כשאבי גרבר מכפר האורנים, עמד לפני מספר חודשים בקצה רחבת המסדרים וצפה בטכס הסיום של קורס בודקי התוכנה בממר''מ, הוא לא ידע כיצד להחביא את פרץ הדמעות שאפף אותו. מול עיניו ניצבו 14 בודקי תוכנה בני העדה האתיופית, שסיימו לראשונה קורס ייחודי, וזאת הודות ליוזמה שהוביל כמנכ''ל עמותת טק קריירה יחד עם אגף כח אדם בצה''ל. החיילים שהגיעו למעמד המרגש הזה, לאחר מאמצים עילאיים לשכנע את הצבא ביכולתם להשתלב ביחידות העילית הטכנולוגית בצה''ל, התרגשו יחד עם בני משפחותיהם. רבים מהם בני הדור שחצה את המדבר. "עבורי, להיות במעמד הזה, היה כמעט הגשמת חלום" אומר גרבר, נשוי ואב לשלושה ילדים, "התרגשתי כאילו ילדיי שלי סיימו קורס יוקרתי. לאורך כל הדרך האמנתי ביכולותיהם של החיילים, ולמרות הספקות מצד שלטונות צה''ל, הצלחנו להוכיח שלבני העדה האתיופית יש יכולות טכנולוגיות שלא נופלות משאר המועמדים לשירות טכנולוגי.
לפעמים הבעייתיות נובעת אך ורק מדעות קדומות בתהליכי האיתור והמיון של החיילים ליחידות אלו. בשנים האחרונות צה''ל מתמודד עם בעיית שילוב יוצאי אתיופיה בשירות הצבאי. לצערינו הנתונים מצביעים על כך שכ- 50% מהמתגייסים מבני העדה עוברים בבתי הכלא רק בגלל בעיות השתלבות במנטליות שאינם מוכנים לה. בנוסף לכך, גם אלו שכן משרתים שירות קרבי משמעותי, מוצאים עצמם בהמשך תקועים במעגל תפקידי האבטחה בקניונים. עבורי, לראות את אותם חיילים, שהגיעו ממשפחות עולים ללא רקע וקשרים, צועדים גאים על רחבת המסדרים בממר''מ, היה מראה מרגש".
למען האתיופים
למעלה מ- 25 שנה מנסה קהילת יוצאי אתיופיה לפעול בדרכים שונות על מנת למצוא נתיב מילוט מהעשירון התחתון ולהשתלב בחברה הישראלית. "טק קריירה" היא פנימיית הייטק ומרכז הכשרה טכנולוגי אשר מכשיר צעירים וצעירות יוצאי אתיופיה בתחום פיתוח תוכנה ודואג להשתלבותם במגזר ההיי-טק. המרכז שמושבו בקיבוץ נחשון, הוקם על ידי גלן סטיין, אמריקאי שהקים חברה דומה בארה"ב, יחד עם בחור ישראלי יוצא הקהילה האתיופית, אשר אליאס, לשעבר עובד בארגון החברתי "האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה", מהנדס תוכנה שהפך למנכ''ל העמותה הראשון. עמותת טק-קריירה הינה עמותה מסוג מלכ'ר (מוסד ללא כוונות רווח) שהוקמה בשנת 2003 במטרה להציע מסלול חדשני והזדמנות ייחודית המאפשרים קפיצה במדרג החברתי-כלכלי. העמותה מציעה לצעירים וצעירות מהקהילה הכשרה טכנולוגית איכותית, סדנאות העשרה ופיתוח אישי ושירותי השמה. תכנית משולבת זו מעניקה הזדמנות אמתית למשתתפים לרכוש ידע, ניסיון וכישורים על מנת להשתלב בתעשיית ההיי-טק הישראלית, לפתח קריירה איכותית ולעבור לעצמאות כלכלית. פעילות העמותה ממומנת מתמיכה של אנשים וגופים המאמינים במטרות של טק-קריירה וביכולת של הארגון לממש אותן. חלק ניכר מהסיוע מגיע מיהדות צפון אמריקה, יחד עם סיוע מארגונים בישראל וממשרד הכלכלה. חזון העמותה לפתח מקרב הבוגרים יחד עם צעירים וצעירות בעלי פרופיל דומה ומודעות חברתית, שכבת מנהיגות של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל.
לפני כ- 3 שנים החליף את אשר אליאס בתפקידו אבי גרבר מכפר האורנים, איש הייטק בעברו בעל ניסיון של מעל 25 שנים, שהחליט לקחת פסק זמן מהתחום העסקי הטכנולוגי, ולהקדיש מספר שנים לעשייה חברתית. "כשהחלפתי את יו''ר העמותה, הגעתי ללא ניסיון בתחום החברתי ואני גם לא בן העדה האתיופית. הרבה גבות הורמו כשלא הבינו כיצד אוכל לתרום לעמותה ללא הכרות של הפן החברתי. אלא שלצורך עבודתי, השתמשתי ברעיונות מעולם העסקים, במגזר החברתי. כך למשל חיברתי קשרים אישיים שרקמתי בעבר, עת הקמתי חברת סטארט אפ בקנדה, עם תכנית המצוינות שהגיתי בעמותה. בשנתיים האחרונות חיברנו בין בתי תוכנה שאני מכיר באופן אישי בקנדה, לבין בוגרים מצטיינים של טק קריירה, שהוזמנו לתכנית התמחות בחו''ל. לנו זה אולי נשמע טריוויאלי אבל לצעירים בני העדה, שיוצאים להתמחות מחוץ לגבולות ישראל, זה נחשב לקפיצת מדרגה וניפוץ של "תקרת זכוכית" שסגרה עליהם במשך שנים. הניסיון שאותם מצטיינים הביאו עימם, תרם ל"חטיפתם" לבתי תוכנה מהמובילים בארץ." עד היום השתלבו מעל 400 בוגרים בחברות הייטק מובילות.
הניסוי הצליח
הרעיון להגיע לפרוייקט הגיוס של חיילים אתיופיים ליחידות הממר''מ, החל בעקבות מחשבה מקורית שעלתה אצל מנהלי העמותה. גרבר, יחד עם יו''ר העמותה, אל''מ במיל. משה כהן, בעברו מפקד טייסת מסוקי קרב, הגיעו למסקנה, כי לאחר מעל ל- 10 שנים שבהם טק קריירה הכשירה חיילים משוחררים בני העדה, לרוב בוגרי יחידות קרביות, להפוך למפתחי תוכנה, הגיע הזמן לחזור שלב אחד אחורה: "אם נאתר את המועמדים כבר בשלב הגיוס, ונחשוף בפניהם את ההזדמנות להשתלב ביחידות הטכנולוגיות בצה''ל (מה שלרוב לא קורה) נוביל אותם לרכוש ידע וגם נסיון בתחום, ונתרום להשתלבותם המהירה בשוק הטכנולוגי מיד לאחר שחרורם מהצבא," מסביר גרבר, "כשהתחלנו עם הרעיון הזה אמרו לנו בממר''מ שמתוך כיתה של 20 חיילים בני העדה שאנו איתרנו, אולי חייל אחד יתאים לסיים את המסלול. משום כך הצעתי לצבא לקיים ניסוי עם שני מחזורי גיוס של חיילים בני העדה האתיופית, שאנו נכשיר לקראת מבחני ההסמכה בממר''מ ובמידה והם יעברו בהצלחה את הקורס, הצבא יתחייב לשלב אותם בבתי התוכנה הצה''ליים".
לאחר כארבעה חודשי הכשרה אינטנסיביים, שכללו לימודים מבוקר עד ערב, בתנאי פנימייה של חיילים במדים במרכז ההכשרה של העמותה, בקיבוץ נחשון, הגיע רגע המבחן הגורלי. החיילים ניגשו למבחני ההסמכה הצה''ליים ובסופם עברו בניגוד לכל הציפיות של אנשי הצבא, 14 חיילים שהשתלבו בקורס ממר''מ היוקרתי. לגאוותו של גרבר, מצטיינת הקורס נבחרה להשתלב בקורס מדריכי ממר''מ ובימים אלו היא מדריכה את מחזור ב' של החיילים יוצאי אתיופיה בקורס בודקי התוכנה. "יש לי פידבקים מהקצינים הבכירים בבתי התוכנה הצה''ליים, שהבוגרים שלנו מצויינים. לשמחתי התקווה שתלינו בהם הוכיחה את עצמה, ואנו יודעים שצדקנו בעקשנותינו להכשיר אותם בתחום, למרות חוסר האמון הבסיסי של שלטונות צה''ל. ההוכחה לכך היתה גם בפרס ראש אכ''א למצויינות בו זכינו בהמשך".
חיילת מצטיינת
בחודש יוני השנה, הוזמנו מנהלי העמותה יחד עם קציני ממר''מ, לטכס הענקת פרס ראש אכ''א למצויינות. "מידי שנה עורכים בצה''ל רשימה של כל הפרוייקטים המיוחדים בתחום המצויינות, שהוצאו לפועל ומביניהם נבחרנו לפרוייקט המצטיין", גרבר מחייך באושר כמו אב גאה. "לשמחתי הספקות שליוו גם את ראש אכא אלוף אורנה ברביבאי, התחלפו בטכס בשבחים רבים הודות התכנית שיזמנו. בטכס נשאה דברים החיילת המצטיינת של הקורס, ששיתפה בתחושות הגאווה והרצון להצליח הממלאות אותה ואת חבריה לקורס. היא דיברה על שאיפותיה לקריירה צבאית בתחום ואני עצמי צופה לה עתיד גדול בצה''ל. בהמשך הטכס ראש אכ''א לא הפסיקה להביע את התפעלותה מהחיילת ומהפוטנציאל הגלום בקהילה".
"אני מסיים בימים אלו את תפקידי בעמותה, בתחושת גאווה גדולה ובתיאבון גדול מאד להמשיך בעשייה חברתית ציבורית. מה שמכוון אותי זו השאיפה לפעול לצמצום הפערים בחברה הישראלית. אני עצמי גדלתי בבת ים במשפחה קשת יום ועשיתי מאמצים גדולים מאד להצליח בלימודי טכנולוגיה, החל מלימודיי בתיכון אורט סינגאלובסקי ודרך לימודי עתודה ותואר שני במנהל עסקים. למזלי חונכתי בתנועת הנוער הצופים וספגתי ערכים חשובים. בתור ילד שנפתחה לו דלת קטנה וניתנה לו הזדמנות להצליח בעולם של הגדולים, אני מעביר זאת הלאה ורואה עצמי מסייע לאוכלוסיות הזקוקות להזדמנות הזו. הפערים החברתיים בוערים בי כי הייתי שם. אם לא כן הייתי ממשיך בעסקים ושואף להצלחה כלכלית בלבד ולא מסתפק בעשייה חברתית. בימים אלו אני שוקד על הקמת מיזם חברתי בתחום ההכשרה המקצועית בתעסוקה, לאוכלוסיות נוספות הזקוקות להכוונה ותמיכה, כגון אוכלוסיית היוצאים בשאלה, עולים חדשים, הדור השני של יוצאי אתיופיה ותושבים מהפריפריה."
"המסר שלי למנהלים בעולם העיסקי שיש להם את המחשבות לתת מעצמם, שהנשמה שלהם היא חברתית והם בעלי רצון לפעול בתחום, שיעזו לקחת פסק זמן מהמרדף אחרי ההצלחה העסקית ולהביא את הערכים המוספים, את הקשרים, התובנות והנסיון, אל העולם החברתי. פסק זמן למען תרומה לחברה, לא יגרום שום נזק להמשך קריירה של איש עסקים מצליח, אולי הוא רק יעצים את הצד האנושי שבו. אנו חיים רק פעם אחת ומי שיש לו חלומות לערוך שינוי ולתרום, שלא ישאיר את החלומות על הכרית אלא ידאג להגשימם בחייו. אני יכול לומר על עצמי שאני מרגיש שנכנסתי לתפקיד אדם אחד ואני יוצא אדם שונה, לטעמי טוב יותר."
צילום פרטי
