כשנירה (שם בדוי) תושבת מכבים, עמדה בחלון מטבחה ושוחחה בטלפון, היא קלטה לנגד עיניה שלושה בחורים לא מוכרים, יוצאים מבית שכניה ונעלמים מהרחוב בנסיעה מהירה. בירור עם השכן ששהה הרחק מביתו באותה שעה, העלה שהאורחים הבלתי צפויים הם פורצים שלא חששו להגיע בצהרי היום לשכונת מגורים ולעשות בבית כבשלהם. תוך שעה הם הצליחו לפרוץ את כספת הבית ולצאת עם שלל תכשיטים יקרים, אוסף מטבעות יקר ואקדח שהוחזק ברישיון. עד שבמוקד העירוני סיימו לגבות פרטים מהשכנה, הספיקו הגנבים לצאת מהיישוב ולהיעלם ללא עקבות. את הסיפור הפריצה הזה, שהוא אחד מני סיפורים דומים, משחזרים השבוע בני משפחת פאר והשכנה, שראתה הכל, ולא יכלה לעצור את הפרץ.
חנייה מחשידה
"ביום שלישי שעבר, יצאתי לקניות בסביבות השעה 10.30 בבוקר. כשחזרתי כעבור כשעה לביתי, ראיתי רכב חונה במעלה האשכול, בצורה שנראתה לי מוזרה", משחזרת נירה, תושבת מכבים, שמתקשה עדיין להירגע מהאירוע לו הייתה עדה. "הרכב חנה צמוד לאחת הגדרות באופן שלא ניתן לצאת מהדלת הפנימית. כאילו שניסו להעלים אותו בשיחים. אני חיה באשכול הזה כבר מעל 25 שנה ומעולם לא ראיתי מישהו שחנה כך. תוך כדי העמסת הסלים מהרכב הביתה, שוחחתי בטלפון עם חברה, ובשלב כלשהו אמרתי לה שמשהו נראה לי מוזר. שמתי לב שהרכב עבר לחנות בפתח החניה של השכן שגר ממול, ופניו לכוון היציאה מהרחוב. ברכב ישב נהג אך לא היה לידו אף אחד. כעבור כמה דקות הדלתות מאחור נפתחו מבפנים ונראה היה לי שמישהו יושב מאחור ודואג לפתיחת הדלת. מדובר ברכב מסוג מזדה cx5, בצבע שחור שמאד משתלב פה באזור. יש פה הרבה רכבים כאלו ולכן הוא לא אמור לעורר חשד או תשומת לב מיוחדת. אני חושבת שרכב כזה עמד מחוץ לרחוב שלנו מדי פעם. בפעם הבאה שהבטתי מהחלון ראיתי בחור מתיישב ליד הנהג ואחד נוסף מתיישב מאחור. הוא היה חבוש בכובע פטריה ולכן התקשיתי לראות את פניו, הוא נשא בידיו תיק קטן ולא סחב ציוד כבד ומעורר חשד".
כשנירה מתארת את הבחורים, היא אינה יכולה להעלים את השתוממותה. "בסך הכל הבחורים נראו בני טובים, לא בני מיעוטים, חבר'ה צעירים לבושים ג'ינס וחולצות טריקו, לפחות אחד מהם היה מאד גבוה וחסון. לא היה סממן שאומר שמשהו לא בסדר, להפך, הם נראו כמו החברים של הבן של השכן שמשרת ביחידה קרבית. הם התנהלו בנחת ולא עוררו יותר מדיי חשד עד לרגע שפתחו בנסיעה, הנהג לחץ על הגז והם נעלמו במהירות מהאשכול. אם אני מנסה לשחזר, נראה לי כי בגינה היה משקיף שקלט שהגעתי והודיע שצריך לעזוב. לא הספקתי אפילו לרשום את מספר הרישוי. אילו הם היו נראים יוצאי דופן הייתי מתקשרת ישר למוקד העירוני 106" , היא מכה על חטא, "אבל אני התלבטתי, כי לשכן יש בנים צעירים והמון חבר'ה שמגיעים אליהם כל הזמן, חשבתי שאלו חברים של הבן הצעיר ואולי הוא בבית בחופשה מהצבא."
בסופו של דבר החליטה נירה להתקשר לבעל הבית ישראל פאר כדי לברר אם הבן חזר מהצבא. לאחר כמה טלפונים גילתה שהוא נמצא בקטיף דובדבנים בצפון. "בשיחת הטלפון ישראל ביקש שאגש לבית ואבדוק מה קורה בו. ניגשתי וראיתי שהדלת פתוחה לרווחה ויש בלגן בכל מקום. ישראל ביקש שאכנס פנימה אך אני חששתי. ראיתי מהפתח את שולחן העץ הגדול שעומד בפינת האוכל ומתחתיו מפוזרות מטבעות. הודעתי לו על כך והוא ביקש שאתקשר למוקד 106 בשעה שהוא עדיין על הקו".
"למה לא צילמת?"
לנירה קשה לשחזר את ההתנהלות, אך ברור לה שלמוקדנית לקח זמן רב לברר את פרטיה ולהבין במה מדובר. "הייתה המולה, המוקדנית שאלה מישהו לידה מה עליה לעשות, עדכנה את הקב''ט והזעיקה את המשטרה. "ניידת המשטרה הגיעה יחד עם ילדיי שחזרו מביה'ס בשעה 13.00, השוטרת נכנסה, סקרה את הבית, שאלה אותי פרטים, התעניינה למה לא צילמתי את הבחורים? אמרתי לה שאני משתדלת לא להתערב במה שקורה אצל השכנים, מה גם שזו התנהלות רגילה ברחוב שמעלים ומורידים ילדים שמגיעים לביקור ובכלל הבחורים נראו בני טובים.
בתחילה היו לי נקיפות מצפון שלא יצאתי לרשום את מספר הרכב אבל אחר כך חשבתי לעצמי: "הם גנבו נשק, מה היה קורה אילו היו רואים אותי רושמת מספר? מה אני צריכה להתעסק איתם?"
נראה לך שהיה סיכוי לעצור אותם?
"את האמת לא נראה לי. אני מניחה שהם עברו את המחסום בדקה. אני לא יודעת איך המשטרה פעלה, האם סגרו מחסומים, אלינו הגיעה ניידת תוך כשעה. מה שמעצבן זה שבאותו יום היה שומר במחסום הכניסה למכבים אך דווקא באותו יום לא רשמו את מספרי הרכבים בכניסה ליישוב. אני לא מבינה למה אין מצלמה בעמדת השמירה בכניסה למכבים? אם הייתה מצלמה היו יכולים לאתר את לוחית הזיהוי שלא הצלחתי לרשום. לפעמים אני יוצאת ב- 4 בבוקר לעבודה ורואה את השומרים שוכבים בהפגנתיות וישנים בשער הכניסה. מאז שראיתי את הקלות הבלתי נסבלת של הפריצה והבריחה מהישוב אני לא כל כך רגועה."
פריצה שלישית לבית
ישראל ונטע פאר מתגוררים במכבים כבר 25 שנים וזו כבר הפעם השלישית שפורצים לביתם. בפעם הראשונה זה היה בזמן שכל בני הבית ישנו, בפעם השנייה בעת ששהו בנופש וכעת שוב כשבני הבית לא היו במקום.
לפי התרשמותו של ישראל מדובר בחבורה מקצוענית מאד, שידעה בדיוק מה לקחת. לדבריו הוא נוהג לעבוד מהבית אך באותו יום שמו לב כפי הנראה שאין מכונית בחניה והבית נראה נטוש. אבל תוך פחות משעה הצליחו הפורצים להפוך את כל הבית ולצאת עם שלל רב. הם לקחו אוסף מטבעות ששוויו כמה אלפי שקלים, עקרו כספת מוסתרת, פיצחו את הקוד ורוקנו את התכשיטים היקרים ואת האקדח שהוסתר בה.
"אני אוסף מטבעות ישראלים עם דיוקנאות ומחזיק אותם גלויים לעין בתוך שוקת שיש לנו בשולחן האירוח שעומד בכניסה לבית. על השולחן מונחת פלטת זכוכית עבה. הפורצים הסירו את הזכוכית הכבדה והניחו בצד, הם הורידו את הציפיות מהכריות בבית וגרפו את המטבעות מהשולחן לציפיות. מדובר בנפח של 3-4 דליים, מאות מטבעות במזומן. הם השאירו בלגן אימים, לא היה מדף או מגירה שלא היה על הרצפה."
ישראל אינו יכול שלא להתרעם על החוויה הקשה שעברו הוא ואשתו. "ההרגשה שביתך פרוץ ואינו מוגן אינה נותנת מנוח. זו חוויה לגמרי לא נחמדה ולא כייפית. הגיע הזמן שיתקינו מצלמות חכמות ביישוב" הוא אומר, "זה קיים בהרבה מקומות, מוריד אלימות ושתיה. פה אצלנו שמים שומר שישן מתי שבא לו. לפעמים השומרים רושמים מספרי רכבים שעוברים בכניסה, בעיניי זו בדיחה רעה. דיברתי עם הקב''ט ש"ניחם" אותי שיש יותר פריצות במודיעין מאשר במכבים. עוד יותר הרגיע אותי כשהוא הסביר לי שלשומר במחסום אין סמכות לעצור חשודים. אנשים צריכים להתעורר. צריכה להיות התייחסות לבעיית הפריצות ביישוב וכרגע אין כזו."
החולייה החסרה
בחודש פברואר 2014 פורסם ב"מודיעין ניוז" כי משטרת מודיעין לכדה חוליה מהכפר נעלין, שאנשיה פרצו במשך תקופה ארוכה לדירות וכלי רכב במודיעין, תוך התמקדות בשכונות מכבים ורעות. לאחר תפיסתם התברר כי שלחו ידם גם לבתי לפיד וכפר האורנים. "החוליה נתפסה לאחר עבודה מאומצת של מספר יחידות שטיפלו ביחד בתיק והפעילו מודיעין בשטח", הודיע בראיון מפקד תחנת מודיעין, סנ"צ אמיר קליין. "מאז שנתפסה החוליה מספר הפריצות לבתים במכבים ורעות ירד לאפס". הוא ציין כי חברי החוליה היו אחראים לכל מקרי עבירות פע"ר (פעילות עבריינית ברכוש) ברובע מכבים ורעות ואף ציין כי "נכון לעכשיו – מכבים ורעות הן השכונות בהן אחוזי הפשיעה הנמוכים בישראל". לדבריו, ב-2013 חלה ירידה של 20% למול נתוני שנת 2012 בכמות הפשיעה נגד רכוש בעיר מודיעין, בעיקר בתחום הפריצות לבתים, פריצות לבתי עסק, פריצות לרכבים וגניבות רכב. ב-2013 אירעו במכבים ורעות 20 מקרים של פריצות לבתים ולכלי רכב, וכשמדובר בשכונה בת 15 אלף תושבים, זהו נתון פשיעה נמוך ביותר".
כפיר כהן, יו''ר ועד הרובע מכבים רעות, מודה כי לדאבונו הפריצה השבוע במכבים לא הייתה הראשונה וכנראה גם לא האחרונה. "ב- 3 החודשים האחרונים החל גל פריצות חדש ועד כה, על פי הידוע לי, אירעו כ- 20 פריצות במכבים רעות. כשהחל גל הפריצות הזה הזמנו לישיבת הוועד את מפקד המשטרה כדי לקבל תגובה מדויקת למהלכי המשטרה, אנחנו בקשר עם הקב"ט והשוטר הקהילתי. אנחנו קצרים ביכולות ואפשרויות מניעה. לצערי עם השינוי בחוק עובדי הקבלן, השתנו גם שעות השמירה במחסומי הכניסה ליישובים. המעסיק חייב לשלם לעובדים את מלוא זכויותיהם וכעת כל החוזים שהעירייה חתמה עם חברות השמירה הפכו לא רווחיים ולכן צומצמו שעות השמירה על פי חתכים של סבירות לפריצות, שעות שאנשים לא נמצאים. השומרים מאויישים בחלק משעות הבוקר ובשעות הערב המאוחרות. הגנבים יודעים ורואים זאת וגם בשעות שנשארו שומרים אין להם סמכות עיכוב לשומרים. למעשה הם נשארו רק כגורם הרתעה. אנחנו כבר שלושה חודשים בבדיקה של אפשרות להכנסת מצלמות אבטחה ליישוב", הוא אומר.
עמירם בריט יו''ר ועדת הביטחון ברובע מכבים רעות, מוסיף פרטים על ההתמודדות של הישוב עם גל הפריצות: "לא נעלם מעינינו שהנושא דורש טיפול. אנו עושים כל מה שביכולתינו במסגרת יכולותינו המצומצמות. למנוע לחלוטין את הפריצות אני לא חושב שנוכל, אי אפשר לשים שוטר על כל בית, מצד שני – כל גורם הרתעתי נוסף יעזור. אנו עובדים בשני כוונים, האחד – לשים מצלמות במחסומים שיצלמו את הרכבים הנכנסים ויוצאים ואת לוחות הרישוי שלהם כשהצפי לכך הוא תוך חודש וחצי חודשיים, ובנוסף אנו מנסים להקים משמר שכונה. לצערי ההיענות נמוכה ביותר ולכן עד כה לא הצלחנו בכך. שתי האלטרנטיבות משלימות אחת את השנייה, חשוב שיהיו אנשים שיסתובבו בשעות שאין אנשים בישוב וידווחו על כל דבר חשוד. ביישוב יש שאננות. ההמלצה שלנו היא לשים לב למה שקורה אצל השכנים. אנחנו מנסים להחזיר את הקהילתיות ליישוב".
למה לא לתגבר את ניידות השיטור?
"זה עולה כסף. יש ניידת שמסתובבת ספציפית במכבים רעות כמו שיש ניידת לכל שכונה בעיר. היות ומדובר בעבודה מקצועית של פורצים הטיפול צריך להיות דרך מודיעין משטרתי. בינתיים אני מתריע מפני השאננות בישוב, עד שלא יהיה משמר שכונה לא יהיה שקט".
ואלה התגובות
תגובת המשטרה: "משטרת מודיעין ממוקדת בעשייה אל מול תופעות הפשיעה, מקרי ההתפרצויות נחקרים בכל המישורים הן החקירתי והן המודיעיני כאשר המטרה היא אחת לתפוס את החשודים ולהעמידם לדין. תחנת המשטרה עושה ככל יכולתה להגן על שלומו וביטחונו של הציבור במטרה לטפל בנושא לצד הגברת תחושת הביטחון.
תגובת עירית מודיעין: "על פי נתוני משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים, מודיעין מכבים רעות היא אחת הערים הבטוחות בישראל עם אחוזי פשיעה נמוכים ביותר ביחס לערים אחרות. בעיר פועלות בשגרה יותר מעשר ניידות כאשר בכניסות למכבים רעות ישנם מחסומים שמטרתם להגביר את אבטחת הרובע. צריך לזכור כי משטרת מודיעין היא הגורם האחראי על אכיפת החוק בעיר ומניעת הפשיעה ואולם העירייה תוסיף לעשות ככל הניתן כדי לשפר את רמת הביטחון והמוגנות של תושבי העיר."
(צילום : אינגריד מולר)
