מספר מצומצם של מקבלי ההחלטות בעירייה, בהם מהנדס העיר צחי כץ ועוד מספר גורמים בכירים, דנו באחרונה באפשרות לבניית מאות יחידות דיור למגורים בפארק הטכנולוגי ("איזור התעסוקה") . את הרעיון העלה רון ברזני, ראש מנהלת "אופק".
מדובר בתוכנית שרק החלה להבשיל ולא ברור אם אכן תגיע לכלל ביצוע. זאת בעיקר משום שהיא עומדת בניגוד לתיכנון הרעיוני הבסיסי של העיר, הגורס ליבה אורבנית של מגורים בצד אחד, ומתחמי תעשיה, תעסוקה, משרדים ומסחר במקום אחר, בצורה מופרדת. גם אם התוכנית תעבור את מסלול ההיתרים, היא צפויה לצאת את הפועל לכל המוקדם בעוד שלוש שנים.
הרעיון פשוט: הפארק הטכנולוגי כולל שטחי מסחר, משרדים ותעשייה בהיקף גדול, אולם אין בו כמעט מקומות בילוי, פרט למספר קטן של בתי קפה ומסעדות. בשעות היום שוקק הפארק מאות עובדים אולם משעות אחר הצהריים והערב המקום די שומם, פרט לשני אולמות אירועים ושתי מסעדות.
הרעיון שהעלה ברזני הוא לנצל את התשתיות הקיימות של כבישים, חניות ותאורה לטובת אנשים שגם יבואו לגור באיזור. ברזני שואף לאכלס את השכונה בעיקר בזוגות צעירים וסטודנטים, אולם גם פנסיונרים הם בהחלט ציבור שימצא את מקומות בשכונה.
התוכנית של ברזני אמנם מנוגדת לתוכנית האב של מודיעין, אבל היא מתאימה לעיקרון אחר בתיכנון ערים והוא ניצול קרקע ושטחים הציבוריים לצרכים רב תכליתיים ומשתנים. ברזני: "יש יתרון אדיר לקחת קרקע ציבורית שעליה ניתן יהיה לבנות יחידות דיור שמיועדות להשכרה. הדבר יחיה את הפארק הטכנולוגי ויהווה ניצול משאבים למספר שימושים מגוונים. הדירות יהיו מיועדות להשכרה בעיקר לסטודנטים ולזוגות צעירים שיזרימו דם צעיר למקום ויגבירו את המשיכה של מקומות בילוי לפארק".
"ממילא מתרחבים מערבה"
הדברים נאמרו במסגרת ישיבת הוועדה העירונית לטיפול באזורי התעסוקה. תמיכה ברעיון נשמעה גם מפי של יזם הנדל"ן וחבר המועצה לשעבר עמיקם אורן: "זה בהחלט דבר שנכון לעשות אותו וצריך לעשות אותו. הבאתי את הרעיון בפני גורמים אחרים בעירייה, יש בזה יתרון אדיר והרעיון הוא לקחת קרקע ציבורית שנקים עליה דיור להשכרה ושמי שיבוא לשם יהיו זוגות צעירים וסטודנטים שזה והם יביאו את מקומות הבילוי והבידור לפארק הטכנולוגי".
ברזני לא פסל את האפשרות שבעתיד, כתוצאה מהשינויים התיכנוניים הצפויים, ייווצר במקום מע"ר חדש לצד המע"ר שבמרכז העיר. "כיוון ההתרחבות של העיר הוא למערב והעיר צומחת לכיוון הפארק הטכנולוגי", אמר. "כשבמקביל הפארק מתפתח בעצמו וגדל, כך שיש כאן שני מהלכים משפיעים ואני לא פוסל את האפשרות שבעוד כמה שנים יהיה כאן למעשה עוד מע"ר בעיר. זה בהחלט אפשרי מבחינת התיכנון העתידי".
"הרעיון להוסיף בנייני מגורים בפארק הוא רעיון מבורך", הוסיף עמיקם אורן. "ואני תומך בשימושים המגוונים והמעורבים שצריכים להביא לפארק, כך שלצד המסחר והשירותים ישולבו גם מגורים כמו שהציע רון ברזני. אם אפשר להביא משרדים ושטחי מסחר לתוך אזור מגורים ממש כפי שעושים במע"ר, אז מדוע שלא ניתן יהיה להביא מגורים לאזור מסחרי כמו שבפארק הטכנולוגי?".
גם אלעד שמעונוביץ, מחזיק תיק הצעירים בעירייה שנכנס עמוק יותר לתחום הטיפול בבעיות הדיור של הזוגות הצעירים במודיעין, מברך על היוזמה: "זה רעיון מצויין. בערים מודרניות מרבים להשתמש בקרקע לצרכים מגוונים ורבים וגם כאן בפארק הטכנולוגי אנחנו חייבים לבנות בצורה מגוונת. אם יוקם קומפלקס כזה, אני מאד מקווה שהמתכננים ידאגו שהוא יכלול גם שטחי מסחר וגם בילויים לצד שטחי המגורים. כלומר – עם הקמת בניין בן עשר קומות אני מצפה שארבע קומות יוקצו למסחר ובילויים ועוד שש קומות למגורים, זה היום הקונספט המתפתח בכל מקום. תראה את תל אביב. כך בדיוק בונים עכשיו שם, וכך אגב מתוכנן להיות במע"ר אצלנו, שילוב רב בין דיור מסחר ובילוי. לכן מבחינת הצעירים בעיר, הפארק הטכנולוגי יכול להיות פתרון מאד מאד אטרקטיבי".
ברזני מסביר כי טרם הוחלט היכן למקם את הפרוייקט ואיזה מגרש או מגרשים שעומדים עדיין פנויים יוקצו לצורך העניין: "מה שברור שאנחנו מתכננים להקים את הפרוייקט על קרקע ציבורית. כרגע שמעו גורמים מקצועיים בעירייה על הרעיון והם בוחנים אותו".
לשמור על הפרדה
האדריכל המקומי צביקה תמרי, שמכיר היטב את הפארק הטכנולוגי בו ממוקם משרדו, מזהיר כי "התיכנון חייב להיות מושכל. חייבים להקפיד מאד על הפרדה ברורה בין שטחי המסחר ושטחי המגורים, במיוחד אם יגיעו לגור בפארק הטכנולוגי זוגות צעירים והורים לילדים קטנים".
איך אפשר לעשות את זה?
"ניתן לבצע הפרדה בשתי צורות: קומות תחתונות שיוקדשו למסחר ולבילוי והחלק העליון למגורים, או חזית הבניין תשמש למסחר ולשירותים והחלק האחורי שפונה לעורף ישמש למגורים. צריך גם לוודא שיעשה שימוש בחומרים מבודדים רעש, בעיקר אם יבואו משפחות עם תינוקות וילדים קטנים, כך ששטחי המסחר והבילוי לא יפריעו לתושבים".
תמרי העלה עוד רעיון וציין כי בערים גדולות בעולם מקימים פארקים ירוקים על גגות הבניינים לטובת הדיירים. כך שבעוד הלובי והרחבה למטה משמשים למסחר ולבתי קפה, הדיירים מקבלים את השטח הציבורי על הגג כפארק ירוק ושקט.
קצת מפתיע שאתה תומך בהכנסת מגורים לאיזור שלא הוגדר לכך…
"אני מאד בעד עירוב שימושים גם לדיור וגם למסחר, כמו שיהיה במע"ר. שילוב כזה מעניק תנופה והוא למעשה אבן שואבת לעוד אנשים שמגיעים לאזור פרט לדיירי הפרוייקט. מה גם שבסופו של דבר זה עוזר לתמהיל העסקים שמתאים את עצמו לאוכלוסיה שגרה במקום".
(צילום ארכיון)
