כשתומאס מולר שם את השלישי שלו לרשת הפורטוגזית, הגיעה סתיו לשולחן שלנו עם צלחת צ'יפס ובירה. "למי הבירה?" שאלה. "זוזי מהמסך! את מסתירה!" צרחו עליה כמה גברים. סתיו המלצרית, שלבשה את החולצה הלבנה של נבחרת גרמניה, אולי קצת נעלבה מהצעקות וזזה טיפה. שאלתי אותה "תגידי, את יודעת מי זה מולר?". היא השיבה: "לא, לא מכירה". ואני: "את לובשת את החולצה שלו". היא: "הא באמת? יופי". אמרה והתרחקה.
אז מולר לא עשה רושם גדול על סתיו. למרות שהיה השחקן המצטיין. אבל על שאר האנשים שהגיעו לקפה לנדוור בקניון כדי לראות את המשחק ביחד – עשה גם עשה. אמנם הרוב רצו שפורטוגל, כלומר רונאלדו ונני, ייתנו הצגה. אבל מול מכונה גרמנית שעובדת בקצב שלה, זה לא פשוט.
* * *
כל העניין הזה ללכת לראות את המונדיאל בקרב חבורת אנשים שאני לא מכיר, כאילו אכלנו מאותו מסטינג, נולדה במוחו הקודח של העורך, כשבוקר אחד הוא צעק לעברי "מונדיאל!!", כאילו גילה תרופה לסרטן. "מה מונדיאל?" תקעתי בו מבט שואל והוא בחיוך זדוני של מי שהצליח לדפוק לי את הערב, סינן באיטיות: "תביא לי סיפור צבע איך רואים במודיעין את המונדיאל".
"ראבק, הלך ערב שקט בבית מול הטלוויזיה", מילמלתי. ואחרי שעיכלתי את המכה ולא היתה ברירה, המשחק של גרמניה נגד פורטוגל נראה מבטיח עם הרבה אקשן וצבע. אחרי לבטים נבחר קפה לנדוור בקניון. אני חושב שגם המייסד משה לנדוור, שהיה ייקה וייסד את הקפה הראשון בשנת 1919 בברלין, בטח לא היה אוהד של הגרמנים.
כך, בדיוק בשעה שבע אפס אפס בערב, התייצבתי לשריקת הפתיחה על המרפסת הגדולה של הקפה. שם בלנדוור לקחו את המונדיאל עמוק וחזק. שורת דגלי המדינות המשתתפות נתלתה על הקיר, מסך 65 אינץ' מפלצתי הוצב במרפסת העמוסה באוהדי כדורגל.
המלצריות לבושות בחולצות כדורגל אורגינליות של המדינות המשתתפות, סובבו בין השולחנות, סתיו בחולצה הגרמנית, נסטיה בחולצה של נבחרת אנגליה, גם חולצת נבחרת ארגנטינה כיכבה. "אני לא יודעת איזה קבוצה זו", מלמלה המלצרית של מסי והמשיכה לקבל הזמנות מבלי להעיף אפילו הצצה במסך הענק.
* * *
האמת, די נפלתי, כלומר נהניתי מהצ'יפס והסודה שקובי דפני, אחד השותפים, הביא לי. ובעיקר מהאנשים והאווירה. הרבה כיפות סרוגות היו שם, וגם כמה נשים. לידי ישב אפי, בחור נחמד שבמקצועו הוא אמרגן אירועים וירושלמי. "אוהד בית"ר בטח אוהד בית"ר. מה חשבת?" שאל ענה כשביררתי בנימוס את מי הוא אוהד.
אז למה נפלתי? כי הגרמנים האלה לא לומדים לקח היסטורי ותמיד מחרבשים ליהודים את השמחה. וכך, כשהתמרקנו לקראת קרב הגדולות, החליט מולר (בסיועם הנדיב של לם, גצה, אוזיל ועוד כמה חברים) שממש לא כדאי לרונלדו ואוהדיו בארץ לשמוח יותר מדי. כך במחצית זה כבר היה 3:0 וכשפורטוגל נשארה עם עשרה שחקנים, המחצית השניה היתה גארבג' טיים.
הנפילה התחילה כבר בדקה ה-32 כשהומלס הגרמני שם את הגול השני ורונאלדו גרר רגל פצועה. ואז, כשסיבוב צ'יפסים נוסף הגיע לשולחן, לא חלפו חמש דקות של דיכאון כמעט טוטאלי בקרב אוהדי רונאלדו והגיעה הדקה ה-37. כמה שניות אחרי שמישהו בשולחן לידי העיר ש"עוד מעט מחצית ופפה עוד לא חטף כרטיס צהוב?" – אז בדיוק פפה שכנראה שמע את ההערה נתן נגיחה לשחקן גרמני ששכב על הרצפה וחטף את האדום.
* * *
אביחי התגלה כצעיר לבוש בחולצת נבחרת גרמניה. "אני חצי גרמני", התלהב. "יאללה יאללה" הוא צעק במבטא ייקי אחרי פפה שירד לחדרי ההלבשה. "אני חולה על הגרמנים", הסביר. לידי עמדו בפנים נפולות כמה דרדקים, חלקם בנים של בעלי הקפה שגם הביאו כמה חברים ושהבינו שזה לא הערב שלהם.
הבן של אפי, שעד עכשיו עקב אחרי מהלכי המשחק, התעניין מרגע זה בעיקר בפיצה שאביו הזמין לו. נדב – עוד צעיר בגיל בית ספר – עמד עצוב מאחורי. "מה קרה נדב?", נשאל. "אני אוהד ריאל מדריד", ענה לי דקה אחרי שפפה הורחק ורונאלדו החמיץ מול השער. מה שלא היה קורה בברנבאו במדריד.
האמת שעוד בשתיים אפס ידענו שהעניין גמור, אבל איכשהו קיווינו שרונאלדו יתעשת וינקום את הפרעות שעשו הגרמנים ביהודים. מהר נזכרתי שגם הפורטוגזים, אז כחלק ממלכת ספרד, נטלו חלק די גדול בהרג יהודים בשנות האינקוויזיציה.
לידי ישב חיים, מנהל שיווק שגילה לי כי הוא בכלל אוהד של איטליה וצרפת "שמשחקות כדורגל יפה". חיים כמעט נרדם במחצית השניה "כי אתמול הלכתי לישון מאוחר ראיתי עד שלוש בבוקר את המשחק, אבל הערב אין משחק מעניין בלילה אני אישן מוקדם".
רונן, האבא של נדב, הצהיר כי "אני אוהד את אלה שמנצחים". בסוף הגיעה אשתו של אפי ואחרי שנגסה כמה צ'יפסים ואפי סיפר כי היא ובני משפחתה הם אוהדי הפועל ירושלים, בדיוק אז תומאס מולר שם את הרביעי של גרמניה והשלישי שלו. אז באמת התחילו לקפל את השולחנות. ורק אביחי "החצי גרמני" היה מבסוט, קפץ והשתולל. במגבלות הנימוס הייקי כמובן: "יאללה, נלך הביתה לראות את איראן נגד גאנה בסלון עם נס קפה. בסוף נרדמתי במחצית".
(צילום: יהודה גולן)
