הרגע הכי מרגש שחווה סא"ל גיל הופמן תושב מודיעין, מאז שהתגייס לצה"ל, אירע ביום השואה הראשון שלו בתפקיד, לפני כמה שנים. "זה היה תקופה קצרה אחרי שנכנסתי לתפקיד כאחראי על תחום ההתרעה והצופרים בפיקוד העורף", הוא נזכר. "אז נודע לי שאני זה שצריך ללחוץ ביום השואה על הכפתור שמפעיל את הצופרים ברחבי המדינה. חצי שעה לפני המועד כבר התהפכה לי הבטן".
התחלה טובה של סיפור טוב. תמשיך…
"ככל שהזמן חלף והשעה 11:00 התקרבה, התחלתי להתרגש יותר ויותר. הזעתי, רעדו לי הידיים. וכשהגיעה השעה אמר לי הקצין שלידי 'תלחץ, תלחץ, הגיע הזמן'. לחצתי בכל הכוח על הכפתור כאילו חששתי שאם לא תהיה צפירה אני אקח את האשמה על כתפי. המשכתי להחזיק את האצבע על הכפתור שניות ארוכות עד שהקצין אמר לי 'אתה יכול לשחרר, שומעים כבר את האזעקה בכל הארץ'. רק אז עזבתי את הכפתור".
ארבע וחצי שנים כיהן גיל בתפקידו האחרון בפיקוד העורף. מבצעי "צוק איתן, "עמוד ענן" ו"עופרת יצוקה" נרשמו ברזומה שלו כשהכניס חצי מדינה למרחבים המוגנים ולממ"דים. "אבל גם הרבה מאד מבצעים ותקריות שאירעו בין המבצעים שלפיקוד העורף היה בהם חלק חשוב", הוא מסביר.
איך התחושה להיות אחראי על מדינה שלמה שתיכנס לממ"דים? זה לא משחק ילדים…
"זה מעסיק אותנו מאד וזה לא ממש משחק ילדים, אלא אחריות כבדה מאד על הכתפיים. בצוק איתן נכנסו למרחבים המוגנים הרבה מאד אנשים ובאזור הדרום עוטף עזה וחלקים גדולים מהשפלה. מדובר על נוהל יום יומי שהתבצע גם עשרות פעמים ביום".
היו תקלות בצופרים שגרמו לאבידות?
"לא. מערכת הצופרים של צבע אדום עבדה בצורה פנטסטית. זאת מערכת יעילה שמקבלת את ההתרעות בזמן אמרת ומפעילה את הצופרים".
ולחשוב שמדינת ישראל החלה את הסיפור שלה עם העורף המותקף רק לפני 24 שנים במלחמת המפרץ הראשונה…
"כן ומאז קפצנו קפיצות מדרגה אדירות בפיתוח ובהתקדמות שלנו וברור לך שאין כיום מדינה בעולם שבה קיימת מערכת כזאת משוכללת".
ברור לך גם שאין מדינה בעולם שאזרחיה מאויימים בכל רגע ע"י אלפי טילים ורקטות.
"נכון, אבל תחשוב שבמלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991 המדינה היתה אזור צפירה אחד, ועם שיגור טיל סקאד מעיראק כל המדינה נכנסה לחדר האטום. אז התקדמנו מאד".
עד כמה שאני זוכר היו שישה אזורים…
"נכון, אבל הארץ חולקה לשישה אזורים רק בשיחרור מהחדר האטום. בכניסה לחדר, עם הכרזת 'נחש צפע', האזעקה נשמעה בכל הארץ וכולם נכנסו. רק אחרי דקות ארוכות נחמן שי שיחרר את התושבים על פי אזורים והכרזת הארגעה".
כמה אזורי צפירה יש היום בישראל?
"היום קיימים בארץ 235 אזורי צפירה בכל הארץ וכל הזמן נוספים לנו צופרים ואזורים חדשים. זהו תחום דינמי מאד ובקרוב נעבור ל-241 אזורי צפירה".
כמה צופרים מתווספים מדי שנה?
"בערך מאה צופרים חדשים בכל שנה וזה הרבה., יש לנו יותר מ-3,200 צופרים שפזורים בכל המדינה. כל צופר פועל ברדיוס אקטיבי של כ-750 מטרים, כך שהאזורים הם קטנים ולא צריכים להכניס הרבה אזרחים לממ"דים בכל פעם".
זה הרעיון בכל כך הרבה צופרים?
"הרעיון הוא שככל שרמת הדיוק של המכ"מים עולה וככל שההתראה היא בזמן אמת, אנחנו יודעים בדיוק גדול יותר היכן צפוי ליפול הטיל ויכולים להכניס את האזרחים רק באותו אזור לממ"דים. לכן ככל שההתרעה יותר ממוקדת יש פחות נפגעים. לכן הדיוק הגדל מאפשר לנו להקטין את האזורים ולהכניס עוד צופרים. פעם כל אזור היה בריבוע של כמה קילומטרים. היום מדובר על מאות מטרים".
ראינו את זה בצוק איתן הקיץ…
"כן. ראית איך האזורים נצבעים בכתום על מסך הטלוויזיה אחד אחרי השני כשירו מטחים של רקטות. וראית איך ממש בשידור חי, עם יציאת הרקטה מעזה, המערכת פועלת מיד בחלקיק שניה. נתנו לאנשים מרווח נשימה, נתנו לאנשים מספיק זמן להגיע למרחבים המוגנים ובאמת הפגיעות באנשים היו קטנות מאד".
היתה גם כיפת ברזל שהפילה את רוב הרקטות…
"נכון מאד וזאת היתה הצלחה גדולה מאד. מערכת כיפת ברזל מחוברת למערכת ההתרעה כך שבאותה שניה שהמכ"מ מגלה את הרקטה גם כיפת ברזל יודעת מה עף אלינו והיכן הוא עתיד ליפול והכל בחלקיקי שניות".
תמיד סיקרן אותי לדעת, כשפתאום נשמעת אזעקה ומודיעים שזו תקלה. זו באמת תקלה, או שעושים ניסוי צופרים?
"אם עושים ניסוי צופרים מודיעים לציבור. כשסתם יש אזעקה זו תקלה. יש כאלה לפעמים למרות שהמערכת בכשירות גבוהה מאד ונמצאת ב98.8% כשירות מבצעית".
הוא תמיד שריונר
סא"ל גיל הופמן, בן 43, מסיים עשרים וחמש שנות שירות בצה"ל. את דרכו הצבאית החל בכלל בחטיבת הטנקים 188, כקצין הקשר של גדוד 71 ברמת הגולן. אחר כך עבר לחטיבה 7 המהוללת ושימש כקצין הקשר החטיבתי. משם הגיע דרך מספר תפקידים בהם שימש מפקד קורס קציני קשר של צה"ל ומפקד הקשר בפיקוד דרום, לבסיס האימונים המרכזי של צה"ל בצאלים ומשם לפיקוד העורף ולתפקיד ראש מחלקת תקשוב והתרעה.
"למרות שעברתי אחר כך לשרת בבסיסים וחילות אחרים, ובארבע וחצי השנים האחרונות הייתי בפיקוד העורף, תמיד היתה לי במגירת השולחן כומתה שחורה של השריון", הוא קובע. "לא יכולתי להיפרד ממנה, כי זה נכנס לך לנשמה".
מאז שהיה קצין קשר בגדוד הטנקים ואחר כך בפיקוד העורף, החל הופמן להתעסק בפרוייקטים גדולים שעיקרם שיתופי פעולה בין פיקוד העורף ובין גופי החירום של מדינת ישראל. כלומר המשטרה, מד"א, כיבוי אש והרשויות המקומיות. כדי שהגופים האלה יוכלו לדבר ביניהם, פיקוד העורף עסק בשנים האחרונות בבניית מערכות שליטה ובקרה מורכבות שמסוגלות להביא את רשתות הקשר של כל גופי החירום בישראל לדבר בשפה אחת. כלומר באותם תדרים. עד לפני זמן לא רב לכל גוף חירום היתה מערכת קשר שעבדה בתדרים אחרים ולא תמיד היה קשר בין הגופים.
לאזרחים שלא מכירים את הצבא וגופי החירום שמות המערכות לא יאמרו כלום, אבל הופמן, שעסק בהטמעה של המערכות, חי ונושם את מערכת השוע"ל (מערכת השליטה והבקרה של העורף הלאומי) שמפעיל פיקוד העורף, אליו מתחברים מערכת "מגדלור" של חברת החשמל, שנכנסה לשירות מבצעי רק לפני חודשיים, "תמונת נוף" ו"ניצן" של משטרת ישראל, "שלהבת" של כיבוי אש שתיכנס בקרוב לפעולה ועוד כמה מערכות שפשוט לא ניתן עדיין לחשוף אותן.
איפה החפ"ק הסודי?
את השילוב של מערכות התיקשורת הללו בזמן חירום משיגים בעזרת סינכרון שמעניקה מערכת "ממלכה" – המערכת ש"שועל" תחליף אותה בקרוב, ושהיא בעצם נכון לעכשיו העיניים של המדינה במקרה אסון לאומי.
"ממלכה" ושוע"ל (אותן מייצרת חברת TSG שהיתה חלק מחברת "נס טכנולוגיות") מעניקות את תמונת העורף הכוללת. כלומר – אם נפל טיל במרכז תל אביב, או התמוטט בניין כתוצאה מדליפת גז ופיצוץ, או כל אסון אחר, בחפ"ק הלאומי יראה איש כיבוי אש את הנתונים שהוא צריך, איש המשטרה יראה את מה שהמשטרה צריכה ומד"א תגזור מתמונת העורף את הנתונים שלה "וכולם ידברו עם כולם בלי טלפון שבור ובלי תחנות תיווך שגוזלות זמן יקר".
חיבורים כאלה מזמינים בלאגן גדול.
"לכן בנינו גם חפ"ק מרכזי בו יושבים סביב שולחן אחד נציגים של כל כוחות החירום במדינה וכמובן נציגי פיקוד העורף. הכל מתנהל ע"י מחשבים. בשקט, בלי רעש ובלי צעקות שמאפיינים חמ"לים אחרים בפעילות מבצעית".
ואז האקר פלסטיני יכול לחדור אליה ולהפיל במכה אחת את כולם?
"המערכת מאובטחת ברמה גבוהה מאד כך שלא ניתן לחדור אליה. היא נהנית מהגנה שתימנע חדירות ובנוסף לכך היא תתחבר לחדר המצב בכל 256 הרשויות המקומיות שבהם מוצבים נציגי פיקוד העורף. כך שבחמ"ל של עיריית מודיעין למשל, אם חיים ביבס ירצה לדבר עם המפכ"ל, יהיה לו קשר ישיר אליו".
איפה החפ"ק יושב?
"איפשהו במרכז הארץ. החפ"ק נקרא 'עורף לאומי משולב' והשקנו אותו השנה. מדובר בקרון שהוא חפ"ק נייד, שבו מרוכזים למעשה כל השותפים לאירוע חירום, סביב שולחן מרכזי אחד: כמובן אירגוני החירום מד"א, כיבוי אש, ומשטרה, ולידם גם נציגי הרשויות המקומית, צה"ל כמובן עם דגש על חיל האוויר, חיל המודיעין… כולם תחת פיקוד ושליטה של מפקד האירוע, שהוא בדרך כלל או איש פיקוד העורף או נציג המשטרה".
ואיך העסק עובד?
"מפקד האירוע מקבל את תמונת המצב העדכנית באמצעות מערכת שוע"ל ובמקביל כל אחד מנציגי גופי החירום עובד עם המערכת שלו ודרך רשתות הקשר שלו, כך שכולם מסונכרנים בכל רגע".
והכל מתנהל באמצעות מחשבים?
"כן. כל אחד מהלפטופ שלו"
ואם מפקדים רוצים ממש לדבר ולא לתקשר במיילים?
"אז יש להם את מערכת 'ברק כתום' שהיתה בתחום אחריותי בפיקוד העורף. זאת מערכת אלחוטית לקשר רדיו שבה מחוברים כל האירגונים על אותה רשת והקודקודים יכולים לדבר בצורה חופשית ביניהם, כל החמ"לים, הרשויות המקומיות, אפילו בתי החולים יושבים על הרשת, שבאה לידי ביטוי מעולה בצוק איתן כשקווי טלפון קרסו".
היא עובדת כשהסלולרים קורסים?
"מערכת 'ברק כתום' היא בעלת שרידות גבוהה מאד ויכולה לפעול גם כשאנטנות ומימסרים קורסים. אז היא מתכווננת ישירות לנמען והקשר נמשך כרגיל".
רק עכשיו הגיעו למסקנה שצריך מערכת משולבת כזאת?
"זה לא שהגיעו רק עכשיו למסקנה. אחד הלקחים ממלחמת לבנון השניה היה הצורך לשפר את הקשר בין גופי החירום. אחר כך הגיע אסון השריפה בכרמל ודו"ח מבקר המדינה הקודם מיכאל לינדנשטראוס שהתריע שאירגוני החירום לא מדברים ביניהם. אז החל הפיתוח. לבנות מערכות כאלה זה לא דבר פשוט. המערכת עצמה תוטמע במדינת ישראל במשך שלושה שלבים במרץ הקרוב, מרץ 2016 ומרץ 2017".
מה בעצם יהיה היתרון האמיתי של הטמעת המערכת?
"בכך שהיא תרד למטה לדרגים שבשטח, אז נשיג את הכי הרבה יעילות, אם הכבאי בשריפה יידע לכוון את מטוס הכיבוי לדיוק לנקודה ואם הקצין בשטח יידע לכוון את כוחות ההצלה בדיוק לבניין שקרס מבלי לבזבז זמן, אז נציל יותר חיים, כי המוטו של פיקוד העורף בשורה התחתונה היא הצלת חיים ואסור לשכוח את זה. המערכות האלה נותנות לנו עוד כלים להשיג את המטרה הנעלה הזאת".
זאת קפיצת המדרגה שדיברת עליה בתחילת הראיון?
"יש לנו את המערכות המתקדמות ביותר בתחום ובאים אלינו מכל העולם ללמוד איך להפעיל מערכות מורכבות בזמן חירום או אסון המוני. כן, מדינת ישראל ביצעה קפיצת מדרגה ענקית בתחום בשנים האחרונות ואנחנו נותנים היום התרעה לכלל תושבי ישראל במגוון דרכים. בצופרים ובסלולר ובאינטרנט וברדיו ובטלוויזיה. אין אזרח שלא ישמע בדרך כל שהיא את האזעקה ואת מיקום הנפילה הצפוי".
(צילום דובר צה"ל)
