קובי נחושתן מלפיד (45), הנשוי לשונית, שגדלה עמו יחד מגיל שנתיים בקיבוץ גבעת השלושה, ואב למילה (11) וזהר (4.5), מתאר את חייו כשעון אורלוגין שיש לו כמה גלגלי שיניים שנעים ביחד. לעיתים שלובים ולעיתים מפריעים זה לזה: "כמי שחי בכמה מעגלי חיים בעת ובעונה אחת, לעיתים גלגל מסוים הופך דומיננטי יותר ולעיתים הוא נכבה לכמה זמן. אני רואה את המסע של האדם בעולם מלידתו עד יום מותו כמסע של התפתחות ושינוי בכמה מימדים: הגשמה עצמית, התפתחות פסיכולוגית וחשיפת האני האמיתי, מעגל הפרנסה, מעגל החינוך , מעגלי הטכנולוגיה המתחדשים בלי הרף ועוד. המסע המודע שלי החל בגיל 16" הוא מתחיל לגלגל את סיפורו, "נכנסתי לבית הספר בקיבוץ בכתה י'א, הסתכלתי סביבי וגיליתי שאני לא במקום הנכון לי אלא נמצא במסגרת הנראית בעיניי צבועה. היה פער עצום בין העקרונות החינוכיים עליהם התחנכנו לבין התנהגות המורים והסביבה. שותפות או ערבות הדדית, היו רק מושגים ללא תוכן. הדבר הזה הוביל אותי לשאלה "מהו הדבר האמיתי"? "אם זה לא, מה כן?" הבנתי שאיני יכול למרוד ב"לא" אם לא אציע אלטרנטיבה – מה כן? הייתי חייב למצא אלטרנטיבה לפחות טובה יותר. התחלתי לקרא ספרי פילוסופיה, דת וכל מה שנקרה בדרכי."

אוהב להתפלסף

שונית רעייתו, היתה התלמידה הראשונה שלו, "קובי היה מכין לי בערב שוקו חם ומקריא לי מדברי הרמב''ם עד שהייתי נרדמת", היא מחייכת. "הגעתי למסקנה שכל הגישות המערביות של הפילוסופים הן כולן סובייקטיביות", אומר קובי, "דקארט, יונג, שפינוזה כולם במצבם הנפשי הלא פתור הביאו לתפיסות פילוסופיות שהשפיעו על הפילוסופיה המערבית, עד לדרגה שהפילוסופיה של המאה ה- 21 בנויה כולה מהשלכה אחד על השני של בעיותיהם. לעניות דעתי מדובר בקליפה, דברי ההגות עצמם הם תוצאת מצוקה לא פתורה של האדם."

בבית הספר לא ידעו איך "לאכול" את הנער המתעמק בפילוסופיות הרוחניות ושלחו אותו לפסיכולוג. "המהפך היה כה גדול, עד שלא ידעו איך "לאכול" אותי," הוא מתוודה: "עד גיל 16 הייתי הבריון השכונתי ומגיל 16 הפכתי לפילוסוף, משורר וצייר, כותב שירה וסיפורת. הפסיכולוג אישר שאני 100 אחוז וביקש להפסיק להעיק עליי. כששאלו אותי מה אני רוצה, אמרתי: "אני רוצה ללמוד במקום אחר". התחלתי לחפש והגעתי לבית הספר הפתוח בירושלים שהיה בראשיתו במתחם שוק מחנה יהודה, שם חיינו בסוג של קומונה. אחרי הלימודים היינו צריכים להדריך את הנוער בשכונה המקומית, אותי זה פחות עניין אלא העניין של דתות ואמונה מסביבי וכך התחברתי לכל מיני ישיבות. עד סוף כתה י''ב חזרתי בתשובה והפכתי להיות דוס."

שאלה לתשובה

בשלב הזה כבר עזב קובי את הקיבוץ. על הגיוס הוא לא ויתר והתגייס כחייל חרדי לגבעתי, אך לאחר שאותרה בגבו בעיה הוא עבר להיות איש מחשבים ביחידה בירושלים. "שירתתי 4 שעות ביום ומשם המשכתי ללימודים בישיבת "אור שמח". שנת 1985 היתה תקופה מטורפת. שנתיים לפניי הגיעו לישיבה אורי זהר, פופיק ארנון וחבריהם. החברה החרדית שחשה מאוימת מהחברה החילונית, ניצלה את ההזדמנות לנפנף בכל  חוזר בתשובה כבגביע ניצחון מול החילונים. לחוזרים בתשובה הם הכתיבו שטיפת מח קיצונית והתנתקות מהבית". באמצע השירות הצבאי התחילו לעלות שוב הספקות: "הבנתי שהיהדות היא לא כל התשובה. ראיתי פערים עצומים בין הערכים שמלמדים ביום בישיבה לבין ההתנהגות אחרי שעות הלימודים. עצם השהייה בתוך המבנה החברתי החרדי הפכה להיות מחסום למטרה של להיות יהודי. צורת החיים, היחס והאופן בו מאוגדת החברה החרדית, מציבים מכשול בלתי עביר להגשמת הערכים שהם מאמינים בהם. היחס הבין אישי לאנשים קשה מאד."  תוך כדי שירותו הצבאי, מצא עצמו קובי עובר תהליך הפוך של התרחקות מהדת: "לאט לאט חזרתי אחורה, הורדתי את הסממנים הדתיים וחזרתי להיות חילוני קיבוצניק. התהליך הזה היווה עבורי משבר גדול, לא הייתי מסוגל עוד להישאר בירושלים ולבקשתי הועברתי לשרת בשלישות ברמת גן וחזרתי להתגורר בקיבוץ."

למרות התהליך שעבר, קובי מודה שהאופן בו נכנס ליהדות היה כה חזק שחלקים מהותיים ממנו נשארו עימו עד היום. "כשעזבתי את ישיבת "אור שמח" לא יכולתי להתנתק לגמרי ממה שלמדתי. עשיתי זיקוק של הדבר, הוצאתי מהאמונה את מלחמות החרדים ביהודים והשארתי את מרכז הענין של היהדות: החיבור הישיר לאלוהים, או מה שמציעה היהדות כדרך התפתחותית יהודית: "דרך רוח הקודש והנבואה".

קווקזי וצ'יף אינדיאני

עוד בזמן השירות הצבאי התחבר נחושתן לקבוצת "הדרך הרביעית" הדוגלת בפילוסופיית החיים של הפילוסוף הקווקזי גורדייף, שמרכז עניינה מודעות עצמית למצבי התודעה בזמן עירנות מול שינה. מתוך כך מתאפשר להגיע לבחירה בהתנהגויות וצורות חשיבה המתאימות לכל אחד. "תוך כדי התחלתי ללמוד דרך הגורדפיסטים רפואה אלטרנטיבית, בתחילה כהילר, אחד הראשונים בארץ, ריפוי בעזרת אנרגיות דרך הידיים ללא מגע. המטופלת הראשונה שלי היתה חולת סרטן שאיבדה את הקול בעקבות הטיפולים שעברה ולאט לאט הצלחתי לעזור לה להחזיר את הקול."

מטפל בהודו. "עד גיל 16 הייתי הבריון השכונתי ומגיל 16 הפכתי לפילוסוף, משורר וצייר, כותב שירה וסיפורת"

לאחר הצבא המשיך נחושתן ללימודי רפואה סינית במשך 4 שנים בבית הספר הראשון בישראל לצמחונות וטבעונות, אחד המחזורים הראשונים שהחלו ללמוד בארץ. "בחופש שבין שנה ראשונה לשניה הרגשתי מחנק עצום וצורך לברוח מכאן וההזדמנות ניתנה לי בעבודה כמדריך במחנה קיץ אמריקאי, שאחריו ניצלתי את הוויזה שניתנה לי ונסעתי לחיות בין האינדיאנים בשבט סניקה בגבול קנדה. כשהגעתי אליהם הצ'יף של השבט חיבק אותי ואמר לי שכבר חודשיים הוא חולם עליי וממתין לי. הוא ממש ציפה לי וכך התקבלתי אצלם בברכה ובמשך כמה חודשים התקבלתי להיות בן שבט. התייחסו אליי כבן האובד של השבט, עברתי טכס חניכה וקיבלתי את השם דיאנסיו שמשמעותה "היועץ". כקיבוצניק לשעבר קיבלתי עליי את כל עבודות הכפיים והאחזקה במתחם השבט ותוך חודשיים שיפצתי את המקום וביצעתי את כל התיקונים: שיפוצי חשמל, ביוב ותיקוני צביעה. האינדיאנים כל כך התרשמו מהיכולות שלי שבזכותם נפתחו לי בהמשך המון דלתות. הם ביקשו שאהפוך לאיש רפואה אינדיאני. החזון שלהם לשלוח אותי ללמוד רפואה אלטרנטיבית התגשם מאוחר יותר. כשחזרתי לארץ להמשך הלימודים עזבתי אותם בלב כבד."

בהודו  נולד הרעיון

מיד אחרי סיום הלימודים המשיך נחושתן להודו, ללמוד את יסודות הרפואה ההודית – האיורודה. "במשך 7 שנים נסעתי להודו וחזרה, מתוכם שהיתי כשלוש שנים כמטפל ולומד במנזרי בודהיסטים באזור צפון הודו וטיבט. הצטרפתי לאורחות חייהם של הנזירים, טיפלתי בהם ולמדתי מהם את יסודות הרפואה העתיקה. ניצלתי את הזדמנות להתעמק בתורות המזרחיות, אך גם המשכתי בתהליך התפתחות של הפילוסופיה הסינית שכלל מדיטציות, תירגול יוגה ועוד. במקביל במשך 4 שנים נסעתי ללמוד הומאופטיה קלאסית באקדמיה של ויטולקאס ביוון, וכך שילבתי בין התורות השונות המזרחית והקלאסית.

בנסיעה הראשונה להודו, בהיותי בן 25 פגשתי בחור ספרדי צעיר וגילינו שיש לנו הלך חשיבה דומה. היה לנו חזון שיום אחד נקים יחד בית חולים שיכיל את כל השיטות המזרחיות והמערביות לריפוי, כשהמטרה מאחורי מהלך כזה לזקק את הטוב ביותר עבור האדם, לגרום לאדם להכיר את עצמו בצורה הכי אותנטית. כל מחלה מסמנת לאדם מהו המקום בו עליו להתפתח. בימים אלו אנו מיישמים סוף סוף את החלום המשותף: אנו בונים ביחד באנדלוסיה בית חולים ומכשירים דור ראשון של רופאים ואנשי צוות שיחברו את כל השיטות לטיפול באדם. אני מלמד שם הומיאופטיה את המיועדים להיות הצוות הרפואי והכוונה לשלב אבחון מערבי עם טיפול אלטרנטיבי. אנחנו למעשה הופכים את הקערה על פיה, הרפואה המערבית תהיה הפן המאבחן ואילו הרפואה האלטרנטיבית תהיה הפן המטפל, שמהותה לחשוף את נפש האדם ועומקה המסתתרת מאחורי המחלה. הצפי שלנו להפעיל את המקום עם סיום בניית המקום והכשרת הצוות, בעוד כ- 4 שנים".

פטנט עולמי

לאורך כמעט 30 שנות לימוד וטיפול צבר נחושתן ניסיון רב והתנסות בהמון שיטות ברפואה האלטרנטיבית. לדבריו, הניסיון שצבר הביא אותו לזיקוק העצות שנכתבו ברפואות המזרחיות והותאמו לאנשים הקדמונים שאורח חייהם היה שונה מהאדם המודרני. "מתוך שלל צמחי המרפא הידועים (למעלה מ-5000 צמחים ברפואה הסינית*) הצלחתי למצוא מה מעשי ושימושי עבור האדם המערבי. מה המרכיבים שיכולים לעזור לפתרון בעיות הורמונאליות, נפשיות, שילובי גוף ונפש ובעיות במערכת החיסונית. לאחר שנים רבות של שימוש בצמחים גיליתי את הנוסחה המאפשרת לחזק את החומר הפעיל שבצמחים. לפני כ- 3 שנים פגשתי בחור בשם יהב בלייכר, אגרונום חרדי חוזר בתשובה, שחיבר בינינו הרב שלו ארז גזית, שהיה חבר שלי בישיבת "אור שמח". החיבור של יהב ושלי, אגרונום והומיאופט, התפתח לאור ההתעסקות המשותפת שלנו בצמחי מרפא. ביחד הקמנו את חברת herbal tune . השיטה שלנו לחיזוק צמחי המרפא, מבוססת על העיקרון ביהדות הנקרא "עקרון דחיית המתים" (החיות מאחורי האדם לא מתה, מה שמת זה הגוף, אך החיות מלבישה ופושטת צורה). אנו עשינו אותו דבר עם הצמחים, למדנו איך החומרים הרפואיים שבצמח נותרים חיים ופעילים בתוכו. למשל צמח האכינצאה שידוע כצמח המחזק את המערכת החיסונית, נותר לעיתים חסר השפעה בגלל תהליכי העיבוד שהוא עובר. יחד עם יהב שותפי, גילינו את השיטה איך להשאיר את החיות שבתוך הצמח ולנצל את החומרים הפעילים שבתוכו. על פי שיטתנו גם צמח שעבר תהליכי עיבוד לא מאבד את החומרים הפעילים שבו. ידוע שלימון סחוט שיישאר באוויר 5 דקות מרבית הוויטמין סי שבו יתפרק בגלל החימצון עם האוויר. ב- herbal tune האכינצאה שאנו מוסיפים אמנם עברה עיבוד ושהייה באלכוהול וסינון, אך המיצוי האלכוהולי שומר על התכונות הראשוניות של הצמח. היום אנחנו בתהליך של רישום פטנט על טכניקת הייצור של הפורמולות שלנו, שנותנות מענה לכל חוליי החורף וחוליי החברה המערבית, מבעיות קשב וריכוז ועד סוגי אלרגיה וירידת אנרגיה. אנו משווקים אותן בארץ ומכוונים כעת לשיווק בחו''ל.

המוטיב המרכזי שלנו הוא להחזיר את האדם למקומו הטבעי. מה שנקרא "יישוב הדעת". אומר רבי נחמן מברסלב: "מדוע העולם רחוק מאלוהים? אך ורק בגלל חסרון יישוב הדעת". כל דבר שעשיתי בחיי לא נעלם. היוגה לא נעלמה, הפילוסופיות המזרחיות וגם הדת. מניסיון חיי גיליתי שכל מה שאנו מחפשים נמצא ממש מתחת לאף. כך גם פגשתי מחדש לפני 12 שנים את שונית אשתי, שגדלה איתי כילדה בקיבוץ ודרכינו נפרדו. בשנים שלא היינו בקשר היא הספיקה לשרת כקצינת חינוך בקבע, לסיים שני תארים, לעבוד כיועצת ארגונית ומנחת קבוצות וללמוד באנגליה אנתרופוסופיה ואומנות. במפגש המחודש בקיבוץ הבנו שאנו צריכים לסגור מעגל ולחיות ביחד ואכן את המעגל שלנו סגרנו כשנישאנו זה לזו והקמנו בית בישראל ".

שומרים על הבריאות

במזרח נהוג לומר "בריאות הינה חופש". קבלו 10 כללים חובקי עולם שמסייעים לשמור על בריאות תקינה, גופנית ונפשית.

1. על האדם לאכול כשהוא רעב ולשתות כשהוא צמא, אל יאכל כשהוא שבע, ואל ישתה כשהוא רווה.  תמיד יאכל לכדי שני שליש מקיבתו ועל יעמיס ללא לאות.   בבוקר מומלץ לאכול טוב, בצהרים יאכל טוב, ובלילה יאכל מעט.  לא מומלץ לאכול לאחר השקיעה, שאז האוכל הינו מעוכל ונותר בתוך הקיבה לאורך זמן רב ומקשה על שינה ותהליכים מטבוליים.
2. לא מומלץ לאכול מיד עם הקימה מן השינה, יש להמתין מעט ומוטב אף להתעמל קצת על מנת להניע את מערכות הגוף שהיו "כבויות" במשך שעות הלילה. תנועה גופנית קצרה ומעירה בשעת הקימה, מומלצת מאוד והופכת את תהליכי חילוף החומרים ליעילה יותר.
3. תנועה גופנית מתונה של חצי שעה עד שעה ביום, מוכחת לשם פעילות תקינה של מוח ומחשבה. אדם שעושה ספורט קבוע ומתון – מאפשר תהליכי קוגניציה מהירים ומשוכללים יותר, וכן יש לתנועה גופנית יכולת לשפר את מצב הרוח למקומות שמחים ופוריים יותר. 
4. לא מומלץ לישון יותר או פחות משמונה שעות ביממה. שליש מן היממה הינו השיעור  הנדרש המאוזן לצורכי המערכת.   שעות השינה הטובות ביותר לגוף, הינן בין 9-10 בלילה ל 4-5 בבקר. 
5. איכות המזון חשובה. בחורף יש לאכול מזונות חמים כמו אוכל מבושל וחם בטמפרטורה שלו, ולא מומלץ לאכול מזונות קרים, כמו יוגורטים ומוצרי חלב.  יש לאכול יותר שורשים כגון – גזר, בטטה, תפוח אדמה ועוד, המבושלים לכדי טמפרטורה חמה.
6. רוב המחלות שבאות לאדם – באות עקב תזונה קלוקלת ונטייה למזון לא מעוכל שנשאר במעיים לאורך זמן רב, ולכן מומלץ לשמור על יציאות קבועות, כאשר הבוקר הינו הזמן האידיאלי ליציאות. עצירות הינה סמן לחולי רב גוני שנובע מרעלים שנשארים בתוך המעיים לאורך זמן. הדרך לשמור על יציאות קבועות, קשורה למזונות שמניעים מעיים, כגון פירות, ירקות, דייסת שיבולת שועל ועוד.
7. בכל עונות השנה יש לשמור על הגיינה של הגוף ברחצה, כמו כן מומלץ אחת לשבוע שבועיים לבקר במרחצאות חמים כגון סאונה, על מנת שהגוף יזיע ובכדי ולהביא לניקוי ברמות עמוקות יותר של רבדים בשכבות בגוף.
8. חיוניות היסוד של הגוף אצל גבר באה לידי ביטוי במיניות שלו: מיניות מוגברת וללא ביקורת עצמית מובילה לירידה בחיוניות יסוד של הגבר ולכן לחולשה ומחלות הנובעות מהתדרדרות האנרגיה. לא מומלץ לדכא מיניות – אך לא מומלץ להפריז בה. אצל נשים – לידות הינן האופן בו האישה "נותנת" מעצמה וחיוניותה הבסיסית לוולד, כך שיש אפשרות ל"התרוקנות" מהירה של חיות האישה לאחר לידה.
9. לא מומלץ כלל "להתאפק" בצורך למתן שתן או ליציאות, כשבא הצורך, יש להתפנות במהרה, הנטייה לאגור או להתאפק, נטייה שקשורה לחינוך של החברה המערבית, יוצרת בעיות רבות וסבוכות במערכת הגופנית נפשית.
10. מצבו הנפשי של האדם הינו המרכיב המשפיע ביותר על בריאותו. על כן מומלץ תמיד להיות בשמחה, ולפתח גישה אופטימית ופתוחה למציאות. וכן מומלץ לאדם לפתח בתוכו גישת יסוד של סיפוק והנאה ממה שיש וכן שמחה בכל מה שנקרה בדרכו. יכולת ההסתפקות וההנאה ממה שיש, וכן גישה של הודיה לכול הקיים, מביאים לבריאות עמוקה ברבדים רבים.

בתמונה: קובי נחושתן. "גיליתי את הנוסחה המאפשרת לחזק את החומר הפעיל שבצמחים" צילום אינגריד מולר