בן שומר 54 (אב ל- 3) חי בזוגיות (ונשוי בטכס טנטרי) עם אפרת בוסתן שומר, אם ל- 2 ילדים משלה. שניהם מראשוני התושבים במודיעין, כבר כמעט 15 שנה בעיר. רבים מכירים אולם כצמד "בן ואפרת", המעבירים סדנאות ותהליכי זוגיות ומיניות עם זוגות ויחידים.
כשבן פגש את אפרת
במקור, שומר הוא בכלל ד''ר לביולוגיה, מומחה לביואינפורמטיקה, שזה חיבור של ביולוג ואיש מחשבים. על הדרך הארוכה שעבר מאז כיהן כראש היחידה לביואינפורמטיקה באונ' בר אילן ועד היום, הוא אומר. "עם תום הקדנציה האקדמאית עברתי לעבוד ולחיות במשך 5 שנים בחברה לביוטכנולוגיה באנגליה וארה''ב. האירוע הראשון שחיבר אותי לעולם אחר, היה בעת שעבדתי בארה''ב. עמדתי בספריה ובמקרה ידי נשלחה לספר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" של סטיבן קובי. במשך כמעט שעה קראתי את הספר ואחרי שהשאלתי אותו חליתי ובמשך 3 ימים לא הפסקתי להמשיך לקרוא בו. מאותו יום התחלתי תהליך אישי עוצמתי שנמשך במשך 7 שנים וממשיך עד היום. כשפגשתי את אפרת, היא הגיעה עם עולמה, יועצת מס במשרד רו''ח גדול בת''א, וכדי להעשיר את הנשמה היא למדה תחומים רבים, בין היתר היא מדריכה לשיטת הטיפול במגע, שיחה ותנועה של גרינברג. ביחד נחשפנו לעולם של הרוחניות ובהמשכו המיניות. את הטנטרה פגשנו כשהגענו יחד לסדנא בפסטיבל סגול ומשם נכנסנו לעומק התחום."
בן עזב את עולם ההייטק, נפרד משנים רבות של לימודים ועיסוק בביולוגיה בתעשייה ובאקדמיה והחליט להקדיש את חייו לתחום החדש שגילה, מה שמתואר בפיו ובפיה של אפרת כשליחות. מעבר להיותו מנחה טנטרה הוא גם מעסה בכיר, רייקי מאסטר, והשתלם בטכניקות טיפול נוספות.
רבים טועים לחשוב שטנטרה עוסקת רק בסקס וחילופי זוגות. בוויקיפדיה הטנטרה מתוארת כתפיסת עולם שצמחה בתת היבשת ההודית עוד לפני כ- 5000 שנה. היא מתוארת כאוסף של טכניקות משדות שונים המביאים להארה. במקורה היא כוונה לשחרר את היכולות הכלואות בתוך האדם ולהביא אותו לכלל הארה דרך החשיפה לכוחות האלוהיים שביקום. הטנטרה ייחודית במסגרת ההינדואיזם בלגיטימציה שהיא נותנת לעיסוק במיניות ככוח התפתחותי רוחני חיובי, במקום המגמה השלטת הנוהגת לראות את המיניות כגורם מפריע העומד בין האדם לבין ההתעלות הרוחנית. אפרת: "לאורך השנים שאנחנו מנחים אנשים למדו לדעת מהי טנטרה באמת, תפיסת עולם החובקת את כל רבדי החיים שלנו. כמו שהמיניות היא חלק מחיינו, כך המיניות היא חלק מהטנטרה." ובן מוסיף: "העיסוק של הטנטרה במיניות מאד מיוחד. הטנטרה כוונה את המיניות להיות קיצור דרך/כלי רכב להגיע בעזרתו להארה. לכן טנטרה מדברת על מיניות מקודשת. בעצם אנו מדברים על גישה. על פי הטנטרה כול בני האדם הם אלים ואלות, כשאתה מסתכל על בת זוגך כאלה, מה שלא תעשה, תעשה אחרת. הבט נוסף, כשמכניסים למיניות עקרונות שונים הבאים מהטנטרה: למשל קבלה מוחלטת אחד של השני, כל מה שקורה נכון ומדויק. המדיטציה נכנסת למיניות – הרוגע, חוסר המאמץ, חוסר המטרה. ההתעסקות באנרגיה של הגוף, זרימת אנרגיה וטכניקות לשחרור ופתיחת חסימות אנרגטיות בגוף, שבזכותן האנרגיה המינית יכולה לזרום בחופשיות. מי שמגיע אלינו בעבודה צריך להיות בשלב מסוים בחייו, שיתאים לקבל את התובנות של הטנטרה, למרות שישנם כאלו שמגיעים לא מוכנים ולא יודעים לקראת מה הם הולכים ומגלים עולם חדש".
עניין של איזון
אני יושבת עם בן ואפרת בקליניקה שלהם. רצפת האולם מכוסה מחצלות ועליה מזרון גדול עטוף כיסויי מיטה צבעוניים, במרכז החדר מיטות טיפול ולידם מפל מים מלאכותי קטן. בן מתאר בפני את החיבור שלו לעולם הטנטרה: "במסגרת כל מה שעשינו, סדנאות ועבודה תהליכית עם אנשים, הרגשתי יותר ויותר שיש לי מה לתרום ספציפית בעבודה עם אנשים על מיניות, ביכולת שלי בראש ובראשונה להעצים נשים. לקחת אותן למקום חדש בחיים ובמיניות. טנטרה לימדה אותי במסגרת אותו מרד בחיי, להגיע לאיזון בין האיכויות הגבריות והנשיות שלי, זה מסע של אומץ להגיע לשם. וזה אפשר לי מצד אחד להתחבר לנשים מהמקום הנשי, על בסיס האיכות הנשית שיש בי, ומאידך לרתום את האיכות הגברית לטובת החלק של ההעצמה. כמובן שלזה נוספות עוד איכויות כמו יכולת הכלה, אמפטיה ועבודה רגשית, וככל שהצלחתי לעזור ליותר נשים כך התחדדה בי היכולת וגברה בי התחושה שיש לי מה לתת וההרגשה שזו ממש שליחות. אנו חיים בחברה לא מאוזנת שמעוותת את המיניות ומבחינתי זו הסיבה למלחמות בעולם. ממש כך. אם המנהיגים שלנו היו אנשים מאוזנים הם היו מתנהלים אחרת. אנשים בחברה שלנו מסתובבים עם תחושת חסר, והחסר הגדול הוא החסר הרגשי ומיניות ללא רגש היא מיניות מתסכלת.
לתפיסתי כדי לחוות מיניות טובה אישה צריכה שיהיה לה מרחב בטוח. והמרחב הבטוח הזה מתבטא בכל הממדים- פיזי, רגשי, מנטאלי ורוחני. הוא צריך להיבנות בעיקר מבפנים, ולצערי גיליתי שרב הנשים נמצאות במקום של תלות נוראה בגלל מוסכמות חברתיות, חינוך והשפעה סביבתית. רובן מסתובבות בלי מרחב בטוח ופוחדות לבטא את המיניות האמיתית שלהן וחיות עם מעצורים. ברוב המקרים דבר ראשון אני מלמד אישה דרך החוויה להגיד "לא", באופן כזה שהלא יהיה באמת לא, תקיף וחד משמעי ויעניק לה בטחון. אני עומד מול אישה כזו ומלמד אותה להתחבר לאדמה, לעוצמה שלה, לעמוד בעמידה עוצמתית ולהישיר מבט ולומר "לא" באופן משכנע והחלטי ואם צריך אפילו לשאוג אותו או אפילו לדחוף פיזית. באופן כזה אישה לומדת לסמוך על עצמה. הדרך ללמד זאת יכולה להיות בהתנסות חווייתית שנצרבת כזיכרון בגוף, שילוב של טכניקות של עבודה רגשית. בהמשך האישה מקבלת תרגול הביתה. זו דוגמא לאחד מאבני היסוד של בניין המרחב הבטוח של האישה. אין לי ספק שבסוף הדרך, לאחר תרגולים שונים נוספים, היא תהפוך לאשה עוצמתית. כשיש את הבסיס הזה האישה לא תפחד לגעת בנושאים נוספים לא קלים ומאתגרים כדוגמת המיניות שלה או מה חוסם אותה.
אחד מהיסודות שהטנטרה מביאה ונוגע מאד לעבודה על המיניות הנשית, הוא הלימוד לבחון כל דבר האם זו האמת שלי, או שאני חי על פי מוסכמות של אנשים אחרים. הטנטרה מלמדת אדם להיות בחופש ולהעז לבחון כל מוסכמה, מעין מרד פנימי. מאחר והמיניות שלנו ממש כלואה על ידי החברה, המרד הפנימי הזה והבחינה המודעת הם מאד חשובים. אחד הדברים הבולטים הוא שנשים רבות לא מעזות לבטא את עצמן, בין אם ביטוי בקול, במילים או בחופש לגוף שלהן, כל זאת בגלל מוסכמות חברתיות. ברגע שאשה לומדת ומקבלת את הלגיטימציה לבחון ולפרוץ את הגבולות האלו, והיא חשה שהיא באמת יכולה לבטא את עצמה, נבנה אצלה בטחון עצמי גדול, המאפשר לה ליהנות הרבה יותר מהמיניות שלה. זו דוגמא לכך שתפיסות הטנטרה משתלבות בפרקטיקה המעשית בחיי היום יום. משהו מאד ארצי ומעשי."
מדוע שאנשים עם בעיה במיניות יפנו אליכם?
"כשמתעוררת בעיה הנוגעת גם בתחום המיני, יש את האפשרות ללכת לפסיכולוג/סקסולוג. בני הזוג יפגשו המון דיבורים וגישה אקדמית/קלינית, עבודה דרך השכל, והדרך הזו מאד איטית. במיוחד כשמדברים על מיניות, מאד קשה להגיע לשינויים מהירים. כשדברים עוברים דרך הגוף הם גורמים לשינויים מהירים מאד. לדוגמא את יכולה לדבר עם אישה מהיום עד מחרתיים על חיבור למיניות אך זה לא יעשה הרבה. אבל קחי אישה ותלמדי אותה להזיז את גופה בצורה רכה ונשית וזורמת היא פתאום תבין מה מדובר. אם תלמדי אותה להניע את האגן שלה בחופשיות וברכות היא תבין מאיפה מגיעה אליה האנרגיה הנשית. לפעמים אין ברירה וצריך ממש להדריך את הגוף איך להתחבר לאיכות הזו. זה יכול להיות לקחת זרוע שמלכתחילה מאד נוקשה ולהראות לה איך להזיז אותה ברכות ולשחרר מתחים."
אז למה לא ללכת לחוג ריקודי בטן?
"לא מספיק ללכת לריקודי בטן, כאן מדובר על חלק מקונטקסט עבודה שלם. למשל אישה שהתבקשה להזיז את האגן ולא הצליחה להזיז יותר מהכתפיים, למעשה לא הכירה את הגוף שלה ואת הרכות האישית שלה. היא יכולה ללכת לחוג ריקודי בטן ולרקוד שנים והגוף שלה יהיה קרש כי לא היה מישהו שישב לה על המוח ולימד אותה איך להתחבר לאיכות הנשית. התרגול הגופני והתנועה הוא פסיק בים של מסע התפור עבורה במסלול שלה לגילוי הנשיות שלה."
תן דוגמא.
"בעבודה משותפת עם אפרת, הייתה לנו בחורה חרדית שהייתה צריכה להינשא בשידוך. היא הגיעה 6 שבועות לפני החתונה והתלוננה שאינה מכירה את גופה ומפחדת מגברים בעקבות הטרדה מינית בילדות מבן משפחה קרוב. היא מעולם לא הסתכלה על גופה ואצלנו לראשונה היא הסתכלה על עצמה במראה. במשך 6 מפגשים היא עברה מסע ועשתה עבודה מטורפת. היא למדה להתאהב בעצמה מחדש ולאהוב את הגוף שלה, להכיר את המיניות שלה ואפילו להשתחרר מהטראומה של הפגיעה המינית.
מגיעות למרחב הטיפולים שלנו נשים עם אינספור סיפורים. לא מעט עברו פגיעות מיניות, התעללויות, הטרדה במשפחה. אנחנו מאפשרים להן לבנות מחדש את הביטחון העצמי, לפעמים ממש מאפס. לדוגמא הגיע אליי פעם אישה בת 50 שבאה לעיסוי, הסתבר שבמשך שנים היא שמרה בסוד גם מבעלה סיפור של התעללות מינית קשה שעברה בנעוריה, הסוד הכביד עליה מאד עד כדי חרדה וחוסר תפקוד, כולל תפקוד זוגי. הצעתי לה לעבור תהליך. בפגישה הראשונה היא הייתה אחוזת אימה לספר את הסוד הזה, אני הייתי האדם הראשון בעולם שהיא סיפרה לו. הפגישה הייתה רווית דמעות וכאב אך העובדה שיכלה להתחלק עם הסוד ולהיווכח שדבר לא קורה לה, פתחה לה פתח לחיים חדשים. בהמשך התהליך עבדנו על שחרור רגשי מטראומות העבר. לא רק המיניות שלה שודרגה אלא גם מערכת היחסים שלה עם כל המשפחה."
אתה מטפל בנשים ועוזר להן לגלות מחדש את מיניותן, הרבה פעמים בעזרת מגע. ישנם סיפורים על מטפלים שניצלו לרעה את ההזדמנות. איפה הגבול?
"בראש ובראשונה צריך שלמטפל תהיה אישיות מלאה ושיתנהל על בסיס עקרונות מוצקים. זה מחייב אותו למשמעת אישית. עיקרון יסוד מאד משמעותי זה לעולם לא להכניס את הצרכים שלו, כולל המיניים, לטיפול. הוא חייב להיות במקום של הקדשה מוחלטת ולזכור תמיד שכשהוא עובד עם אישה הוא פוסע על אדמת הקודש שלה וכך הוא חייב להתנהל. אני תמיד אומר לנשים שלעולם לא יקרה שום דבר שהן לא בחרו בו מרצונן החופשי ואני מקפיד על כך הקפדה יתרה. אני מציע ומאפשר, נותן מקום בטוח, אך זה תמיד בגדר הצעה, והאישה בוחרת מה מתאים לה. רוצה דוגמא? אפילו כשאשה מגיעה לדלת אני שואל אם אפשר להציע חיבוק ולא ישר מחבק. וכך לגבי כל חלק בתהליך הטיפולי. אם אזהה מקום שבו אישה בורחת לדפוס מרצה ומסכימה להתנהלות שאינה מתאימה לה, אני אעצור אותה, נביא יחד מודעות למקום הזה ואני לא ארשה לו להמשיך".
אשה שאין לה חוזק פנימי, כיצד היא יכולה לזהות שאתה אדם עם אישיות ולא להתקפל מול הסמכות שלך?
בן: "זה תלוי בי ולא בה. היא מגיעה לכאן חלשה ואני צריך להעצים אותה ולכן זה תלוי בי כאדם בעל עקרונות. אחת הסיבות שאנחנו מתחילים את התהליך עם לימוד לומר "לא", כדי שהאישה תדע לשמור על עצמה בכל מצב. מעבר לכך דברים צריכים להיאמר ולהיות מוצהרים בראש, אישה צריכה לדעת מה הולך לקרות, מה הגבולות ואז היא יכולה לזהות אם קורה משהו שהוא מעבר לגבולות שהוצהר עליהם או לא דובר בהם בכלל. פה מתחיל לעלות סימן שאלה. זה לא שונה בכלום מהתלות שיש לנו בכל בעל מקצוע שאנו תלויים בו ובמומחיותו וגם ביושרה שלו. אנו מזדעקים יותר כשזה נוגע בנפשו של אדם ולא רק בכיסו. כשעוסקים בדיני נפשות זה הופך להיות קריטי. אדם שלא עובד בסטנדרטים הללו מזיק לא רק למטפלים אלא לכל החברה, מעבר לכך שהוא מבאיש את התחום וגורם לנשים שנזקקות להסס לפנות לעזרה."
(צילום : אינגריד מולר)
