנבא את העתיד) שסביר עד מאוד שבאותה עיר שבמטרופולין המפורסם ביותר במערב ארצות הברית עוד יהיה רחוב על שמו לאחר שייפרד מהעולם ביום מן הימים, ולו בגלל ההכרזה כי כל ההכנסות מאלבומו החדש והשלישי בסך הכל יוקדשו להקמת מרכז תרבות מוזיקלי חדש בקומפטון.
שלושה אלבומים בקריירה של כמעט שלושים שנים זה הספק דל למדי אם מתייחסים לדוקטור כאמן היפ הופ גרידא, אך הסיבות מאחורי הקלעים לבצורת ה"אלבומית" של דרה הן כל כך מוצדקות על פי רוב, שכל אלה שציפו לאלבום (שכעת הוכרז רישמית בידי דרה כגנוז) "דיטוקס" (כולל את כותב שורות אלה), לא שיערו שאלבומו החדש של יאנג יגיע כשחר ביום בהיר במהלך קריאטיבי ועסקי מבריק שדורש הסבר קצר: לפני כחמש שנים הקים דוקטור דרה יחד עם המפיק ואיש העסקים ג'ימי אייבין את מותג האוזניות דאז והאודיו בהווה "Beats" ששיווקו כלל הפגנה מאסיבית של כל סלבריטאי אפשרי בתמונה או סופרלטיב כזה או אחר על האוזניות בעלות הסאונד המדהים והעיצוב הייחודי. כך נולד לו מותג שצמח בקצב כל כך גדול עד שחברת אפל החליטה לקנות אותו ומלבד פינוקו של הדוקטור בסכום כסף חלומי (שהפך אותו למיליארדר לפי רשימת "פורבס" המפורסמת) ובג'וב חלומי אף יותר בתאגיד הענק בו הוא עושה בעצם כל העולה רוחו, בין השאר מנחה תוכנית רדיו אינטרנטית בתחנה יעודי של ביטס, מאתר כישרונות חדשים ומפיק מוזיקה וסרטים כשבא לו, אפילו שיווק הוא עושה ולכן כמובן ש"קומפטון" יצא קודם כל אקסקלוסיבית לחנות האייטיונז של אפל טרם יצא פיזית בסוף החודש כדי ליצור ביקוש.
אם בסרטים עסקינן הרי שהסרט החדש שהפיק וייצא במהלך החודש לאקרנים, "Straight outta Compton" – יעסוק בתחילת הקריירה של הדוקטור כשעוד היה בהרכב המקונן "n.w.a" ויסביר על היווצרות סצינת מוזיקת ה"גנגסטא ראפ" הכבדה והאלימה. במהלך ראיון חשף דרה שהמוזה נפלה עליו דווקא במהלך צילומי הסרט והוא מצא את עצמו באולפן יוצר את האלבום, שהוא מעין פסקול של הסרט אך בפועל הוא שירת הברבור של הדוקטור, הגראנד פינאלה כפי שקרא לו יאנג בעצמו. במהלך השנים דרה היה ידוע בתור מפתח ומטפח כישרונות חדשים והוא אחראי על שלושה דורות של אייקונים בדמות סנופ דוג, אמינם וקנדריק לאמאר. את כישרונם של הנ"ל ושל כל האמנים שבלייבל שלו, "אפטרמת' רקורדס", ובעזרת מפיקי הבית שלו וכמה מפיקי להיטים צעירים שנרתמו למשימה רקח הדוקטור אלבום טוב מאוד, אם כי לא אחד שמתעלה על שתי הקלאסיקות המודרניות שכבר הוציא ("הקרוניק" ו"2001"), אבל שומעים ללא כל צל של ספק את הרעב שנשאר, כמו לסעודת הסיום של אריה זקן, לדרה ליצור מוזיקה ולעשות ראפ בעצמו ולשלב מעברוני אודיו על סף הקולנועיים בכדי להעצים את החוויה.
דוקטור דרה כבר לא בשיאו מבחינת ביצועים. אבל כוחו בהפקותיו וברמת הגימור הגבוהה שבאלבום "קומפטון" דווקא מתעלה ברובה על קודמיו. שילובם של כלים חיים במקומות ספציפיים או חיתוכים חדים של שיר ל"בי סייד" שלו (שנשמע כמו סצינה אחרת לגמרי) משאירים את המאזין דרוך לבאות וההנאה מההאזנה לאלבום כמכלול היא מעולה וסוחפת. מצד שני אני לא מצליח להצביע על שיר שעלול להפוך ללהיט רדיו קייצי מתוכו, על הדוקטור להוכיח את טעותי, לכם אמליץ בשילוב עם נסיעה ברכב ממוזג בשעת שקיעה.
(צילום יחצ)
