ב-15 השנים האחרונות עוסק הרב ליאור צ'קוטאי בחינוך. צ'קוטאי, בן 35, הוא מחנך ורכז בית מדרש בתיכון אמי"ת בנים מודיעין. הוא ואשתו שרית גרים מזה שבע שנים בשכונת אבני החן עם ארבעת ילדיהם (הבנות טל ואור, הבנים לירן ונעם). שרית היא ראש צוות בתעשיה האווירית ובימים אלה מסיימת לימודי תואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן.
ועוד פרט קטן: צ'קוטאי הוא נכדו של הנוכח הכי נפקד בישראל 2015 – הרב עובדיה יוסף. כמו כולם הוא ראה במערכת הבחירות שהסתיימה כיצד סבו המנוח "מככב" בקמפיינים של שתי מפלגות. אבל לכך נגיע מאוחר יותר.
חזון עובדיה
מבחינת צ'קוטאי, הסב המנוח נוכח בחייו ובעבודתו כאילו לא הלך לעולמו. "אחד הרעיונות המשמעותיים המכוונים אותי בעבודתי החינוכית", הוא מספר, "הוא רעיון שאמר לי סבא כשהייתי בתקופת הטירונות בצנחנים. הוא הסביר לי את מהות הפסוק 'מי כה' אלוקינו המגביהי לשבת, המשפילי לראות בשמים ובארץ'. סגרנו שבועות ארוכים בטירונות וסבא התעניין בשלומי. באחת השבתות, כשהתארחתי אצלו, סיפרתי לו על משמעת הברזל הנהוגה אצלנו, על התיזוזים והעונשים ואפילו את על ה'שבת' שחטפתי. הוא צחק, עודד ודירבן וברעיון קצר נתן לי כוחות שמלווים אותי בכל השנים כמחנך. הוא הסביר לי את הפסוק הזה מספר תהילים".
ומה הנמשל?
"סבי אמר שבדרך כלל אנשים שעולים לגדולה, לתפקידי פיקוד או ניהול, מסתכלים על הכל מלמעלה ואינם רגישים לאדם הפשוט על כל צרכיו וקשייו. הם רואים את המערכת ואת האירגון ומוודאים שהעניינים יתנהלו כמתוכנן. אבל לעיתים הם שוכחים את מצוקת האדם. לא כך הקב"ה. על אף שהוא 'מגביהי לשבת' ומנהל את העולם וגלגלי הרקיעים בשמים, הוא 'משפילי לראות'. כלומר – יורד לראות את האדם שמולו ומשגיח השגחה אישית על כל אדם ואדם. אני חושב שהפסוק הזה מתמצת את דמותו הענקית של סבא שלי זצ"ל".
איזו דמות?
"הוא היה גם 'מגביהי לשבת'. דיינים ורבנים מהדרגה הראשונה עמלים ולומדים את תורתו ופסיקותיו. ומצד שני היה 'משפילי לראות'. מונע מדאגה ואהבה, אכפתיות ומסירות נפש לכל אחד ואחת מישראל".
ומה הלקח שלך מזה?
"אני משתדל לזכור ולשים זאת לנגד עיני בעבודתי החינוכית, הגשמת דרך וחזון ויצירת אווירה וסביבה טובה לתלמידים, ובמקביל לזכור להיות רגיש ולראות את התלמיד והקשיים שאיתם הוא מתמודד בתקופת גיל ההתבגרות".
אני אוהב ללמד!
ליאור הוא בנם של רבקה (בתו של הרב יוסף) ויעקב – הרב הוותיק של רעות ומכבים. הוא התגייס לצנחנים במסגרת ישיבת הסדר לשירות של שנה ושמונה חודשים. במהלך השירות הוא התחתן עם שרית ויחד הם עברו לגור במצפה יריחו. גם לאחר החתונה המשיך לשרת בקרבי. בתום השירות למד בישיבה במעלה אדומים והשלים לימודי רבנות ("לימודים שמילאו אותי במטען משמעותי ובכלים שמסייעים לי ומעשירים את עבודתי החינוכית עד היום").
את הניסיון החינוכי הראשון רכש כמדריך בפנימייה במצפה יריחו במשך מספר שנים. משם עבר לשמש כיועץ חינוכי בבית ספר בגוש קטיף. לאחר ה"התנתקות" עבר לבי"ס אמי"ת מעלה אדומים, שם היה מחנך כיתה. לפני מספר שנים החליט לחזור ולהתקרב למשפחתו שברעות ועבר למודיעין. התפקיד הבא – מחנך ומנהל שכבות במשך שש שנים בישיבת "לפיד מודיעין", במקביל להשלמת קורס מנהלים.
ומה אתה עושה היום?
"כיום אני מחנך כיתה באמי"ת מודיעין ומרכז את תוכנית בית מדרש 'עוז וענווה', שקראנו לזכרו של הדר גולדין ז"ל שנהרג במהלך פעולה בצוק איתן. דר היה אחד מתלמידיו של מנהל בית הספר, הרב איתמר חייקין.פעם בשבוע, לפני תחילת הלימודים, תלמידים מכיתה י' לומדים ביחד עם תלמידי כיתה ז' כשבמקביל כיתות ח' וט' לומדים אמונה. מגיעים לבית המדרש למעלה ממחצית תלמידי בית הספר לשעת לימוד מיוחדת ונהנים מלימוד תורה לשמה. מרחיב את הלב לראות תלמידים שלימוד התורה נוגע בהם ושהם מגיעים ללימוד מבחירה חופשית. מדהים לשמוע את השאלות ולראות את הסקרנות לגלות את הצדדים הרוחניים שקיימים בנו".
הרב איתמר חייקין, מנהל בית החינוך אמי"ת בנים מודיעין, ספר לנו על ליאור צ'קוטאי..
"לדעתי, בבחירות האחרונות נעשה שימוש פוליטי ציני וירוד בדמותו של הרב עובדיה יוסף. אני מציין זאת כי חשוב מאוד להכיר את דמויות האמת שהולכות בדרכו. הרב ליאור מבטא נאמנה את אהבת ישראל ואהבת תורת ישראל בנועם הליכות ומאור פנים, כמו סבו. בדרכו הייחודית מצליח הרב ליאור להתחבר לתלמידים ולדבר על ואל לבם. הוא הצעיד את בית הספר קדימה מבחינה חינוכית בבית המדרש 'עוז וענווה', בתכנית 'אייכה', בלימוד תנ"ך ובתוכניו שבהן משתתפים התלמידים מתוך בחירה אישית".
למה בחרת במקצוע החינוך?
"אני אוהב מאוד ללמוד וללמד. מאז שאני זוכר את עצמי אני מחובר לחינוך ולעשייה עם ילדים ובני נוער. בתקופה בה למדתי בישיבה התיכונית הייתי פעיל נמרץ בבני עקיבא. עברתי שם תהליכים של בירור מעמיק באמונה וקיום תורה ומצוות, שבשלו וקיבלו מענה בשנת המכינה לשירות הצבאי, ובהמשך בישיבת ההסדר בקרני שומרון. מכאן צמחה ההזדהות שאני חווה עד היום עם התלמידים בשאלות ותהליכים איתם התמודדתי ועדיין מתמודד".
מהי תפיסתך החינוכית?
"אני מרגיש שיש לי כמחנך את הזכות להיות שותף בבנייה ועיצוב של השקפת עולמם של התלמידים. הזכות להיות להם אוזן קשבת, לעודד ולעזור להם לנתב את כוחותיהם לפי כישרונם, לגלות אחריות על עתידם, דרכם ובניית אישיותם. ברוך השם, הנוער שלנו נפלא והכוחות שגנוזים בהם יוצאים ומתפרצים בשנים האלו בהתנדבות למען החברה והקהילה, בלימוד תורה לשמה, בתוכניות המשך ובהובלה ביחידות השונות בצה"ל".
איך היה לגדול בצלו של סב כה מפורסם?
"סבא היה הענק שבענקים בתורה ובאהבה הגדולה לעם ישראל. הוא מסר את עצמו למען הכלל וחולל את אחת המהפכות החשובות ביותר בדור שלנו. ועם כל זאת, הוא היה גם סבא חם ואוהב שמעודד ומפרגן ודואג להצלחה שלנו. בילדותי הייתי מגיע מספר ימים בשבוע מבית הספר לבית של סבא וסבתא וזכיתי לראות מקרוב את סבא עוסק בלימוד תורה יומם ולילה ובאהבתו לתורה ומסירת נפשו למען עם ישראל. סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה".
אתה משתף אחרים בזכרונות האלה?
"בהחלט. בשנה האחרונה עברתי בין בתי ספר, ישיבות ואולפנות וסיפרתי על הסבא המיוחד שזכיתי בו. במהלך המפגשים האלו גיליתי שיש פער בין דמותו כפי שהיא נתפסת ציבורית, כדמות חרדי חשוך ומנותק מהעם, לבין דמות הסבא והרב שאני מכיר מקרוב שאהב את התורה ואת עם ישראל אהבה ענקית. ובעצם את כל חייו הוא הקדיש לקרב רחוקים, בבחינת 'דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום'. סבא מעולם לא העיר על גודל וצבע הכיפה וכשאבי, החובש כיפה סרוגה, הצטרף למשפחה לפני כארבעים שנה – סבא היה אומר בהומור 'אל תסתכל בזקנקן אלא במה שיש בתוכו'. לא משנה מה יש מעל הראש אלא מה שיש בתוך הראש".
כשסבא בוחן אותך
מה היה טיב הקשרים שלך עם סבך בערוב ימיו?
"בשנים האחרונות, כשביקרתי את סבא, הוא תמיד התעניין ושמח לשמוע על התלמידים שלי. פעם הגשתי לפניו חוברת מאמרים הלכתיים שתלמידים בכיתה ט' כתבו. הוא שמח מאוד על הדרך החינוכית ושיטת ההוראה ובסטירות חזקות של חיבה נתן ברכות רבות, שנמשיך לדחוף ולחנך את התלמידים למידות טובות ויראת שמים…"
סטירות?
"זה היה ידוע אצל סבא שלי. עוצמת הסטירה שלו הייתה משתווה למידת האהבה שלו אליך".
מה אתה זוכר ממנו מהילדות?
"כשהייתי הולכת איתו בשבתות לבית הכנסת מרחביה ל'היכל שלמה' היה לנו זמן 'אחד על אחד' והייתי מתכונן היטב למפגש הזה איתו. בכלל כשהיינו באין בשבתות אליו היינו צריכים להתכונן טוב טוב ל'בחינה' כי הוא ידע כל משפט בגמרא על בוריו. כשגדלתי הוא החל יותר להתעניין בחיי האישיים, בילדות היינו משוחחים הרבה על תורה. אחד הזיכרונות החזקים שלי ממנו הוא מארוחות שבת, הוא תמיד היה אוכל מהר, קם וחוזר במהרה ללמוד. היינו מפצירים בו שיספר לנו סיפור אחרי האוכל. לעיתים הוא היה עושה זאת, יושב איתנו בין עשרים דקות לחצי שעה, מספר לנו סיפורים על אנשים, דמויות מהתנ"ך, סיפורים עם מוסר השכל, אנשים רעים וטובים, סיפורים קלאסיים שכולם התחברו אליהם. זו הייתה הגדולה שלו, בכל משפט הוא ידע לגעת בכולם, בילדים ומבוגרים".
ש"ס, יחד ומה שביניהן
בבחירות האחרונות גם ש"ס וגם מפלגתו של אלי ישי עשו בדמות סבך שימוש רב. מה דעתך על כך?
"אנשים היו שואלים אותי כל הזמן מדוע הרב עובדיה, שהיה רב ראשי מאיר פנים, מקל בהלכות ונחמד בעיני הבריות, בחר להיכנס לפוליטיקה וכביכול להתלכלך. פעם אחת שמעתי ממנו תשובה לשאלה זו ואני מצטט אותו: 'אני לא צריך את הפוליטיקה והייתי מעדיף לשבת וללמוד ולחבר ספרים שילמדו בהם לדורות הבאים. אבל עם ישראל צריך את זה'. סבא האמין שהפוליטיקה היא כלי לשינוי המצב בעם ישראל ושדרך הפוליטיקה הוא יצליח לחולל מהפכה משמעותית בדור".
כיצד הרגשת כאשר פורסמה הקלטת שבה סבך דיבר נגד דרעי?
"הקלטת לא פגעה ברב ועצם הסטת הדיון על פגיעה בכבודו נועד בעיני כדי לברוח מתוכן הדברים שנאמרו בקלטת".
היית מעדיף שאיש לא ישתמש בדמות סבך לצרכים פוליטיים?
"השאלה היא האם השימוש לא עובר את הגבולות האדומים והאם הוא משרת באמת את המטרות והשאיפות והחזון שסבא רצה להגשים בחייו".
אלי ומריאנו עשו מהסיפור הזה סאטירה ב"ארץ נהדרת". ראית את זה?
"כבר מהיותי ילד נחשפתי לאין ספור חיקויים וסאטירות על דמותו. בעיני יש כאן טעם לפגם כאשר צוחקים על כל אדם בכלל ועל גדול תורה ואיש רוח בפרט. להבדיל אלף אלפי הבדלות, אני לא מאמין שכך צוחקים על אנשי רוח בדתות אחרות. זה אמור להפריע לנו כציבור ולגרום לנו למבוכה ולתחושה לא נעימה כאשר לועגים לאחרים בכלל ולאנשים גדולים בפרט. כמחנך אני כל הזמן מדגיש לתלמידים מהם גבולות הצחוק ומה ההבדל בין צחוק שלילי על אדם אחר לבין לצחוק חיובי. אני חושב שהגיע הזמן שכולנו כחברה נהיה רגישים לבני אדם".
היו גם הרבה "ממים" באינטרנט על הנושא. בעיקר על התמונה "אבא מסתכל מלמעלה". מה אתה חושב על כך?
"ל'ממים' לא נחשפתי, אך העקרונות שפירטתי למעלה תקפים גם בשאלה זו".
מסקרן מאוד במי תמכתך בבחירות. בש"ס? ביחד?
"אני משתדל להצביע למפלגה שמשקפת באופן הכי טוב את השקפת עולמי ושמייצגת את הערכים שמנחים אותי ושאליהם אני מחנך את תלמידי".
מה דעתך על שילוב נשים כמועמדות במפלגות חרדיות?
"אני בהחלט בעד. כצופה מהצד על התהליכים שעוברים על החברה החרדית אני מבין שכמו בכל חברה יש קצב לקבלת שינויים ותפקידנו כציבור לקבל את התהליך הזה ולאפשר לו לצמוח באופן טבעי".
ובמעבר חד ולסיום – מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?
"אני אוהב לטייל עם המשפחה והחברים בפינות החמד ובמסלולים היפים שבארצנו. לא מעט פעמים אנו גם לא מוותרים על לינת שטח באוהלים. ערבי השבת בבית עם כל בני המשפחה הם האהובים עלי. האווירה חגיגית וקסומה עם ריחות תבשילי שבת מפנקים. יש לנו שיח מיוחד עם הבנות הגדולות ומשחקי קופסה מהנים עם הקטנים".
בתמונה: ליאור צ'קוטאי עם הרב יוסף. סבא במשרה מלאה (צילום פרטי)
