משטרת ישראל מפחדת מארגוני הפשיעה ומהעבריינים. בשנות השמונים הייתי הכתב הפלילי של העתון מעריב. אז, כאשר עבריין כבד ראה שוטר הוא עבר לצד השני של המדרכה. כיום, השוטר עובר לצד השני של המדרכה.

משטרת ישראל הפכה למשטרה משרדית הספונה בתוך מחשביה ותנאיה הכספיים. מי שראה בשנים האחרונות שוטר מסייר ליד הבית השכונה או העיר שלו שיקום.

הייתי 100 מטרים מהתרחשות הרצח שהיה בשבת האחרונה מול מתחם התחנה בתל אביב. במתחם היו אלפי אנשים,ב עיקר משפחות צעירות עם ילדים במזג אוויר מקסים. בין כל ההמונים לא הייתה רגל של שוטר. גם לא לאורך הטיילת שבה עוברים בשבת חורפית יפה רבבות אזרחים ותיירים.

כחצי שעה אחרי הרצח הגיעו לזירת הפשע עשרות ניידות ומכוניות משטרה. היכן הם היו עד עכשיו? היכן הם כל השנה? בזירה עצמה התעמתו קרוביו של הנרצח עם השוטרים כאילו היו בובות נייר. אחד מהם אף התנפל על שוטר וחבט בפניו באגרוף וכל זאת לעיני עשרות אנשי משטרה.

משטרת ישראל מפחדת מארגוני הפשיעה ומהעבריינים (צילום ארכיון)

בשנתיים האחרונות הייתי עד אישית לארועים שבהם עומדים אזרחים ליד ניידת משטרה, מצביעים על עבריין שפגע בהם, איים עליהם והשוטר מנסה להרגיע את העבריין…וממש מתחנן בפניו שיניח לאזרח. זה כל הסיפור! איבדנו את בטחון הפנים שלנו. אנחנו מאבדים את מערכת הבריאות שלנו וכל שנותר לנו זה להתפלל שהיה ותפרוץ מלחמה מחדל מלחמת לבנון השנייה (והראשונה…) לא יחזור על עצמו. אני לגמרי לא בטוח. להרגשתי ניתן כבר עכשיו לאתר את חברי ועדת החקירה הבאה. שלא לומר חלילה וחס אם יפלו טילים על ערי ישראל. זוכרים את הבהלה שהייתה כאן לא מזמן על חלוקת ערכות מגן? אחרי הבהלה והפאניקה בתורים הארוכים החליטו שאין בערכות צורך. חלם של ממשלה. חלום של מדינה.

חוזרים למשטרה. דנינו תוציא את השוטרים שלך מהמשרדים וממסופי המחשב ומהקורסים והסדנאות ותוציא אותם לרחובות יפו, אשקלון, בתים ושאר הערים. תן להם נבוט ביד ונראה מי יעז להרים ראש.