שלוש קבוצות כדורסל מעבירות את הזמן בליגה האחרונה, קבוצת הכדורגל מתבוססת בליגה לפני האחרונה. עולם הספורט של מודיעין מסתכם בבני הגיל השלישי הצועדים לאורך שדרה איקס.
"תשמע, ההליכות האלו עושות לי צרבות"
"שמעתי שמלפפון עוזר".
לא פלא שכל הצעירים פה הולכים לקרבי. מלפפון אולי עוזר לצרבת, אבל הוא עלול לגרום לגזים.
* * *
פעם בעשור לערך קם מתוך השממה הספורטיבית יחיד סגולה. אם לא נעלה אותו על נס, יהיה זה נס אם יקום עוד אחד. לברון חזר הביתה והרים עיר שלמה, פה עדיין מחכים שיוני ניר יחבר אחד פלוס אחד. בינתיים הוא מסתפק בלעזור לדור הצעיר של האזור בקייטנת כדורסל ברעות בקיץ, אולי כשתהיה לנו קבוצה בלאומית הוא יעשה לה קרית גת.
"לחזור לכאן כשחקן בוגר, לסגור מעגל, זה יהיה מדהים", הוא אומר לנו. "אבל קודם כל צריך להעמיד פה קבוצה תחרותית. יש פה אהבה לספורט, יש פה צעירים מאד מוכשרים, איפשהו זה נתקע. לא יכול להיות שעיר כזאת, שהולכת והופכת לאחת הגדולות בארץ, תתעלם מעולם שאנשים וקהילות שלמות רוצים להיות חלק ממנו. הספורט התחרותי כאן לא מפותח ולא מתפתח, מדובר בכישלון".
* * *
אפשר לדמיין את חגיגות האליפות של מכבי קרית גת. במקום אוטובוס קומותיים קבריולט – שיירה של סוסי פוני. ולו כי מדובר בסצנה קומית. 2.04 על חיית צעצוע לילדים. הרגליים של יוני יגררו על האדמה והפוני של הופמן ילחך את פרס ה-MVP של הגמר.
אבל מה זה משנה? השמחה אותה שמחה. אחרי עונה ארוכה ופלייאוף אדיר, הקבוצה של נתי כהן כמעט בעטה בדלי לכל הרוחות. אבל רק כמעט. במקום סוויפ מרשים על המדורגת ראשונה בתום העונה הסדירה, היא שמטה יתרון 0:2 ומצאה את עצמה במשחק חמישי בקרית אתא, נגד אולם עוין, קהל רועש ויריבה במומנטום אכזרי. התוצאה? 74:93 מהמם, 2:3, אחרי שלושים שנה קרית גת חוזרת לליגת העל.
ליוני ניר, לעומת זאת, זה לקח שנה אחת בלבד.
היו שסתמו את הגולל על הקריירה של הכדורסלן המקומי. פציעה לא פשוטה חיסלה לו את עונת 2011, אבל הקאמבק הפך למסע ייסורים מסובך אפילו יותר. בעירוני אשקלון הוא הלך לאיבוד, בהפועל תל אביב הוא לא הצליח להשתלב, במכבי אשדוד, המאמן שהביא אותו עזב אחרי חודש והותיר אותו בודד במערכה. אותו מאמן שלא וויתר עליו גם כשמצא לעצמו בית אחר.
"כשהבאתי את השחקנים האלו אנשים שאלו אותי 'מה, אתה משוגע?'", צוטט נתי כהן בתוכחה. עכשיו נתי עושה לכולם נה בעין וחוגג "אמרתי לכם". וגם אנחנו. האיש שאליו נושאים לובשי הגופיות בעיר העתיד את עיניהם לא הלך לשום מקום, כלומר, כן, הוא הלך לקרית גת, אבל בסופו של דבר אפשר היה פשוט לפתוח טלוויזיה וללחוץ 55.
דאבל דאבל במאני טיים, 19 נקודות, 11 ריבאונדים. לעזאזל הכישרון. תמיד היה לו. מהימים ככוכב בנבחרת הנוער והעתודה. עכשיו יש לו דבר מה נוסף – קוראים לו "ניסיון".
"העבודה לקראת המשחק הקובע הייתה בעיקר מנטלית. לא פשוט להגיע אחרי שאיבדת שתי הזדמנויות לסגור סדרה, למגרש חוץ, מול יריבה שצברה המון ביטחון. במובן מסויים, אחרי שני ניצחונות, ובעיקר השני, בעשרים הפרש, אולי איבדנו פוקוס, אבל מה שפגע בנו, פגע אחר כך בקרית אתא. ידענו לקום מהקרשים, עשינו כמה התאמות קטנות, ושלטנו במשחק המכריע מההתחלה, כל מי שעלה לפרקט עשה עבודה מצוינת. הגיע לנו לעלות ליגה, ואני שמח שעמדנו במטרה שלנו".
איך היו התחושות אחרי ההפסד הביתי שכפה משחק חמישי?
"אני חייב להודות שלקחתי את ההפסד בצורה מאד קשה, לשמחתי החברים שלי לקבוצה לא הורידו את הראש. שאבתי מהם כוח".
הקהל שלכם נדמה לי היה אפילו יותר מתוסכל… היו גילויי אלימות שקצת העיבו על המתח הספורטיבי הנהדר.
"אנחנו השחקנים כבר היינו בחדר ההלבשה, אני לא כל כך הבנתי מה היה שם, אין לי הרבה פרטים, מה שראיתי ראיתי בעיקר בתקשורת. ברור שאנחנו כשחקנים מתנגדים לכל גילוי של אלימות. זה ספורט. בשורה התחתונה חשוב לי להגיד שיש לקרית גת קהל מצוין, אני שמח שהוכחנו שיש לה גם קבוצת כדורסל מצוינת".
* * *
קרית גת הגיעה לסדרת הגמר בכושר אדיר, עם ארבעה ניצחונות בפלייאוף ואפס הפסדים, והיא עלתה ל- 0:6 בזכות ניצחון קשה במגרש שבו קרית אתא ניצחה 16 ולא הפסידה במשך עונה ובזכות ניצחון גדול בהפרש עשרים פלוס בבית, כדי להתייצב ניצחון אחד מעלייה. קרית אתא אמנם ניצחה בבית כדי לעשות 1:2, אבל הכל היו מוכנים לחגיגות עם החזרה לקרית גת. האולם הדרומי מכיל באופן רשמי 500 מקומות בלבד, אבל איכשהו נדחסו בו 800, על כל כיסא ישבו שניים ועשו פירמידה לשלישי. המתופף הסתיר חבר מתחת לדרבוקה והחצוצרן התעקש שהוא פשוט שמח לראות את המאבטח. איכשהו האחרון היה בודד במערכה. עד כדי כך היו בטוחים כולם שהמשחק לפרוטוקול, שהם לא חשבו לשלוח כוחות נוספים למקרה שדברים ישתבשו.
והם אכן השתבשו. קרית אתא נלחמה על חייה ועד שבקרית גת הבינו שהיריבה לא מתכוונת לפרוש לה שטיח, זה כבר היה מאוחר מדי. אם השחקנים היו בהלם, האוהדים היו אפילו יותר. למרבה המזל זה נגמר במקל שבור וכיסא עקור, וללא נפגעים. אבל התחושה הכללית הייתה שקרית גת פיספסו את ההזדמנות שלהם. כשהמאמן היריב ציין תחת כל מיקרופון רענן שהוא ידע שיהיה משחק חמישי, וכוכבו הכריז שהם לא יפסידו בבית פעם נוספת.
"הרבה אנשים חשבו שאכלנו אותה, אבל בניגוד לקרית אתא, יש לנו שחקנים עם ניסיון, שחקנים שהיו בליגת העל, שידעו משחקים קשים וסדרות מתוחות. שחקנים נהדרים וחברים נהדרים כמו הופמן, ליפשיץ, גל. בדיעבד, יש גם יתרון לעובדה שהסדרה הפכה קשה כל כך, כי הניצחון הפך מתוק יותר והשמחה גדולה יותר".
כמה שמחה?
"החגיגות התחילו בסיום המשחק החמישי, במגרש של קרית אתא. הרמנו את המאמן, גזרנו רשתות, אני רוצה גם לפרגן ליריבה על הספורטיביות, הם כיבדו אותנו ונתנו לנו לחגוג בלי דם רע. מאז, כבר כמעט שבוע אנחנו רצים מחגיגה לחגיגה, החבר'ה באו אלי לחגוג, אחר כך נסענו לליאור לחגוג. עשו לנו אירוע בקרית גת עם האוהדים. כיף לראות אותם שמחים, מגיע להם, מגיע לעיר, מגיע לשחקנים ומגיע לצוות המקצועי".
לאורך העונה נמנעתם מלהצהיר אליפות.
"זאת קבוצה שעלתה מהארצית, סובלת עדיין מחבלי לידה, לא רצינו להצהיר ולהבטיח. הרי לא משנה איזה קבוצה תבנה, איזה שמות תביא, וכמה תקציב. ברגע שיש רק עולה אחת, הכל יכול לקרות. כולם ידעו וחשבו שצריך ללכת השנה עד הסוף, אבל העדפנו לדבר על המגרש"
* * *
במישור האישי, יוני ניר נתן עונה גדולה. 27 דקות למשחק, 14 נקודות בחמישים אחוז מהשדה ושבעה ריבאונדים, בעונה הסדירה. בפלייאוף הוא עוד העלה את הרמה, כולל 19 ו-11 במשחק הקובע. אפשר להגיד עכשיו, בפה מלא בשמפניה, שההחלטה לרדת ליגה הייתה מהטובות שעשה. במקום ללכת עם הראש בקיר, הוא בחר במאמן שיספק לו במה והחזיר לו על האמון בריבית נומינלית. הוא לא שיחק משחקי כבוד, אחרי קרבות מרים מול סופו, הוא התייחס לג'וליאן מילס בדיוק באותו האופן. ככל שהעונה התקדמה הוא הסיר חלודה והעלה הילוך. לשחק כדורסל זה כמו לרכב על אופניים, ויוני עלה על הכיסא ברעב של שחקן שסיים גיל נוער. עוד לפני הטכניקה, צריך להצדיע לו על הלב. אם יש דבר אחד שאפשר להלין עליו, זה שהוא פשוט מסרב למעוד בלשונו. למרות ההאנגאובר, כל מילה במקום, כל משפט מנוסח כמו מסמך יח"צ של דובר צה"ל. לעזאזל, ניסיתי להוציא ממנו לכלוך והוא הלך להפעיל שואב אבק, קצת כביסה מלוכלכלת, כלום, הכל כבר במייבש. ניסיון, כבר אמרנו. את האמוציות הוא שומר למגרש ואולי טוב שכך.
"ההחלטה לרדת ליגה ולהגיע לקרית גת הייתה מהמוצלחות בקריירה שלי. קיבלתי דקות, המאמן סמך עלי והלך איתי. באתי בתור שחקן בכיר שבונים עליו, באיזשהו מקום זה הרבה אחריות. ניסיתי לעזור לצעירים ולזרים. חזרתי לעצמי, הישיבה על הספסל גבתה ממני מחיר מקצועי, אבל דברים חזרו אלי, השתפרתי ככל ששיחקתי יותר והגעתי למאני טיים, כמו הקבוצה, בכושר הכי טוב".
אתה מתכנן להמשיך בקרית גת?
"אני אשמח להמשיך, אני מאמין שישמחו שאני אמשיך. הייתה עונה יפה, נהניתי, נהנו ממני, היה חיבור טוב, כימיה טובה, עם המאמן והצוות המקצועי".
ואם בסופו של דבר לא תעלו ליגה בגלל עניינים שמחוץ למגרש?
"זה לא בתחום האחריות שלי וכרגע אני מבין שהדברים אמורים להסתדר. אני מאד רוצה להתקדם, להגיע כמה שיותר רחוק וברור שאני מעדיףשזה יקרה בקרית גת. בכלמקרה, למדתי את הלקח שלי. לא אלך לאף מקום שאני לא אשחק בו ולא אהיה בו משמעותי".
במודיעין תהיה משמעותי!
"שחקן בתפקיד שלי יכול לשחק היום עד גיל שלושים וארבע שלושים וחמש. יש לי זמן. הלוואי ויום אחד אשחק בקבוצה בליגה בכירה במודיעין. זה בהחלט חלום".
בתמונה: יוני ניר. גיבור מקומי קריית גןת, מייד אין מודיעין (צילום נח הירש)
