התנועה על הכביש העייף מיפו–לרמלה מתקדמת בעצלתיים, מותחת את עצבי. "למה אתה לחוץ"? אני שואל לעצמי "בסך הכל עוד משפחתית"… אלא שהמאזדה 3 לא היתה "עוד משפחתית" מהרגע בו נחת הדור הראשון בארץ. האם הדור החדש יצליח להחזיר את ה–3 לאוויר הפסגות בו שהתה בעבר? שאלה מסקרנת מספיק כדי לגרום לנו לארגן מבחן בנוהל חרום, כדי להספיק לבחון אותה כמה שיותר מוקדם.

זכרונות

אני מופתע לגלות עד כמה חדים זיכרונותיי מהשקות משפחתיות של מאזדה. הדור השני ללאנטיס, שזייף קלות בדרך הלוהטת לאילת אך החלים תוך יומיים לשירת ניצחון. ה–3 הראשונה שנחשפה בטירה של רוטשילד לא הרחק מפאריז, והדור השני עימו יצאנו שוב להקיף את הארץ הקטנה. אך בניגוד למכוניות ההן, שבאו ממקום של שליטה בשוק המקומי ומעמדה של "המכונית הנמכרת ביותר" – 151,078 מכירות רשמו שני דורות ה–3 – ה-3 השלישית יוצאת לדרך מעמדה שונה. בגלל שער יין גבוה והתהפוכות שעברה החברה הקטנה, מכירותיה ירדו מהותית. היא עברה לעמדת האנדרדוג, וההיסטוריה המקומית מראה ששליטי שוק מתקשים להתאושש מהנפילה מהפסגה, ראו מקרי סובארו ומיצובישי. כך שה–3 החדשה היא המבחן ליכולת של מאזדה לקום מהקרשים ולחזור לעמדה מובילה. מדובר באתגר לא קטן, במיוחד כשהיא נשענת על חטיבת כח בנפח 1.5 ליטר, שאינו פופולארי בשוק.

חתימה טובה

רגע אחרי החתימה על המפתחות אני יוצא לחניה ומגלה מכונית שנראית גדולה בהרבה מקודמתה. קשה להאמין שהיא ארוכה רק בחצי ס"מ ונמוכה בשניים (או 0.5 ס"מ ב–5 דלתות). אבל היא רחבה ב–4 ס"מ ובסיס הגלגלים שלה צמח ב–6 ס"מ, ועם מקדם גרר של 0.258 היא גם אירודינאמית יותר – ובכלל.

לצד המכונית קברניטי דלק: גיל אגמון, שחר שמש ויואב חפץ, שמכרו כבר כמה מכוניות בחייהם, מלטפים כל קימור וחישוק ולהוטים לספר בנפלאות ה–3 כאילו היא הראשונה. "אני הרי לא אקנה, אתם יודעים" אני אומר, וסופג צ'פחה אכזרית מתמיד מאגמון. שלא תגידו שמפנקים אותנו שם…

ה-3 עברה לדבר בשפת הקודו – שפת העיצוב החדשה של מאזדה – ומכאן הדמיון של הסדאן ל–6, שגם חולקת עימה פלטפורמת סקיי–אקטיב. לטעמי קווי ה–3 מוצלחים יותר, למרות שאני לא מת על הלוע החדש שמאזדה אימצה – הוא יוצר פנים רציניות מדי. אבל מאחור ומהצד היא נראית טוב. לוקח לי קצת זמן, אבל אני לומד לאהוב את הקווים המיוחדים. הם חסרים משהו מהעידון והאלגנטיות האירופאים, אבל הכתפיים הרחבות יוצרות רושם שרירי. יש למכונית הזו נוכחות, בייחוד באדום הנפלא של מאזדה (הצבע היחיד בתוספת תשלום, 3000 שקלים).

בערב אני מופתע שסקרנים לא מתנפלים עלינו, עד שהשכן מקומה שניה פותר את התעלומה – "יפה ה–6 שהבאת"… אכן, היא נראית גדולה והקווים הדומים יבלבלו רבים.

יאללה יאללה

הזמן קצר. צריך עוד לצלם, אריאל מחכה למכונית ואביבי צריך לסגור עיתון. אז אני ממהר להיכנס ולגלות שעבורי מושב הנהג, כמו כל המושבים ב–3, מעט נמוך. מאידך סידור הדוושות (בייחוד המצערת שמחוברת לרצפה) נוח. הרושם הראשוני נעים ואיכותי, גם אם פה ושם יש חלקי פלסטיק נוקשים. זה אולי לא פולקסווגן, אבל בפירוש צעד גדול למאזדה. השילוב בין ריפוד שחור (מעט פשוט) לבין פלסטיקה כהה יוצר תחושה מעט קודרת, אבל אחרים יחשבו שהיא ייעודית (בייחוד אם מכניסים למשוואה את גלגל ההגה הספורטיבי). באופן מוזר חסרים תאי אכסון – אלה שבדלתות מיועדים יותר לבקבוקים מאשר למפות.

המחוונים המיוחדים צדים את העין. במרכזם מד סל"ד גדול ובתוכו בקטן מד מהירות דיגטאלי. המהירות (כמו גם הניווט ובקרת השיוט) מוקרנת בגרסה המהודרת על תצוגה עילית, שמופרעת לעיתים מהשתקפויות.

מסך הכסף

אבל כל זה מתגמד לעומת מה שמאיים להיות הנושא הבא בשיחות של עובדי ההייטק – צג המגע הגדול שמונח כמו אייפד במרכז הרכב, משל היתה מרצדס או ב.מ.וו. מערך זה נשלט בסגנון ה–I–דרייב הבווארי, עם כפתור סיבובי ולחצנים, ומשרת את השמע, המצלמה האחורית, הטלפון (כולם כסטנדרט) ועוד. הוא יודע לקחת חומר מהנייד החכם ואפילו לתקשר בעברית. בקרוב הוא ידע להציג הודעות טקסט ומייל ועוד. ובכלל, המערכת פתוחה לשדרוגים עם הזמן. בגרסת הקומפורט שאנו בוחנים יש גם מערכת ניווט של אייגו. כן, ה–3 מצליחה להתעלות על שפע האבזור שהציגו המתחרות החדשות, כולל הליאון עליה קראתם לא מזמן – לכל הגרסאות התנעה באמצעות לחצן, מערך עצור והתנע, תפעול תיבת הילוכים מההגה, בקרת אקלים מפוצלת (נוחה לשימוש), מראה מתכהה אלקטרונית ובקרת שיוט. הרבה יותר חשובה היא מערכת מניעת תאונות עירוניות, שיודעת לבלום את המכונית מ–30 קמ"ש.

כרגיל, קשה ללמוד את מערכת הפיקוד המתוחכמת בהכרות קצרה, והייתי מעדיף אפשרות לתפעול בסיסי של מערך השמע באמצעות לחצנים, ושהצג יגיב למגע גם בתנועה (במאזדה חושבים שזה לא בטיחותי). אני גם לא מתלהב מהשימוש בעברית, הן בגלל אוצר מילים שמתאים לעולה חדש והן בגלל שהמעבר לשפת אימנו גורם לעסק להראות קצת פחות מכובד. אבל ברור שמדובר בקלף חשוב בתצוגה – ותמיד אפשר לחזור לאנגלית.

מאחור המרחב טוב, אם כי פחות מהצפוי מבסיס גלגלים של 270 ס"מ. המרווח לראש טוב אך בינוני לרגליים. המושבים, כאמור, נמוכים והילדים התלוננו שבשילוב השמשות הקטנות הראות לא משהו. אין שם גם פתח מיזוג. תא המטען, שעל הנייר הצטמק ב–16 ל', נראה גדול מהנתונים ובאופן מסורתי סובל מפתח צר.

בחזית הכח

כשמסתיימים הצילומים, הלחצן מופעל ומנוע ה–1.5 ליטר – מסימני השאלה הגדולים שמרחפים מעל המכונית – מתעורר באופן מעט קולני. בניגוד לאירופה, אנחנו מקבלים את גרסת ה–120 כ"ס (לעומת 100), ועדיין הוא לא מהחזקים בקבוצה. גם המומנט, 15.3 קג"מ, לא קובע שיא חדש. אבל אנשי דלק מזכירים שהוא חזק ב–15 סוסים ממנוע ה–1.6 ל' היוצא ומקצר את המאוץ למאה ב–1.6 ש'. (185 קמ"ש מרביים וזינוק למאה ב–11.6 ש'). ועל הכביש? מהר מאוד החששות נעלמים. גם אם ה–3 אינה המהירה בקבוצה, היא לא איטית. המנוע מגיב היטב למצערת ואוהב לטפס לסל"ד גבוה, שם הוא אפילו משמיע צליל נעים. מאידך התחושה אינה מאוד נינוחה, והוא לא מרחף על גלי המומנט בסגנון המוגדשים הקטנים של פולקסווגן. כאן צריך ללחוץ על המצערת ולעיתים חטיבת הכח תרגיש עסוקה. לכך לא עוזרת נטיית ה–3 למשוך את מי שנוהג במצערת עדינה לקצב מעט עצל. כאילו היא ננעלת על מהירות שיוט. אולם בסופו של דבר, בזכות תיבה טובה ומצערת מדויקת, מתקבלת חטיבת כח נעימה. למרבה המזל גם מערך העצור והתנע אינו מציק ופועל בזריזות.

צריכת הדלק טובה, גם אם לא פורצת מעטפת כמו ב–6, ונראה שה–3 מצטיינת פחות במהירויות שיוט גבוהות (כביש 6). טיול רגוע לצפון הניב בין 13.3 ל–14.4 ק"מ לליטר (יום לעומת לילה ללא מזגן), שיוט במהירות לא גבוהה יכול להניב אף 15 ק"מ לליטר ומסלול המבחן המגוון, שכלל חלקים מאומצים, הניב 11.7 ק"מ לליטר.

התנהגות

הדיבורים הסביבתיים של מאזדה הדאיגו אותנו קצת, אבל מתברר שהחבר'ה מהירושימה לא נטשו את מסורת הזומזום וההנאה מהנהיגה. כבר בהפניית הגה ראשונה ברור שהיא פחות עצבנית ותזזיתית מקודמתה, ומחליפה זאת באופי רהוט ובוגר יותר לטובה. היא משנה כיוון בנחישות ובדיוק אך ללא העצבנות של קודמתה, וכבר אינה דורשת תיקונים. להגה משקל נכון ופעולה זורמת והמכונית יוצרת תחושה בטוחה אך לא משעממת, ובבירור יכולה להתמודד עם הרבה יותר כח. פרובוקציות יביאו ריקוד מדוד והדרגתי מכיוון האחוריים – אין היום הרבה משפחתיות שמגיבות באופן כזה להעברות המשקל.

מבחינת נוחות המאזדה מציגה אופי נאות. היא אמנם לא מעלימה שיבושים, אך תמיד מצליחה להתמודד ולסנן ועושה עבודה טובה בהתחשב בחישוקי ה–18" היפים. מחוץ לעיר הנוחות טובה, אך חבל שרעשי הכביש בולטים.

איך ה-3?

בסופם של כמה מאות קילומטרים ברור שמאזדה שינתה את הדרך, אבל שמרה על הכיוון ועל האופי המיוחד. יש לה נוכחות והיא שופעת אבזור באופן לא מקובל בשוק. אבזור שעבור רבים ייצור רושם כמעט יוקרתי ובהחלט יביא ניחוח חדש לציי הרכב. הזווית המשפחתית שלה עדיין לא מושלמת (לא כולם יתלהבו מהמושב הנמוך) והמנוע הבסיסי אינו חזק במיוחד (בשביל זה יש את ה–2.0 ל'), אבל היא עשתה קפיצת מדרגה ומצליחה לתת תמורה טובה ועדיין לשמור על זוםזום ואופי ייחודי. וזה די נדיר בעולמנו.

מאזדה 3 1.5 ל' א'

מנוע 4 ציל', קדמי, רוחבי, 1496 סמ"ק

תזמון 16 שס', תזמון משתנה

הספק/סל"ד 120 כ"ס/6000

מומנט/סל"ד 15.3 קג"מ/4000

תמסורת הנעה קדמית, אוטו', 6 היל'

מתלים קדמיים מקפרסון

מתלים אחוריים רב חיבורי

בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים/דיסקים

מערכות עזר city safety

צמיגים 215/45-18

בסיס גלגלים 270 ס"מ

אxרxג 458.8x179.5×145 ס"מ

משקל 1376 ק"ג

תא מטען 414 ל'

מיכל דלק 51 ל'

מהירות מרבית (יצרן) 185 קמ"ש

0 ל-100 קמ"ש (יצרן) 11.6 שנ'

צריכת דלק (ממוצע מבחן) 12.5 ק"מ/ל'

דרגת זיהום 3

מחיר 128,000 שקלים (מבחן 135,000 שקלים)

אחריות 36 חודשים

ציון מבחן ריסוק (E–NCAP) 5 כוכבים

 דגמים וגרסאות

ה-3 החדשה נמכרת עם שני מנועים – 1.5 ל' ו-2.0 ל' 165 כ"ס, עם תיבה אוטומטית בלבד ובתצורת סדאן והאצ'בק (ובניגוד לעבר, מחיר שתי גרסאות המרכב זהה). גרסת הבסיס, ה'אקטיב', כוללת מסך מגע "7 המשרת את מערכת השמע ומצלמת הרוורס, בלוטות', שני חיבורי USB, בקרת שיוט, קיפול מראות חשמלי, בקרת אקלים מפוצלת וכפתור התנעה ללא מפתח. בצד הבטיחות נציין סטנדרט חריג בקטגוריה בדמות מערכת לבלימה עצמאית בעיר עד 30 קמ"ש. גרסת ה'קומפורט' המאובזרת מוסיפה מערכת ניווט מקורית, תצוגה עילית (מהירות וניווט), חיישני גשם ואורות וחישוקים קלים וגדולים יותר ("18 במקום "16). גרסת ה'ספיריט' המאובזרת ביותר (מוצעת רק ב-2.0 ל') מוסיפה כניסה ללא מפתח, גג שמש, פנסי קסנון עוקבי פניה עם תאורת לד ליום וגם מערכת התראה על סטייה מנתיב. מחירים? 1.5 ל' 'אקטיב' ב-128,000 שקלים, 4000 שקלים נוספים לגרסת ה'קומפורט'. ה-2.0 ל' 'אקטיב' עולה 133,000 שקלים והספיריט עולה 142,000 שקלים.

הכתבה מתוך מגזין אוטו 

(צילום: יצרן, מגזין אוטו)