האדריכל המפורסם משה ספדיה הגיש התנגדות לתכנית המתאר החדשה: "הניסיון לייצר מעין 'מיני' תל אביב במודיעין הוא אבסורד" • עוד בין המתנגדים: קק"ל ורשות הטבע והגנים
(צילום: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה)
תכנית המתאר החדשה של מודיעין – מד 2040 – אמנם נמצאת בשלבי האישור הסופיים, אולם בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה התקבלו לאחרונה מספר התנגדויות חדשות ומעניינות מכמה גורמים, ביניהם גם משה ספדיה, האדריכל שהיה אמון על תכנונה של העיר.
כזכור, תכנית המתאר החדשה נועדה להסדיר את פיתוחה של מודיעין עד לשנת 2040, במסגרת שלב ב' של העיר הכולל את השכונות החדשות ממערב לשדרות עמק האלה, עמק בית שאן ועמק זבולון. בין היתר צפוי להיבנות בחלק החדש של העיר רובע עסקים, שיכלול בתוכו גם בית חולים, אוניברסיטה ותחנת רכבת חדשה. על התנגדויות קודמות שהוגשו כבר כתבנו כאן לפני מספר שבועות, כאשר ארגוני הסביבה דרשו הכנה למשבר האקלים ובסיעת 'מודיעין חופשית' ביקשו לוותר על בניית שכונת גבעת שר, ואילו חבר המועצה אלעד שמעונוביץ הציע תכנית מפורטת לחיזוק תחושת האורבניות והשארת הצעירים בעיר.
כאמור, מתכנן העיר משה ספדיה הוא אחד המצטרפים להתנגדויות לתכנית המתאר החדשה, כאשר במכתבו הוא מונה שלושה עקרונות לפיהם תוכננה מודיעין: היצמדות לטופוגרפיה ההררית, התחשבות בכל הקשור לנושא שימור אקולוגי ושאיפה להרמוניה עם תנאי השטח בעיר. על פי ספדיה, תכנית המתאר החדשה אינה מיישמת עקרונות אלו במספר נקודות עיקריות: שדרות המעקים נקטעו/או הוסטו, מערכת הדרכים החדשה מתעלמת מתוואי השטח ותגרור חציבה מסיבית שתגרום לבעיות הנגשה, התכנית לבניית רובע העסקים החדש דורשת הרס מוחלט של הגבעה באזור והשטחת פני הקרקע. "זו היא גישה אנכרוניסטית שאפיינה את הבנייה המסיבית והברוטלית לאחר מלחמת העולם השנייה. השיטה אינה אקולוגית, אינה ברת קיימא ולא מקובלת בקרב רשויות התכנון בעולם המתקדם", כותב ספדיה ומוסיף כי "הניסיון לייצר מעין 'מיני' תל אביב במודיעין הוא אבסורד". עוד כותב ספדיה כי תכנית המתאר החדשה מונעת למעשה את פיתוחו של האזור שבצמוד לתחנת הרכבת פאתי מודיעין, ופוגעת בהמשכיות השטחים הירוקים באזור.
גם הקרן הקיימת לישראל הגישה לוועדה המחוזית התנגדות משלה, בה היא קוראת לצמצום השטחים שיוגדו כשטחים פתוחים, מוסדות ציבור ומגורים, על חשבון חלק מיער מכבים העוטף את היישוב מצפון וממזרח לו. עוד מבקשים בקק"ל את הגדרת השטחים המיוערים באזור התעסוקה הצפוני (מתחם 9) ובאזור המלאכה (מתחם 10) כ"יעוד יער", ודורשים את שינוי הגדרת השטחים הפתוחים סביב אזורי הפיתוח של העיר כ"שטח פתוח ללא בינוי". בנוסף, בקק"ל מציעים לקבוע כי תכנון הטיילת הנופית סביב העיר יתבצע בתיאום עימם, וכך גם במקרה של הבנייה המיועדת באזור התעסוקה הצפוני, בסמוך ליער גמזו ובקעת הנזירים שליעד הפארק הטכנולוגי. כמו כן, מצטרפת כעת קק"ל לבקשת ארגוני הסביבה לבניית מעבר אקולוגי עילי מעל לכביש 443, בסמוך לצומת מכבים, לטובת השמירה על המסדרון האקולוגי.
גם ברשות הטבע והגנים הגישו כעת התנגדות, אם כי ציינו כי "התכנית טובה ומבורכת". ברט"ג העלו כמה נקודות שהם מבקשים להוסיף לתשריט, במטרה לשמר את תפקודם של השטחים הפתוחים למען חיי הבר באזור: "הוספת צוואר בקבוק בשטח בין ישפרו לשכונת נופים ובין רחוב פרג והיישוב מכבים, היות ומדובר בשטחים שהינם חשובים שיהיו פתוחים לבעלי החיים ולקשר בין גבעת תיתורה לגן לאומי מודיעין ובין גבעת שר ליער בן שמן; יש להוסיף את גן לאומי גבעת שר (שאושר בתכנית 420-0438523) ובנוסף יש לסמן מעבר אקולוגי עילי בין הגן הלאומי גבעות מודיעין לגן לאומי גבעת שר; מעבר עילי נוסף יש לסמן מעל כביש 443, באזור גבעת תיתורה, לשמר קישוריות בין דרום העיר וצפונה; במודיעין ישנם מספר גשרים המשמשים למעברי בעלי חיים, ויש להגדירם כמעברים אקולוגים תחתיים; יש להוסיף סעיף בהוראות התוכנית בדבר תאורה. התאורה בשטחים הפתוחים (מתחם 13) עדיף כי לא תתבצע וזאת במטרה לשמר את החושך לטובת חיות הבר והצומח. עם זאת, במידה ויש צורך מוכח להאיר אזורים מסויימים, על התאורה להיות אקולוגית (ממוקדת ולא מזהמת)".
התנגדות חדשה נוספת הוגשה מטעם חברת הנדל"ן גב ים, העוסקת בתכנון, ייזום והקמת פארקים לתעשיות עתירות ידע ומרכזים לוגיסטיים. במכתב ההתנגדות נכתב כי לאחר שרכשה החברה קרקע בגודל של 75 דונם באזור הפארק הטכנולוגי, בסמוך לאזור בו יוקם רובע העסקים החדש, היא בנתה בו מרכז לוגיסטי בשטח של 31,000 מ"ר המושכר בימים אלו לצדדים שלישיים לעשרות השנים הקרובות. לטענת החברה, תכנית המתאר החדשה משנה את יעודן של חלק מהקרקעות שבבעלותה, מה שעלול לגרום לה לבעיות תכנוניות במידה ותרצה להקים באזור מבנים נוספים. כעת מבקשים בגב ים את הגדרת השטחים שבבעלותה כ"תת מתחם", שיבטיח כי לחברה יותר לעשות שימוש בקרקע על פי הייעוד המקורי שלו בזמן הרכישה.
