לחיות בסרט מד"ב

אביב רון
2014-05-28 12:51:43
2018-08-14 01:00:00

במסגרת ההשוואות הבלתי נמנעות שאנו עושים עם העבר, שוב מצאתי את עצמי משתאה מול הפלא הקטן שיש בימינו כמעט בכל יד. יכולותיו של הסמארטפון נראות לבעליו טריוויאליות משום שהוא גדל יחד איתן. אך אם היינו מראים סמארטפון מתקדם לאיש 1974, רק אז היינו מבינים איזו מפלצת טכנולוגית הצליח המדע לדחוס לתוך האביזר הזעיר והתמים הזה, בארבעים שנה בלבד.

שימו את ה"פון" בצד, כי היכולת לשוחח שולית למדי. אפשר להגדיר את המכשיר כ"מחשב על, המחובר תמיד לאינטרנט, ומצויד בחיישנים מרהיבי פעולה". אבל הסיפור האמיתי נמצא בתוכן. שוו בעיניכם את אורחנו משנת 1974, כשמסבירים לו שהקופסה הקטנה יכולה להשיב על כל שאלה שיעלה בדעתו, ולהציג לו מיידית מיליוני פריטי מידע בכל נושא אפשרי. אפשר לדלג על ההסברים "מה זה גוגל" וכו'. מבחינתו יהיה מדובר בקופסת פלאים, שאפילו בסדרות המד"ב של ימיו לא חשבו על כמוה. בוודאי לא בידיו של כל אדם שיש לו 400 דולר ספייר.

נישאר לרגע ב-1974. השנה שבה רבים מקוראי העיתון הזה היו ילדים. באותם ימים רחוקים, אף ילד לא הגיע לבית הספר כשבכיסו משהו שעולה 400 דולר. גם לא מאה ולא חמישים. אפילו לא "בני טחונים". בשנות השבעים לא היה שום צעצוע או גאדג'ט שעלה 400 דולר. בעצם – אפילו גאדג'טים לא היו.

אם ילד ממוצע של שנת 74' היה מאבד או שובר בבית הספר מכשיר בשווי 400 דולר, הוא היה בצרה צרורה. דברים כאלה מתרחשים כעת בכל יום. אכן – השתנה העולם לנגד עינינו.

 

כתבות נוספות

השור הזועם

טלי משה, מדריכת ריצה ממודיעין, הובילה עוד ריצת שטח שגרתית בגבעות הדרומיות, כאשר מתוך עדר הפרות הרועה במקום הגיח פר ונגח בה: "עוד סנטימטר היה קורע את העורק הראשי"

השור הזועם

טלי משה, מדריכת ריצה ממודיעין, הובילה עוד ריצת שטח שגרתית בגבעות הדרומיות, כאשר מתוך עדר הפרות הרועה במקום הגיח פר ונגח בה: "עוד סנטימטר היה קורע את העורק הראשי"

המשך קריאה »