בסוף השבוע שעבר התקיימו במודיעין אודישנים לפרויקט "מקורוק" – שילוב של מוזיקת רוק עם מקורות העם היהודי. הפרויקט הארצי הגיע לכאן ביוזמת תכנית "אורים" ומחלקת הנוער וצעירים של עיריית מודיעין.

סדנת "מקורוק" נחלקת לשניים: סדנת כתיבה והלחנה בהנחיית דנה ברגר ולימוד טקסטים מהתנ"ך, בעיקר מספר בראשית, בהנחיית אסף קרסיק –  מורה מחשבת ישראל ומנחה בתכנית בארי. פעם בשבועיים ייפגשו בני הנוער עם דנה ואסף, יערכו חזרות עם השירים המקוריים שיכתבו ובסופו של הפרויקט – בעוד מספר חודשים – יעלו הלהקות לתחרות עירונית. לדברי לטם גל, מנהלת מחלקת צעירים ונוער בעירייה, הצפי לאירוע הגמר הוא לפחות לקהל של אלף איש.

מה מטרת הפרויקט?

פארי סינקלר, מובילת תכנית "אורים": "המטרה היא לייצר שיח בין בני נוער סביב המקורות היהודים והחיבור שלהם לנושא נעשה על ידי המוזיקה. הם מקבלים סיוע מקצועי ואינטימי עם יוצרת מצליחה – דנה ברגר, גישה לחדר חזרות מאובזר והם מקבלים את הדבר העיקרי שרבים מהיוצרים והמוזיקאים מבקשים – במה להופיע עליה. הפרויקט הוא יוזמה של דוד אביב מעמק חפר והיום הוא נערך בשבע ערים. ביניהן, בפעם הראשונה, מודיעין".

דוד אביב: "המקורות היהודיים מהווים באר שלמה שרבים מהאמנים בארצנו כבר מקבלים מהם השראה ומשלבים בהשראתם טקסטים רלוונטיים בשירם. רצינו לקצר את החיבור בין האמנים לתנ"ך בדור או שניים. נוצרה סוג של תנועה לאומית ההולכת וגדלה ויש מחשבות הלאה על קיום כנסים של משתתפי הפרויקט ברחבי הארץ, אירועים להחלפת רעיונות, מופעים ועוד. המטרה עכשיו היא ליצור סצנה שלמה סביב הפרויקט והמוזיקה תהיה הגשר. גשר לחיבור בין הרכבים דתיים לחילוניים ובין הפריפריה למרכז".

תנ"ך לפי הקצב

"דוד אביב יודע להגיע למי שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה ולגרום לו להצטרף להגשים את חזונו", סיפרה דנה ברגר על הסיבה שבגללה הצטרפה לפרויקט "מקורוק". "אני אוהבת שילוב של דברים מנוגדים או שנראים כאלו על פניו. סיפורי התנ"ך ורוק'נ'רול, כביכול, הם שני קצוות מנוגדים ולכן נוצר פה אתגר לחבר ביניהם. אנחנו עם מפורד ומפוצל וכל דבר שיכול לאחות בין הקטבים מבורך".

אסף: "אני עושה את זה הרבה שנים. עיסוק בטקסטים של התנ"ך. אני חי את זה וזה מדליק אותי וככה אני מעביר את זה לתלמידים, כך שהיה לי טבעי להצטרף לפרויקט. מיד זיהיתי את החיבור למוזיקה. בטקסטים בתנ"ך יש מוזיקליות ואפשר לשאוב השראה מהקצב בהם".

דנה, מה את אוהבת בעבודה עם בני נוער?

"הם באים דלוקים וסקרנים. גם אני הייתי כמוהם ובחרתי במקצוע שעוזר לי להישאר כזו. לעומת זאת במבוגרים קשה יותר לגעת ולסקרן אותם, בעיקר כאלו שעוסקים שנים במשהו שאינם אוהבים. הנוער פחות 'נגוע' ואני מעודדת אותם לעסוק במה שמדליק אותם. תשוקה היא מילת מפתח בחיים שלי וכך אני מלמדת גם אותם. אני כל הזמן חוזרת ומזכירה להם לשאול את עצמם 'מה גורם לי להרגיש חי?', 'איפה אני פוגש את עצמי האמיתי בחיי היום יום?', 'למה כדאי לי לפגוש את עצמי ומה יוצא לי מזה באמת?' וכמובן מעודדות אותם להמשיך לחלום".

איך מלמדים כתיבה?

"התפקיד שלי ליצור עבורם את הגירויים והטריגרים הנכונים מהטקסט הנלמד ולחבר אותם לחיים האישיים שלהם. אני מסייעת להם להגיע למקור, להיחשף, לשלב את הפצעים בכתיבה. זה מה שאני עושה מגיל 15 ובנוסף ליצירה זה כלי לגילוי עצמי ותרפיה".

ומעבר לכתיבה?

"בנוסף אני גם מדריכה אותם ברמת ההופעה, איך להפוך ללהקה מלוכדת, איך להתייחס לזמרת. תוך כדי עיסוק עם הכתיבה אנחנו כמובן משלבים את הנגינה ורואים איך זה עובד".

בנוסף לנגיעות המוסיקליות בסדנה, הצעירים יתאמנו בחדר חזרות של מועדון הג'ק בהדרכתו של הבעלים נפתלי הרפז, שיסייע להם בכל מה שירצו ורכזים נוספים.

מה הקריטריונים שעל פיהם תשפטו?

אסף ודנה אומרים שהתנאי ההכרחי הוא תשוקה. דנה: "גם אם היכולת המוזיקליות שלהם סבירה, אפשר לעבוד איתם. המטרה בפרויקט היא לימודית".

מוניקה סקס עם כיפה

אחת הלהקות שהגיעה לאודישנים הייתה הרכב שנוצר רק לאחרונה במטרה להופיע בפני השופטים וכדי להתחיל דרך חדשה, להקת "בלוברי".

הלהקה משכה את עינינו בגלל שילוב שעל פניו נראה לנו כיוצא דופן, שתי הזמרות הן צעירות חילוניות הלומדות בעירוני א' ושלושת חבריהן ללהקה הן שלושה בנים תלמידי הישיבה התיכונית. הם הופיעו בפני השופטים עם השיר "על הרצפה" של מוניקה סקס ו"לילה עיר" של מאור כהן.

חברי ההרכב הם זוהר ינובסקי (15 וחצי) ואחותה אדל (14) הזמרות. מאז שהן זוכרות עצמן הן שרות יחד, בשנה שעבר זוהר התחילה ללמוד פיתוח קול. בגיל צעיר יותר היא כתבה שירים שעסקו פעמים רבות בבדידות, הכתיבה עזרה לה ולהוציא את מה שהיא חשה בפנים כלפי חוץ ובכך להתמודד איתה ביתר קלות.  לצדן יש את נדב וקסלר (16) המנגן על גיטרה בס ומפוחית, יובל כץ (16 וחצי) המנגן על גיטרה אקוסטית וחשמלית ומושיקו נגר (17) שמנגן על דרבוקה.

בשנה וחצי האחרונה שלושת החברים היו נפגשים לג'אם סשנים בביתו של נדב ובעיקר כתבו שירי נונסנס הומוריסטים על הכול וכלום. למעט שיר אחד שנכתב על עשו ואהבתו לנזיד "וזאת כל שהיד יגיד.." (חלק מהשיר) הם לא כותבים ושרים על טקסטים מהמקורות.

למה לא לכתוב על הדת? מה שקרוב לליבכם?

"החיים שלנו סובבים הרבה סביב הדת, בעיקר בלימודים ואנחנו מאמינים שאם עושים כל הזמן אותו דבר לא מתקדמים, נשארים במקום. אנחנו גם מנסים להביא משהו שונה, כמו למשל הכנסת דרבוקה במקום תופים ופעם אפילו ניסינו להכניס תיפוף על הבטן כחלק מהאקט שלנו".

על מה תרצו לכתוב בעתיד?

"חשוב לנו לכתוב טקסטים שייגעו בנוער לכן חלק מהשירים נכתוב על החיים האישיים שלנו, דברים בגובה העיניים. נרצה לכתוב גם על דברים שמפריעים לנו כמו למשל על הקדמה שהפכה הכול למכאני, הכול טס מהר מדי ומיידי, על תופעת הריאליטי ועוד".

אין חיים בלי מוזיקה

זוהר ונדב הכירו בתנועת תרבות, בית היוצרים. בדומה לתנועות נוער אחרות ובהם אג'נדה ופעילויות שונות, הפעילויות בתנועת התרבות סובבות סביב האומנויות. זוהר משתתפת בפעילויות של משחק, ריקוד ושירה ונדב בפעילויות סביב המוזיקה. שניהם שמעו על פרויקט המקורוק ורצו להופיע והחליטו שהדבר הנכון יהיה לאחד כוחות.

לא הייתה התנגדות מקרב שאר חברי הלהקה לצרף בנות?

"למה שתהיה לנו התנגדות? אנחנו לא קיצוניים. החילוניים חושבים שכל הדתיים לא באים במגע עם בנות ולא מעודדים אותן לשיר בגלל שהם שומעים על מקרים שאוסרים על נשים לשיר, ואנחנו לומדים בבתי ספר נפרדים, אבל זה הכול סטיגמות. הנושא לא היה אישיו בכלל. אנחנו צופים ביוטיוב בהופעות של זמרות ויש לנו ידידות אז למה לא להופיע יחד? להיפך – מאז שהבנות הצטרפו אנחנו לוקחים את עצמנו יותר ברצינות, בנות מכניסות סדר לדברים".

"רק בשנה האחרונה אני יותר מקיים צווים דתיים כמו שמירת נגיעה. הייתה לי חברה בעבר, אבל זה לא מונע ממני להיות עם הבנות בלהקה", מוסיף מושיקו.

איזה מוזיקה שומעים ההורים בבית?

זוהר: "אבא שלי אוהב להקות רוק רוסיות ואת שלמה ארצי. אמא שלי הייתה מדריכת אירובי וככה נחשפתי למוזיקת פופ לועזית שאני מאד אוהבת".

מושיקו: "בבית מאזינים לכוורת, אריק איינשטיין, מוזיקה ישראלית. אבא שלי אפילו הלך איתי להופעות של הדג נחש והתקווה 6".

נדב: "שומעים אצלנו בבית כוורת, גזוז, בעיקר להקות ישראליות של פעם".

יובל: "אימא שלי מאזינה למוזיקה קלאסית ואבא שלי אוהב להקות רוק כמו לד זפלין, גאנז אנד רוזס, מוזיקת ג'אז ולהקות רוסיות".

לאיזו מוזיקה אתם מאזינים?

זוהר: "אני אוהבת בעיקר מוסיקת פופ לועזית ורוק (לא מטאל) כמו אווריל לאבין וביונסה. עכשיו כשאני עם 'בלוברי' אני נחשפת יותר למוזיקה ישראלית ומתחילה להתחבר גם אליה".

מושיקו: "אני אוהב להקות רוק וראפ ישראליות לדוגמא: מרסדס בנד, מוניקה סקס, שבק ס', הדג נחש ועוד".

יובל: "אני אוהב מוזיקה מכל הז'אנרים. רגאיי, ג'אז, להקות רוק בריטיות, ג'ורג' ברנט ועוד".

נדב: "אני שומע הכול, החל ממוצארט ועד אורפנדלנד. אני מאד אוהב את הביטלס, מטאליקה, קווין, איירון מיידן ובילי גו'אל".

יש חיים ללא מוזיקה?

זוהר: "אין חיים. כשאני עצובה המוזיקה שם, כשאני שמחה היא שם. בכל דבר שאני עושה היא מלווה אותי".

יובל: "הייתי משתגע. ריקנות, רק בחדר שלי יש שתי גיטרות, אורגן, תוף ומגבר". 

(צילום לינור לוי)