משחק מטקות על חוף הים מול אבא סימן לנטע תמיר את הדרך ובגיל חמש היא כבר התדפקה על שערי מועדון הטניס של אביחי צאלה.

"אמרתי לאבא שלי שאני רוצה ללכת לחוג כזה, של מטקות, אבל הוא אמר לי שאין חוג כזה ושהכי קרוב זה טניס. בהתחלה לא הסכימו לקבל אותי בגלל שהייתי רק בגן והחוג היה מכיתה א', אבל ראו שאני מצליחה להחזיק טוב את המחבט".

היום, בגיל 12, נטע תמיר מדורגת במקום השני בארץ בשכבת הגיל שלה ונחשבת לאחת ההבטחות הגדולות של הטניס המקומי. לא בכדי, השנה האחרונה הייתה מופלאה עבורה. באליפות ישראל לגילאי 12 היא קטפה את המקום הראשון, באליפות טניס ארצית שנערכה בפסח ברמת השרון היא זכתה בצוותא עם מיכל שריג בזהב לזוגות, וביחידות היא סגרה על כסף. בטורניר סבב שנערך בתל אביב היא סיימה במקום השני, אבל את השחקנית שגברה עליה היא נפנפה בחצי גמר הטורניר הארצי בפורים.

"נטע תמיר היא הדמות שהייתי חולם עליה בתור חניכה, ממושמעת, בעלת מוסר עבודה גבוה, אינטליגנטית וקרת רוח. ההתקדמות שלה ממש מפחידה, ובקצב הזה אני בטוח שנגיע יחד לטופ", אביחי מתמוגג.

עולם המטקות עדיין מבכה את לכתה, אבל אם כבר להפסיד, אז טוב שזה לא בגלל המדוזות. במקום למלא בור שחפר עולל עם כף מפלסטיק, עדיף שתמלא את הבור שיוליה ושחר הולכות להשאיר פה בקרוב מאד.

"הכוונה שלי היא לעשות את המקסימום שאני יכולה. אם אני אהיה ראשונה בארץ או ראשונה בעולם, אדע שעשיתי את המקסימום".

פוטנציאל יש, שאיפות גם. הרבה עוד יכול להשתנות בדרך ולכו תדעו אם היא לא תעדיף עוד כמה שנים להשקיע בביוטופ או להיות בכלל ראש ממשלה. בינתיים, לפחות, היא ממוקדת מטרה, כולל משטר אימונים של 15 שעות שבועיות, בלי לחשב תחרויות בשבתות וחגים. בטיולים משפחתיים ובמפגשי כיתה נאלצים להסתדר בלעדיה, כי יש מחיר לכל דבר. מצוינות זה עסק יקר ומלקולם גולדוול חישב שצריך לפחות 10 אלף שעות ברזומה.  

"אני עדיין בתהליך. היתרון שלי הוא שאני פתוחה ללמוד יותר דברים במהלך התהליך כדי להצליח כמה שיותר. במנטליות שלי אני חזקה מאוד, לא מתעצבנת ולא שוברת מחבטים. גם יש לי כושר טוב, שבזכותו זכיתי לא מזמן מטעם בית הספר קשת במקום הראשון בריצת 600 מטר בתחרות המחוזית באתלטיקה שנערכה בירושלים. בתחרות ריצה, 1,500 מטר שנערכה במסגרת מרוץ מודיעין האחרון זכיתי במקום השלישי. מצד שני, אני צריכה לשפר עוד את הסרב שלי ולהמשיך לעבוד עליו, כי הוא פחות טוב מהפורהנד ומהבקהנד שלי".

פדרר או נדאל?

"אני לא רואה הרבה טניס בטלוויזיה אלא מאוד אוהבת לשחק. אני מעדיפה לא לקחת מודל לחיקוי, אלא לקחת מכל אחד טיפה ואני מנסה לעשות את מה שאני יכולה ולהגיע למה שאני רוצה לעשות בעצמי”.

(צילום לירן קרמינצר)