מיקה שדה –מה את מעדיפה

כמו יותר ממאתיים מוזיקאים בעשור האחרון, גם מיקה שדה החלה את הקריירה שלה בכוכב נולד. אי אז לפני כמעט עשור, יחד עם שני ההראלים, שדה טיילה בראשית דרכי הבמה הציניקנית של תמירה ירדני וצביקה הדר. למרבה המזל, גם הם לא ידעו מה לעשות איתה ושיחררו אותה לדרכה. מה שנראה בהתחלה כהדחה התברר, באיחור מה, כברכת דרך למוזיקאית נהדרת הלא נכלאת בסגנון הלקוני של יוצאי כוכב.

מיקה שדה היא לא כוכבת נולדת. היא מוזיקאית שיודעת שקריירה בונים לאט וביציבות בדרך הקשה ודרך הבמות. אחרי ששיתפה פעולה עם מוזיקאים רבים, החל מגבע אלון ועד דן תורן. עם האחרון היא עבדה על אלבומה החדש, "מה את מעדיפה", אלבום פופ נשי חד ובעל מודעות שמציג את מגוון היכולות הרחב של שדה. בין בלדות שבורות לב לג'אז סרקסטי יש טווח רחב, ושדה מדלגת בשמחה בין שני הצדדים.

הנושאים הם בעיקר אותם גוונים של אפור שלמדנו להכיר משירת הרווקות התל אביביות, אבל הזווית היא הפן המשמעותי כששדה פונה לאותו כיוון מפינות שונות. כבר עם הפתיח של האלבום, "את לא בעניין", נשמע העצבות הכחלחלה מטפטפת לתוך שירתה שפונה, בגוף שני, למה שנדמה כמיקה עצמה. זה ממשיך עם קטעים כ"דרך המשי", ביצוע נהדר ומיני להפליא למילותיה של צרויה להב או לסינגל המעניין "W" שמציף את הקושי במגוון נרחב של אופציות בעולם הדיגיטלי. כולם מעולמה וכולם מעולמנו.

לפעמים היא נשמעת כמו רולינג סטונס ברגעי הסול שלהם ולעיתים כמו אלישה קיז ברגעיה הנקיים, ובכך לובשת מיקה מגוון תחפושות, כולן היא עצמה. הצד החיובי הוא שכל אחד יכול להתחבר למשהו אחר, אך הצד השלילי הוא שברגע שמתחברים לדבר מה, מרגישים כאילו הוא נעלם מוקדם מדי. לדוגמא, בעיני השיר "עוף לי מהפנים" הוא אחד משירי הרוק הטובים שיצאו בשנים האחרונות בארץ ושהביצוע של שדה, הכסחני והזועם, הוא מושלם. אבל זה גם השיר היחיד באלבום שמשתמש בכלים האלה. אולי עדיף שמיקה תמצא את קולה המדויק, אבל עד אז, אפשר להתענג על תהליך החיפוש.

(צילום: יח"צ)