שר החינוך שי פירון הודיע כי החל משנת הלימודים הבאה, במסגרת הרחבת המענה לגילאי 3, ישובץ "מבוגר משמעותי" נוסף בגני הילדים בהם יש למעלה מעשרים ילדים. ה"מבוגר האחראי" הזה יהיה סייעות בנות שירות לאומי ואזרחי, אשר תשובצנה בגני הילדים. היישום החל כבר השנה כתוכנית ניסוי ב-450 גני ילדים ברחבי הארץ. בשנה הבאה יגדל המספר ל-1,200 בנות שירות לאומי ואזרחי בגני הילדים. בשנת הלימודים תשע"ו ישובצו עוד כ–400 בנות שירות לאומי ואזרחי, ובכך יושלם השיבוץ בכל גני הילדים שבחינוך הרשמי בישראל. עלות התכנית מוערכת בכ-44 מיליון שקל.
הסייעות החדשות תעבורנה הכשרה מקצועית אשר תכין אותן לתפקיד בטרם תשתלבנה בגני הילדים. משרד החינוך רואה בבנות אלו עתודה להוראה בבתי הספר ובגני הילדים. בתוך כך, עפ"י הסדר מיוחד עם המכללות להכשרת עובדי הוראה, יוכלו הבנות ללמוד במהלך השירות קורסים מקצועיים אשר יקבלו קרדיט אקדמי במידה והבנות ימשיכו בלימודי הוראה לאחר שירותן.
הפיתרון – להתאגד
לא כולם רואים במהלך מענה ראוי לתמונת המצב כיום בגני הילדים. בעמותת "קול לסייעת החינוכית", המונה מעל 3,500 סייעות וסייעים ברחבי הארץ, מדגישים כי שילובן העתידי של בנות השרות הלאומי והאזרחי אינו פותר את מעמדן הרעוע של הסייעות והסייעים. העמותה קמה לפני שנתיים ולא רק שמהלך הוספת בנות שירות לאומי לשורות מערך הסייעות והסייעים בגנים אינו עוזר להם במאבקם אלא הם רואים בו אף כפוגע בדרך שלהם להגשים את מטרותיהם. סייעת ממודיעין איתה שוחחנו אומרת: "להוסיף בנות שמונה עשרה ולקרוא להם סייעות ממשיך את המגמה של זילות התפקיד שלנו. זו דרך נוספת להמשיך להתייחס אלינו כעובדות סוג ב' או ג'. מה גם שאני אצטרך לפקח עליה, מה שיכול להוסיף לי לעבודה ולא לגרוע ממנה".
על מה קם מאבק הסייעות?
אריאלה לוי, יו"ר עמותת "קול לסייעת החינוכית": "החלטנו להתאגד ככל שהפערים בין דרישות התפקיד הרשמיות לבין הדרישות והפעילות בפועל הלכו וגדלו. הסייעת לא רק אחראית על חלוקת האוכל, החלפה לילדים בגן ועל הניקיון. היא לוקחת חלק גם בפעילות הפדגוגית בגן. הסייעות יושבות עם הילדים באופן אישי ומלמדות אותם ולעיתים אף מחליפות את הגננת במפגשים".
מה הדרישות שלכם?
"הכרה בסייעות כנשות חינוך במטרה להפוך את תפקיד הסייעת למקצוע, מה שיביא להכשרה מקצועית שלהן על ידי קורסים והשתלמויות, לשיפור תנאי העסקתן והיחס שהן מקבלות. במקום להסתכל על הסייעת כאשת חינוך לכל דבר מתייחסים אליה כאל דודה שבאה לעשות כריכים לילדים וללכת. האמת העצובה היא שהעבודה מתחלקת שווה בשווה בין הגננת לסייעת, אך בעוד הגננת זוכה למעמד של אשת חינוך ולצד זה כל הזכויות הכרוכות בכך, הסייעת סופגת יחס מחפיר ומשפיל מצד כל הגורמים מסביב".
מה אסטרטגיית הפעולה שלכם?
"בשנתיים האחרונות קיימנו פגישות עם גורמים שונים בכנסת, ח"כ ושרים. נפגשנו עם שר הכלכלה, שר התמ"ת ועם גורמים בכירים במשרד החינוך. כולם הצדיקו אותנו, אבל טענו שאין בידם לסייע היות ומדובר בבעיה תקציבית. ואילו כעת משקיעים מיליונים בהוספת בנות השירות הלאומי למסגרת הגן. נפגשנו גם עם יו"ר השלטון המקומי הקודם, שלמה בוחבוט, שאחראי על העסקת הסייעות ושטחנו בפניו את בקשותינו. לא קיבלנו מענה ראוי. עד כה פעלנו בעדינות, כעת אנו שוקלים באיזו אסטרטגיה לנקוט בכדי להחריף את המאבק שלנו. אם באמצעות הפגנות, שביתה או אמצעים אחרים שעדיין לא החלטנו עליהם".
שוחחנו עם אחת הגננות במודיעין כדי לשמוע את דעתה על מאבק הסייעות והאם היא מצדדת בהן. לדבריה, הסייעת שלצידה עובדת עימה שנים רבות והיא סייעת מיוחדת במינה. "יש לה ראש גדול והיא עושה הרבה מעבר למצופה ממנה. יש לה יחס נהדר גם לילדים וגם להורים והיא שותפה פעילה בהעברת הנושאים החינוכיים. אני לא יכולה לדבר בשם כל הסייעות, אבל אני מאמינה בהחלט שלסייעות כמוה מגיע שיפור בתנאים ולאפשר להן להתמקצע ולצאת להשתלמויות. היא שאלה אותי לא פעם 'למה לא מגיע לי שנת שבתון? אני עובדת קשה ועייפה בדיוק כמוך'. ויש דוגמאות נוספות בהן הסייעות מופלות לרעה שלא בצדק".
נעדרת – תעבדי יותר בחופש
הסייעת ממודיעין ממשיכה: "אנחנו פועלות יד ביד עם הגננת. אני מרגישה שאין ביני לבין הגננת כמעט הבדל וכשהיא מחסירה ונעדרת מהגן – אני מחליפה אותה. המצב לא כפי שהיה בעבר והסייעת לא רק מנקה ומחליפה לילדים. אבל השכר שלנו נותר בעינו. גם הקורסים שעשיתי במשך שנתיים במכללת אחווה לא תורמים לשיפור תנאי השכר שלי".
אחד החלקים הבעייתיים בחוזי העסקת הסייעות הוא התניית מספר ימי העבודה בקייטנות בחופש גדול בימי היעדרות. במידה והסייעת נעדרת למעלה מארבעה ימים במהלך השנה – היא צריכה לעבוד במשך 18 ימים בקיץ בקייטנות במקום 9 ימים. הסייעת המקומית: "גם תשעה ימים זה הרבה. זה שוחק אותנו".
גננת אחרת אומרת שהיא חושבת שיש מקום להכשיר את הסייעות על מנת למנוע גיוס סייעות שאינן מתאימות ולעלות את רף הסינון. "כיום אין דרישות מיוחדות ויש סייעות שאינן מתאימות לתפקיד כזה רגיש, ובכל זאת מוצאות עצמן עובדות עם ילדים. אולי אם יעברו הכשרה ויחול שיפור במעמדן זה יכניס איכות ומקצועיות ויועיל לכולנו. לילדי הגן, לגננות ולהן – שיקבלו את המגיע להן. כמובן שעם המעמד הן יקבלו תוספת זכויות, אבל גם חובות ואחריות גדולה יותר".
ממרכז השלטון המקומי (שבראשו עומד ראש עירייתנו חיים ביבס) נמסר בתגובה: "משרד החינוך הינו הגוף שבסמכותו להגדיר את דרישות התפקיד והיקף מטלותיהן של הסייעות. מתוך ההגדרות הללו נגזרים תנאי העסקתן, שכרן ומעמדן של הסייעות, המוסדרים בהסכמים קיבוציים עם הסתדרות המעו״ף. ככל שיחליט משרד החינוך לשנות את דרישות התפקיד תהיה לכך השלכה מתאימה על מעמדן ושכרן של הסייעות".
מהעיריה נמסר בתגובה: "עבודת הסייעות החינוכיות בגנים היא עבודה חשובה וזוכה להערכה רבה של כל הגורמים הקשורים לגן. שילובן של בנות השירות בגנים הוא צעד חשוב שנועד לסייע בטיפול ילדי הגנים. עם זאת, הוספת בת השירות אינה נובעת ממקום של החלפת הסייעת או על חשבונה, אלא ממקום של לתרום ולעזור לצוות הגן בטיפול בילדים. בעירייה רואים בחיוב את המהלך המשפר את איכות הטיפול בילדים ומטפח את ערך ההתנדבות".
(צילום ארכיון)
