Prince-Art Official Age
אחד האמנים הייחודיים ביותר בתעשיית המוזיקה הוא פרינס. אותה פרסונה ששינתה את שמה אינספור פעמים לפי מניירה כזו או אחרת המשיכה לייצר מוזיקה איכותית ולהופיע בכל העולם לעיני רבבות. ככה זה כשאתה באמת נסיך המוזיקה.
לצד האלבום "ארט אופישל אייג'", שם שנבחר בדקדוק והוא הטיית מילים מתוחכמת של צמד המילים "עידן מלאכותי" בעצם, הוציא פרינס גם אלבום בשם "Plectrumelectrum" עם להקת הנשים איתה הוא מופיע "3rdeyegirl" באותו היום ונכנס לרשימה אקסקלוסיבית שבה עוד שני אומנים בלבד (נלי ואי-40) שהוציאו שני אלבומים שונים באותו יום.
ארט אופישל הוא יציאה מרעננת וחדשנית בנוף המוזיקלי של היום לדעתי, בין אם בגלל שילוב הז'אנרים המטורף שפרינס עושה לפאנק, גרוב, אר אנד בי, EDM, פופ ועוד שלל סוגות מוזיקליות המשתלבות לעיסה טעימה ונעימה לאוזן של מוזיקה איכותית ביותר, כמו שרק אמן פרפקציוניסט כמו פרינס מסוגל לרקוח.
אתוודה כי הרמז היחיד שהיה לי לכך שאלבום זה יצא הוא הופעת אורח (חד פעמית ביותר) של פרינס עצמו בפרק סיום עונה של סיטקום חביב שצפיתי בו. אך השיר שביצע הנסיך באותו הפרק בתוספת הופעתו המשעשעת כדיוקן חלקי של עצמו הפכו את הפרק להרבה יותר מגניב ממצחיק.
ניתן לשמוע בבירור, לפחות לכל מעריץ או מאזין של פרינס, שכל שירי האלבום נכתבו בידיו וכן הופקו בפיקוחו האדוק ופעמיים כי טוב (אפילו אם לא יום שלישי) כיוון שפרינס הותיר סטנדרט מוזיקלי גבוהה מהרגיל ולאחר ארבע שנים בהן לא הוציא מוזיקה חדשה הוא בהחלט מתעלה על "20 TEN" שלא נחקק בזכרוני יתר על המידה. אל מצעד הבילבורד האמריקאי נכנס האלבום למקום החמישי אך לא הפציץ עם מספרי מכירות מטורפים, הביקורות שקיבל מהמדיה מאידך משבחות ומפארות אותו כפי ש"ארט אופישל" ראוי.
שיר הנושא הפותח את האלבום מתחיל בקצב אלקטרוני רגיל אך צומח לכל כך הרבה רבדים, שבסופו של השיר לא זוכרים איך הוא התחיל אך נהנים בצורה בלתי רגילה. אחריו נספחת האוזן לשלל אפקטים וולקאליים ומניפולציות מיוחדות שלא שומעים מכל אומן ולבטח שלא מאחד שמתפאר במנעד קולות מהגבוהים שיש, אך גם אפקטים אלה צולחים תחת אמתלתו של פרינס ולכן אל פחד אם בכמה וכמה מהשירים תשמעו פתאום קולות חייזריים/רובוטיים/צ'יפמנקיים חמודים וכן עוד.
שורה תחתונה. חרף ציון ממוצע ומשוקלל של 71 מתוך 100 שקיבל האלבום על בסיס 21 ביקורות שנכתבו עליו, אני הייתי נותן לו 90 ומעלה אך כיוון שאינני מורה ולא נוהג לתת ציונים לאלבומים אלא המלצות הנה אחת – שימו אוזניות איכותיות ופנו 53 דקות מהיום העמוס של כולנו. אין מצב שתתאכזבו וייתכן כי תופתעו לטובה אם לא שמעתם את פרינס מאז תחילת שנות התשעים (כמו רוב האנשים שאני מכיר).
צילום יחצ
