כשיצאתי מהפגישה עם אנשי יחידת החילוץ המיוחדת של לוחמי האש במרחב איילון ליוו אותי מפקד היחידה רשף משנה עירון הירשפלד ומפקד צוות הכבאי יובל וייס לרכב.
הודיתי להם על האירוח היפה ולפתע הבנתי שאני מדבר לאוויר, כי תוך שניה השניים פשוט נעלמו בריצה מהירה, בטרם הספקתי לומר ג'ק רובינסון. רק אחרי חלקיק שניה קלטה אוזני הבלתי מורגלת את קריאת החירום ברמקול מלווה ב"דינג דונג" אימתני בתחילתה.
עד שנכנסתי למכוניתי והתנעתי כבר עזבו ביללת סירנות שתי כבאיות את התחנה לאי שם. חשבתי לעצתי "וואלה איזה טיימינג, מזל שסיימתי את הראיון עם החברה' האלה. שאתה יודע איך אתה מתחיל אותו, אבל ממש לא יודע איך ובעיקר מתי תסיים אותו, אם בכלל".
לא היה זמן מתאים יותר מהשבוע שעבר, שבו השתוללה סופת אימים בכל הארץ, כדי ללכת לפגוש את יחידת החילוץ של כבאי תחנת איילון. בתנאי שבאמת הם יהיו בתחנה, למרות שקבענו שעה מדויקת, כי החברה' האלה שהעיר מודיעין נמצאת בתחום אחריותם, פשוט מתעסקים רוב היום בדברים שאדם מהיישוב היה חוטף מהם סחרחורת רצינית.
הם עוסקים בחילוצים מגובה. לא משלושה מטרים אלא משבעים! כשהם נדרשו להגיע למנופאי באתר בניה שקיבל התקף לב והתעלף, או חילוץ מתוך מים, כמו נחל ענבה שגעש השבוע בזרימה אדירה והיה "קטן עליהם".
גם חילוץ של אנשים מבורות שאליהם נפלו ונלכדו מבלי יכולת לצאת רשומים אצלם ביומן המבצעים, שלא לדבר על חילוץ לכודים לאחר קריסת גגות וקירות ברוחות העזות, ובתוך כל הבלגן הזה, גם שריפות, לכודים במכוניות לאחר תאונה, "שאלה הדברים הרגילים שלנו", מסביר רשף משנה הירשפלד.
אבל יש את 669. למה צריך עוד יחידת חילוץ?
"כי 669 לא יכולים להגיע לכל מקום והם לא זמינים תמיד. ובכלל, 669 באים בעיקר במסוקים. שם הם יעילים. לא תמיד אפשר להכניס מסוקי חילוץ למקומות שבהם אנחנו פועלים, לכן אנחנו מסתמכים על כוחות שלנו".
איך הוקמה היחידה?
"זה לא היה פשוט, מדובר בכל זאת באירגון שמתעסק עם תקציבים ותקנים ופתאום להקים יחידה חדשה מכלום, זה אומר הרבה משאבים. למזלנו היתה הבנה גדולה בדרגים העליונים לצורך ביחידת חילוץ כזאת שהוקמה לפני עשר שנים בדיוק".
אז אתם חוגגים עשור. איך היתה ההתחלה?
"בשנת 2000 התרחש אסון שבו נהרג כבאי בשם שלום שרעבי ז"ל. הוא יצא לכבות שריפה ונפל לבור בעומק עשרות מטרים ונהרג. שמעון רומח, אז נציב כבאות והצלה ראשי, לא רצה שגורם חיצוני ייחלץ את הגופה וכך התקבלה ההחלטה הראשונה שביחידות הכיבוי בארץ יוקמו יחידות חילוץ עצמאיות".
איך היחידה בנויה היום?
"יש לנו כיום בתחנת איילון תשעה עשר לוחמים, שהם כמובן גם כבאים רגילים לכל דבר, שהוכשרו גם לחילוצים ייעודיים. התחלנו את אימוני ההקמה באימוני סנפלינג. כלומר השתלשלות מגובה בעזרת חבלים, אחר כך התחלנו אימוני מים בנהר הירדן, אימוני טיפוס וחילוץ מגובה כמו למשל ממנופים ומעוד מקומות שלא ניתן להגיע אליהם בצורה רגילה".
ואיך אתם מתאמנים היום?
"בצורה מאד אינטנסיבית. פעם בחודש היחידה יוצאת לשלושה ימי אימון, זה לא משחק ילדים, כי צריכים לשמור על כושר מבצעי ברמה גבוהה בכל רגע נתון".
מתאמנים בצוק שילת
מפקד תחנת איילון, שהיחידה לחילוצים מיוחדים שייכת לה, הוא רשף רמי אברהם ממודיעין. אברהם קיבל את הפיקוד על התחנה לפני שנה והוא גאה מאד ביכולות המבצעיות שלה, מכיוון שכבר ראה אותה לא פעם בעבודה ויודע בדיוק מה אנשיה יכולים לבצע: "החברה' האלה מקצוענים", הוא אומר, "וברמה מאד מאד קרובה לרמתם של אנשי יחידת החילוץ 669 של חיל האוויר. אני אומר את זה באחריות מלאה".
אתה שקט שיש לך באזור מודיעין יחידה כזאת?
"מאד, כי באזור מודיעין יש אלמנטים רבים ומסובכים בתנאי השטח שמצריכים לתת מענה מורכב ומסובך. אסור להביט על השטח בצורה נקייה. האזור מורכב מאד מבחינה של כיבוי אש והצלה".
במה למשל?
"תחשוב למשל על הנחלים הרבים שעוברים כאן. נחל ענבה, נחל דולב, נחל שפירים שעלה על גדותיו ומנע את נסיעת הרכבת ממודיעין. זה פוטנציאל גדול לכניסת רכבים לאזור שעלולים להיסחף ולגרום לטביעת בני אדם. תחשוב על יער בן שמן וסכנת שריפות היער, תחשוב על בנייני המגורים הגבוהים במודיעין ומה עלול לקרות שם בשריפה כשיש לכודים בגובה. תחשוב על כל אתרי הבניה במודיעין, על מנהרות הרכבת ומנהרות כביש 6 שזה אומר חילוצים מתוך אזורים סגורים ומורכבים. בקיצור – לא חסרים כאן סיכונים".
נגעת במגדלי המגורים במודיעין. עד כמה באמת הם סכנה ומלכודת אש?
"ברור שכל מגדל מגורים עם עשרות דירות ומאות דיירים הוא פוטנציאל לאסון גדול. הבניינים במודיעין דווקא בנויים טוב, עם מערכות כיבוי עצמיות, מערכות גילוי והתרעה מתקדמות ותחזוקה יחסית טובה. שמבנייני המגדלים בעיר אני לא חושש".
יש לכם ציוד הצלה מגובה?
"ודאי אבל המנוף חילוץ גבהים שלנו מגיע עד לקומה ה-13 בלבד".
אז מה עושים אם פורצת שריפה בקומה העשרים?
יובל וייס, ראש צוות כיבוי ואיש יחידת החילוץ: "אנחנו פשוט רצים ברגל עם הציוד עלינו עד לקומה של השריפה ומתחילים לעבוד".
זה מסובך?
"זה קשה, אבל אנחנו שומרים על כושר ומתאמנים קשה. אין לנו בעיה לקחת על הגב בלוני חמצן וללבוש חליפת כיבוי ולטפס ברגל עשרים קומות, עשינו את זה לא פעם".
הירשפלד: "המגדלים במודיעין בנויים לפי תקנים מחמירים וסטנדרטים גבוהים מאד. יש בכולם מנהרות רוח ומפוחים מיוחדים שנועדו לינוק ולפנות את העשן של השריפה. יש בכל קומה דלתות חסינות אש שניתן לסגור ולהגן על הדירות שהאש לא אחזה בהן, יש מערכות משוכללות של ספרינקלרים שמתיזים מים באופן אוטומטי. במודיעין אני מודאג יותר מבניינים של שלוש קומות מאשר מגדלים של שלושים קומות".
למרות הסערה – החורף שקט
לוחם נוסף ביחידיה הוא ראובן מור ממודיעין. לא מכבר הזדמן למור לחלץ שנפל לבור במושב אחיעזר, אבל לא בשביל זה הוא שם. מור: "אנחנו היום יחידת החילוץ הטובה ביותר באזור המרכז. את מסלול ההכשרה עברנו במשך שנים וקיבלנו גם הכשרה מיוחדת שאותה ביצעה אצלנו חברת 'רסקיו', שנחשבת לגוף מקצועני מאד. אנחנו היום מסוגלים לחלץ אנשים ממקומות שאתה לא חושב שניתן בכלל להציל משם בני אדם".
כשאני מבקש דוגמאות עירון מספר לי על מפעיל עגורן שבאמצע יום העבודה כשהוא בגובה של כשבעים מטרים מעל הקרקע הספיק לדווח שהוא לא מרגיש טוב והתעלף. 669 הוזנקה מבסיסה אבל עד שהם הגיעו אנשי יחידת החילוץ כבר טיפסו למעלה וחילצו את האיש שעבר אירוע לבבי.
היכן אתם עושים את אימוני הסנפלינג?
"במצוקי שילת. הרבה מאד אזרחים גולשים שם מהמצוקים למרות שזה אסור ויש שילוט שאוסר גלישה כי זה מסוכן. אנחנו מורשים להתאמן שם ואנחנו רואים הרבה מאד אזרחים שלפעמים קושרים את עצמם בחבל אחד דק יחסית ולא בטיחותי" אומר עירון.
מה אתם עושים אם מגלים שלמישהו ביחידה יש פחד גבהים?
"זה בהחלט יכול לקרות", אומר עירון, "אבל אנחנו רואים את זה באימונים. אם באימוני גובה האיש פתאום לא מתפקד בצורה שוטפת וקופא בפעולותיו, עושים בירור ואם אכן מדובר בפחד גבהים, הוא עוזב את היחידה. אין כאן פשרות, אני צריך שכל כבאי ביחידה יוכל לעבוד בקור רוח גם כשהוא קשור בגובה עשרות מטרים מעל הקרקע בכבל אחד, כאן קור הרוח קובע את הצלחת המשימה".
ומצד שני יש גם קלסטרופוביה ופחד ממקומות סגורים.
"נכון וזה עלול לקרות. שוב, האימונים האינטנסיביים שלנו מאפשרים לנו לגלות מקרים כאלה עוד בשלב ההכשרה".
וחילוץ ממים?
"את פרק החילוץ ממים אנחנו בדרך כלל בנהר הירדן סמוך לגשר בנות יעקב, יש לנו סירות גומי עם קרקעית מחוזקת, משהו דומה לסירות ראפטינג וחליפות צלילה, שמגינות עלינו מקור ומבודדות. השקיעו הרבה מאד משאבים בציוד שלנו".
ספר לי על חילוץ מעומק שביצעתם.
"היה לנו מקרה לפני חודשיים של תושב מודיעין שיצא עם אשתו לאזור סמוך והשתלשל בחבל לבור מים שהוא רצה לרחוץ בו. האישה נשארה למעלה, אבל כשהגבר רצה לעלות, הוא לא הצליח לטפס בחבל הרטוב והחליק למטה. האישה המבוהלת מיהרה לרכב והזעיקה אותנו. כשהגענו היא לא ידעה בדיוק היכן הבור והתחלנו לחפש אותו. רק כעבור דקות נזכרה האישה שליד הבור מים נותרה גופיה לבנה של בעלה קשורה לשיח, כך מצאנו אותו אוחז בחבל עייף ותשוש, מיד ירדו אנשי יחידת החילוץ והעלו אותו החוצה".
רשף רמי אברהם: "היה לנו גם מקרה נוסף של ילד ממודיעין שנפל לבור מים. הגענו בדקה התשעים וחילצנו אותו לפני שהוא טבע".
שאפו לתושבי מודיעין
בימים אלה ממש עוברים אנשי יחידת החילוץ הכשרה מיוחדת לחילוץ לכודים מתוך הריסות, את ההכשרה הם עוברים בפיקוד העורף ולומדים להשתמש באמצעי חילוץ מתקדמים שבדרך כלל רק פיקוד העורף נעזר בהם.
"הרעיון נובע ממסקנה שבעת אסון גדול, ואני לא מדבר על רעידת אדמה עצומה ואלפי פצועים אלא גם בקנה מידה קטן יותר, כל אזור ייאלץ להסתמך על האמצעים שלו. יחידות פיקוד העורף לא יהיו זמינות בכל אירוע ולכן הכבאים, שהם הכח הראשון והעיקרי שיגיע לחלץ אזרחים מזירות אסון, צריכים לדעת להשתמש באמצעים האלה", אומר הירשפלד.
איך תיפקדתם בסערה האחרונה?
"הסערה היתה כל כך חזקה שבניגוד לשנים עברו השנה נהגים כמעט ולא הסתכנו בכניסה לואדיות ולערוצי נחלים ולא נסחפו במים. היה לנו רק מקרה אחד שנאלצנו לחלץ רכב ארבע על ארבע בנחל שעלבים. הרכב ובו כמה צעירים ירד מישפרו בדרך כורכר ונסחף עקב זרימה חזקה לשפת הוואדי ונטה הצידה כשחלקו באוויר. הגענו אליו וחילצנו את כל הנוסעים שהיו בפניקה".
במודיעין היו הרבה שריפות לאחרונה?
"דווקא החורף שקט יחסית. בשבוע שעבר היתה שריפה כתוצאה מקצר חשמלי במדיח כלים, ולמזלנו לא היו נפגעים. במודיעין יש לנו בעיה אחרת, יש המון תאונות דרכים בעיר. נוסעים במודיעין לא בזהירות בעיקר בכיכרות כשאין שדה ראיה מספיק ולמרות שאנחנו נוסעים עם סירנה ואור מהבהב תמיד בכיכרות האלה אנחנו מאיטים מאד מפחד של הנהגים בעיר".
מה לגבי מודעות האזרחים?
"במודיעין יש מודעות גבוהה מאד. מספיק שיש כמה קוצים שנדלקו או אפילו עשן שעולה מפח זבל, אנחנו מקבלים מבול של טלפונים ועד שאנחנו מגיעים ומכבים לא מפסיקים להתקשר ולדווח לנו. וזה מצויין, כי יש ערים בסביבה כאן שאנשים יעברו בשלווה ליד מיכל אשפה בוער וזה לא יזיז לאף אחד. בקטע הזה מגיע לתושבי מודיעין שאפו גדול".
ממה אתם הכי מבסוטים בעבודה?
אברהם: "כמובן מזה שאנחנו מצילים חיים, זה הסיפוק הכי גדול בעבודה כשאתה רואה את החיוך על הפנים של האנשים שהיו רגע קודם בסכנת חיים. המטרה של היחידה היא לחלץ אנשים מכל מקום, מגובה רב, מעומק, ממים ומאש ולחדור לדירות במהירות הגדולה ביותר".
(צילום באדיבות יחידת החילוץ)