ביום שני השבוע התקיים אירוע ההתרמה השנתי של עמותת become בסינמטק בת''א. באירוע הוקרן סרט המספר את סיפורו של ילד קנייתי שקיבל מלגת לימודים וכיום משרת באו''ם. הסרט מתאר את חיפושו אחר ניצולת השואה שתרמה את המילגה שלו והמפגש ביניהם. באירוע שולבו ריקודים ונגינה אפריקאית והיה בו יריד מזכרות מאפריקה. בין המוזמנים כיבדו את נוכחותם אנשי שגרירות קניה בישראל ושגריר קניה בישראל שנשא נאום הוקרה לצוות המתנדבים הישראלי. מי שהתרגשה מאד מהמעמד היא שלי קגן מרעות, המנהלת השותפה בעמותת become בישראל, שהאירוע עליו עמלה רבות, יחד עם שותפה לניהול, בן וורספן, הוא יריית הפתיחה למשלחת שתצא בקיץ הקרוב לקניה.

חודש ימים בקניה

עמותת become  הוקמה בשנת 2009 על ידי סטודנט ישראלי לרפואה בשם זיו גן אור ובת זוגו הקנדית אן-סופי קארדינל, מתורגמנית ובוגרת תואר שני בפיתוח קהילות. מטרתם היתה לעזור לאוכלוסיית הילדים מעוטי היכולת שבמדינות מפותחות ברחבי העולם. כיום בני הזוג מתגוררים בקנדה וגן אור עובד כרופא במקום.

את השלוחה הישראלית בעמותה שהקים מנהלים בהתנדבות קגן וורספן.  לעמותה נחשפה שלי לפני מספר שנים, "כסטודנטית לרפואה רציתי לנסוע לאפריקה להתנדב במסגרת רפואית וראיתי שהעמותה פרסמה בין הסטודנטים לרפואה שמחפשים מתנדבים לבניית מרפאה בקניה. החלטתי להצטרף והתחלתי משלב איסוף הכספים. אחד העקרונות היפים בארגון, הוא שהמתנדבים שמגיעים בהכנה למשלחת מסייעים באיסוף כספים במסגרת אירועי העמותה. אתה מגוייס למטרה והופך להיות שותף לתהליך רקימת העור והגידים למשלחת, תוך שימוש בכספים שאספת. לאחר איסוף הכספים, ההשתלמויות וסדנאות ההכנה, יצאתי למשלחת לקניה לחודש ימים. באנו עם מטרה ברורה להקים מרפאה ליתומים במסגרת פרויקט מקומי ובין השאר לעזור לתושבי הכפר. אני ריכזתי קורס הכשרה למקומיים בנושא רפואה מונעת, הגיינה ושאר מיומנויות מצילות חיים. יחד עם קבוצת מתנדבים העברנו את ההכשרה למנהיגים מכל האזור: הורים, מטפלים, אנשי חקלאות ודמויות מובילות בקהילה. השתדלנו להעלות את המודעות ולעזור בקבלת כלים ותכנון פרוייקטים למען רווחת התושבים ולשם קידום יזמות מקומית. כך למשל בשיעורי התזונה עודדנו את החקלאים להכיר את הגידולים המועילים מבחינה תזונתית. ניצלנו את הידע שלנו כדי להאיר לאנשי הקהילה את הצדדים שהם מכירים ושיכולים לתרום למען הקהילה."

מברלין לנפאל

חיי היומיום של קגן כוללים דילוג בין אין ספור מטלות. לימודים שנה חמישית בפקולטה לרפואה באונ' העברית בירושלים, עבודה כרכזת חברתית בתכנית הבינלאומית של התואר השני בבריאות הציבור והתנדבות בעמותת become כמנהלת שותפה בישראל. היא מתגוררת בדירת סטודנטים בירושלים אך הבסיס שלה הוא רעות, שם עדיין מתגוררים אחיה החייל וההורים, אבא עובד משרד החוץ ואמא עובדת הסוכנות היהודית. "הגעתי לרעות בגיל 4 ", היא נזכרת, " אך עד גיל 18 שהיתי בחו''ל כ- 10 שנים, אין ואאוט. רעות היתה ה home base ובהמשך הבית שלי מגיל 18. אני חושבת שבתיכון החל העניין שלי בפליטים, למדתי בבי''ס בינלאומי בברלין, והייתי חשופה לסוגיות של מדינות מתפתחות. היה לנו בביה''ס מועדון זכויות אדם שכנראה נטע בי את הגרעין לכוון. את הבגרויות סיימתי בברלין ומספר ימים  לפני הגיוס חזרנו לארץ והתגייסנו אחותי התאומה שרון ואני לאותה יחידת קשרי חוץ. שירתתי בבירנית ויחד יצאנו לקצונה. אחרי השחרור טסתי לנפאל עם אחותי וחברה, התנדבנו כמה שבועות בבית יתומים מה שחיזק בי את עניין הפליטים. במפגש הזה שלי נחשפתי לחיי היתום במדינות בהן אין מערכת רווחה והוא תלוי ברצונם הטוב של אנשים".

ולמה בחרת ללמוד רפואה?

"בתיכון למדתי בתכנית הבינלאומית ואהבתי את תחום המדעים והאמנות אך רפואה לא משכה אותי, דווקא לקראת סוף הצבא החלה לעלות המחשבה על לימודי רפואה. העדפת הכיוון להתמחות מאד תלויית זמן. כרגע אני חושבת בכיוון של פנימית המטולוגיה אך אם היית שואלת אותי לפני מספר חודשים חשבתי דווקא על תחום של ילדים, הכוון שלי כל הזמן משתנה".

פרוייקט ABBA

בעמותת become צוות גרעיני של כ-10 מתנדבים ויחד איתם כמה עשרות נוספות של מתנדבים שמגיעים לעזור בהפעלת דוכני ההתרמה. "יש משהו ערכי כשאנשים תורמים לעמותה ויודעים שהכסף לא הולך למשכורות אלא לאנשים הזקוקים לכך" טוענת קוגן. "אנחנו עמותה קטנה שמסוגלת להתנהל רק על תרומות ומתנדבים. כל הכנסות הארגון מתבססת על תרומות אישיות של אנשים. יש לנו תכנית של מלגות, תרומה לילד מסויים ללימודי תיכון או על יסודי. חלק לא קטן מהכסף שלנו נאסף בדוכנים בהופעות. בלקן ביט בוקס תומכים בנו, יש לנו כניסה לכל ההופעות שלהם ודוכן קבוע. תומר יוסף הסולן הוא חבר הועד המייעץ שלנו, כמוהו גם קובי פרחי מלהקת ORFHANDLAND שפונה לקהל מסויים חובב מוסיקת מטאל אוריינטלית. יש לנו גם אנשי מקצוע מייעצים. בתחילת הדרך הייתי בועדת הביקורת של הארגון במשך מספר שנים, לאט לאט התחלתי להיות יותר פעילה. בשנה שעברה הייתי שותפה בתכנון המשלחת השנתית למערב קניה. במסגרת פרוייקט אחר הייתי שותפה באיתור המתנדבים, הכשרתם, הכנתם, תכנון הפרויקט וגיוס הכספים. לצערי הדילמה שלי היא שעם כל הרצון הטוב להצטרף למשלחות, אני בעצמי סטודנטית וכמו שאר המתנדבים צריכה לשלם על כרטיסי הטיסה שלי ואיני יכולה כרגע לאפשר זאת."

לארגון אין אפשרות לממן את הטיסה של המתנדבים?

"הארגון מעדיף להשקיע את דמי כרטיס הטיסה בסך 1000 דולר בעוד שתי מלגות לילדים, כך שאחרי כל ההכנות, נשארתי הפעם בארץ. במשלחת האחרונה נסעו כ- 10 מתנדבים, כל אחד היה כ- 3 שבועות וביחד הם התפרשו על כחודשיים, בפרויקט מאד מיוחד שאנו מאד אוהבים. פרוייקט ABBA הוא יוזמה של עמנואל וסילביה זוג נשוי מקומי. סילביה היא אשה מאד יוזמתית ונמרצת, אחות דנטלית שמתפקדת כרופאה, החל מעקירות שיניים ועד טיפול במלריה ולידות במרפאה. המרפאה שבני הזוג הקימו היתה בבקתת בוץ ובכל פעם שהיה שטפון הם נאלצו לקבל את החולים בבוץ הכבד. כשהגענו שיפצנו את המרפאה, בנינו מבנה חדש מלבנים עם רצפת בטון ואפילו זכינו לראות תמונות של התינוקת הראשונה שנולדה במרפאה. בהמשך לשיפוץ המקום, מתנדבות שלנו, סטודנטיות לרפואה, העבירו קורס יזמות מקומי באותה מתכונת לדמויות מרכזיות בקהילה וגם העבירו סדנאות לחינוך מיני לילדות. בקיץ הקרוב מתוכננת משלחת נוספת לקניה לפרויקט ABBA, הפעם מצטרפת גם רופאה ויתכן שגם תהיה נגיעה לחקלאות".

ובכל זאת למה להתנדב אפריקה? אין מספיק עוני בארץ?

"אני מסכימה, יש לי המון מקום בלב לעוני בארץ, המצב שלנו לא אידאלי וזה לא סותר. גם בארץ התנדבתי בפרויקטים של חונכות, פר''ח, במשרד המדע, עזרה לעולים וסיוע לנפגעות תקיפה מינית. אני מאמינה בסיוע לקהילה שלך אך יש כמה טיעונים שאני מאמינה בהם, למען סיוע לקהילות במדינה מתפתחת, שאין בה מערכת רווחה. לו לא היינו מסייעים לאותם ילדים גורלם היה לחיות ברחוב. זהו עוני ברמה אחרת מאשר בארץ. בגיל 15 רבע מהנערות בקניה מתחתנות, במקום ללכת לתיכון שעולה כסף רב. עד גיל 18 50% מהילדות נישאות נישואים מוקדמים שכרוכים בהריון מוקדם בסיכון גבוה. לנערות אין אפשרות לפתח מקצוע, מה שמחיש את העוני. כשליש מהתושבים באזור הם נשאי HIV (איידס). מדובר באזור מאד קשה, עוני רב וחוסר מודעות.

האתגר בעיניי הוא לא להתערב ולשנות את התרבות המקומית" טוענת קגן,  "אנו צריכים להיות זהירים. במשך שנים ישנם מתנדבים באפריקה ואם לא עושים זאת חכם הם עשויים לגרום נזק. חלק מהסדנאות שלנו כוללות הדרכה למתנדבים איך להיפרד מהילדים כשאנו עוזבים בלי לפגוע בהם רגשית, בלי לשנות את המרקם החברתי, בלי לעזוב אנשים עם נכס שלא יכולים לנהל אותו. יש משהו שצריך להבין בפיתוח קהילות, כי אין חוקים, לפעמים אתה בא ויכול לעשות מה שרוצה. יש פריצות נוראית שיש לה יתרונות וגם חסרונות."

מי מפקח על הכספים שאתם מתרימים?

"יש לנו ועדת ביקורת ואנו כל שנה מעבירים דו''חות לרשם העמותות ומקבלים אישור נוהל תקין. כל האישורים מופיעים באתר שלנו. אנו עובדים במן פדנטיות עצמית. חשוב לנו להיות נאמנים לתורמים, שהתורמים ידעו לאן כל שקל הולך. בהתרמות שלנו המוטו של המתנדבים הוא: "שקל אחד מאכיל שני ילדים."

בונים להם בית חם

העקרון המנחה את עמותת become, הוא פעילות מקומית שמתפרשת על מספר תחומים: קורת גג, חינוך, בריאות, קהילה ומלגות לימוד.  "המשלחות שלנו נרתמות לבניית קורת גג ליתומים. בקיץ הקרוב מתוכננת בניית שני בתי מגורים לכ- 30 יתומים המתגוררים כרגע בצריף ישן. הם ישנים 2-3 ילדים במיטה רעועה עם מזרנים קרועים. כדי לרכוש מיטה חדשה יש צורך בתרומת 50-70$. הבניה עצמה תעשה עלי ידי המקומיים שזוכים לפרנסה ובסיוע המתנדבים שלנו, רובם מישראל ולשמחתי במשלחת של הקיץ הקרוב יצטרפו מתנדבים מאיטליה. בנושא החינוך, לרב אנו מגיעים בחופשת הקיץ ועוזרים בכפר בשיעורי אמנות, מוסיקה, שיעורי גיטרה שהילדים מאד אוהבים. במשלחת בה אני הצטרפתי היה מומחה מחשבים שלימד את הילדים לגלוש באינטרנט, הושבנו את הילדים עם כמה לפטופים שקיבלנו כתרומה ולימדנו אותם מחשבים. הילדים מאד התלהבו, הם הגיעו ליוטיוב ומצאו הרצאות של כמרים על הנצרות."

גם בנושא התזונה יש לחברי המשלחת מה לתרום. "הילדים היתומים בפרויקטים שלנו מקבלים אוכל בריא ומזין. אנו מעבירים לאחראים הדרכות על תזונה נכונה ואף יורדים לרמת "מה עדיף לקנות בסכום כסף מסויים", על מנת שיתרום לילדים. אני מאמינה שצריך להשתמש במשאבים מקומיים. לפני כ-3 שנים היה בקניה מפעל מקומי בניהול ישראלי לגידול דגי נסיכת הנילוס במרחק לא רב מהמקום בו שהינו. באחד הימים הגענו למפעל עצמו, פגשנו את מיכאל, ישראלי צעיר שהתלהב מהפרויקט והחל לתרום דגים פעמיים בשבוע למען הילדים. תוספת החלבון לתזונה מאד שימחה אותנו וזו דוגמא לשותפות נהדרת. לצערי המפעל נסגר ומאז אנו מחפשים פתרונות שעלותם גבוהה יותר, בתקווה שנמצא שיתוף פעולה חדש במשלחת הקרובה".

דואגים גם לחינוך

"כרופא מערבי באזור מצוקה אתה קולט כמה מעט אתה יודע קלינית. אתה מגיע למקום ורואה ילד בוכה וללא שפה ואמצעי בדיקה טכניים כמו בדיקות דם וצילומים, אתה לא מצליח תמיד להבין מה שרופא מקומי מיד קולט. במשלחת הראשונה הצטרפו אלינו שתי רופאות שעזרו באיבחון הילדים. ערכנו להם מדידות משקל וגובה ובדיקה רפואית כללית. אני זוכרת שאחת הילדות היתה עם קושי בלתי מוסבר בלימודים ולבסוף התברר שהיא צריכה משקפיים. אחרי שרכשנו לה משקפיים היא החלה לראות מהלוח וכל איכות חייה השתפרה. ילד עם בעיית אפילפסיה החל טיפול רפואי, נפגשנו עם רופאים בביה'ח והוא החל בטיפול תרופתי. אחד הנושאים החשובים לי הוא נושא הריון ולידה. כמה ימים לפני משלחת 2011 נפטרה אישה בכפר אחרי לידה, מזיהום בעקבות אי יציאת השיליה. המוות שלה היה מיותר, אם היתה מטופלת בבית חולים ייתכן שהיתה  היתה ניצלת. חוסר המודעות לסימני המצוקה גבה את חייה. בקורס שהעברנו חיזקנו את המרפאה של סילביה ועודדנו את הנשים להגיע ללדת אצלה. המטרה שלנו לחזק את הקהילה. חשוב לנו שהתושבים יטפלו ביתומים ויאכילו אותם למרות שאין להם הורים. בקורס הרפואה הקהילתית וגם בפרויקט ABBA יש ילדים ללא הורים וללא כסף לבית ספר, התושבים שעניים בעצמם אוספים כסף כדי לשלוח את אותם יתומים ללימודים."

"בנוסף לפרויקטים של המשלחות, הארגון שלנו דואג למלגות: בקניה לימודים בבי''ס תיכון מגיל 14 עולים כסף. תנאי הקבלה מאד קשים, הילדים לומדים הרבה מאד ומי שעובר את המבחן זקוק לכסף עבור הלימודים. מלגת לימודים לשנה עולה כולל הוצאות ספרים, כ- 690 דולר. בימים אלו יש לנו דילמה בנוגע לילדה מהכפר בעלת נתונים מאד גבוהים. הילדה כל היום קוראת ספרים. היא קיבלה ציון שמאפשר לה להיכנס לאחד מבתי הספר הטובים באזור אך המלגה שלה מאפשרת לה להיכנס לבית ספר פחות טוב. ההתלבטות שלנו אם להשקיע סכום כסף גדול יותר ולאפשר לה ללכת לבית הספר היוקרתי יותר או להשקיע את אותו סכום בשתי מילגות לשני ילדים בבית ספר ממוצע. סבתו של נשיא ארצות הברית אובמה חיה באזור שבו אנו פועלים, אולי עידוד המצויינות של אותה ילדה יביא לעוד מנהיגה בעתיד? על מנת לעודד את המצויינות שלה, מה גם שזהו עידוד למגדר הנשי, פניתי לתורמים האישיים שלה  ולעוד זוג תורמים חדשים ושאלתי אם ברצונם לתרום לילד שהתקבל לבית ספר או לתמוך במלגה של הילדה המצטיינת? ככל הנראה זה מה שהתורמים יעדיפו. זו דילמה, אין נכון או לא נכון."

מלגות לילדי סודן

הפרויקט האחרון של העמותה, הגדול ביותר מבחינת היקף העבודה וההשקעה הכספית הוא פרויקט המלגות לבית ספר יסודי לפליטים מדרום סודן: " COME TRUE הוא יוזמה של שני  אנשים נפלאים, רמי גודביץ' ולאה פורשטט. לפני כשנה וחצי הוחזרו רבים ממבקשי המקלט בארץ לדרום סודן, וישראלים רבים שיצרו איתם קשר התקשו להפרד מהם. בין הילדים היו רבים שלמדו בבתי ספר ישראלים ודברו עברית. בדרום סודן אין בתי ספר מסודרים ומערכת החינוך אינה קיימת, היות וזו מדינת מלחמה. הוחלט לגייס מלגות ולשלוח את הילדים ששהו בישראל לבי'ס יסודי יוקרתי בקמפלה בירת אוגנדה, שם הם שוהים במהלך השנה. בפרויקט כ- 70 ילדים שכולם שהו בארץ ומכאן הקשר שלנו איתם. לרבים מהילדים לקח זמן לחזור ללימודים בעקבות הקרבות שהתעוררו שוב השנה. רמי ולאה הובילו את מבצע חילוץ הילדים מסודן לקמפלה עוד לפני תחילת הלימודים. בין הסיפורים שלושה ילדים הממומנים על ידי קיבוץ חוקוק שעוזר בכסף ותורם להם מלגה. יש לנו שני רכזים דרום סודנים, שיש להם קשר עם הילדים ובמהלך השנה כל הילדים מרוכזים בקמפלה. אנחנו חולמים על תכנית לימודים שנוכל לתת בדרום סודן. לצערנו הלחימה הנוראית נמשכת, והילדים אינם יכולים ללמוד בארצם." בקרוב יוקרן בערוץ 2 הסרט על תכנית המלגות של ילדי דרום סודן.

______________________________________________

מתנדבים המעוניינים להצטרף למשלחת לקניה מוזמנים ליצור קשר במייל info@become-world.org. פרטים נוספים באתר www.become-world.org 

צילום עמותת become