לפני שנתיים וחצי החל משרד הבריאות ליישם רפורמה בתחום הבריאות הנפש. מטרתה – להעביר את האחריות על מתן שירותי בריאות הנפש מהמדינה לקופות החולים. הרפורמה בבריאות הנפש יצאה לדרך בשנת 2012. התכנית אושרה על-ידי הקבינט, קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ותיכנס לתוקפה בתחילת יולי 2015. עד אז ממשיך משרד הבריאות לספק את שירותי בריאות הנפש ונערך אל מול קופות החולים להעברת האחריות במועד שנקבע.
אז איך זה משפיע על מודיעין? "מרכז טיפול מודיעין לילדים, נוער והורים" של האגודה לבריאות הציבור (עמותה ללא מטרות רווח), שעד לפני תחילת יישום הרפורמה סיפק שירות תמיכה נפשית ורגשית למאות משפחות בשנה ללא תשלום, החל לגבות תשלום עבור הטיפול. עלות הטיפול החלה בעלות של 120 שקל והיום לקראת כניסה מלאה לתוקף של הרפורמה עלות הטיפול אצלם היא 260 שקל. החל מיולי היא תעלה ל-290 שקל ולא תינתן יותר אפשרות לקבלת טיפול ללא תשלום.
המרפאה שבבנייני דימרי טיפלה בארבע שנות קיומה ב-1,600 ילדים ובני נוער, כמו גם לבני משפחתם. לדברי הפסיכיאטר ד"ר דוד בק, מנהל המרפאה, מדובר בקרוב ל-7,000 איש שנעזרו בהם עד כה. מספר לא מבוטל בעיר המונה קרוב ל-90 אלף תושבים. המשפחות מופנות אליהם מקופות החולים, גורמי הרווחה, בתי ספר בעיר ומפה לאוזן.
במרכז יש 13 אנשי צוות, פסיכולוגיות, פסיכולוגיות קליניות, עובדות סוציאליות, מרפאות משפחתית ופסיכיאטר (ד"ר בק) וגם עשרה מתנדבים. המתנדבים הם אנשי טיפול מוסמכים בעלי הכשרה שנמצאים בשלב סטאז' של שלב מתקדם בהכשרתם.
"בתחילת דרכנו כולם התקבלו אצלנו ללא סינון וללא תשלום", מספר בק. "ככל שעלה מספר המטופלים, משרד הבריאות העלה תקציבים. ברגע שהרפורמה יצאה לדרך המדינה הקפיאה את מספר המינויים והתקציב החודשי. כתוצאה מכך, כדי לא לסרב למטופלים וגם כי נוצרו תורים בלתי סבירים, פתחנו ערוץ נוסף בתשלום. לפונים הייתה אפשרות לבחור בין הערוצים. גם הגבלנו את מספר הפגישות בהתאם להוראות משרד הבריאות, לפני כן הרשנו לעצמנו לתת קצת יותר. במקביל, הערוץ הכלכלי הפך ליקר יותר. הרבה פעמים המשפחה שמגיעה אלינו במשבר והצרות באות בצרורות. אחד ההורים מובטל, לפעמים צריך טיפול של מספר אחים ואז ההוצאה הזו בלתי אפשרית. אם זה ילד אחד זה עול, אבל אפשרי".
בהנחה שהחלטת המדינה לא תשתנה, מה לדעתך אפשר לעשות?
"מחוץ למודיעין יש מטופלים שמקבלים מימון מהעירייה, מקבלים החזר ובמודיעין לא. מבחינה רעיונית יש לנו תמיכה מהעירייה. חיים ביבס מתקשר באופן אישי כשהוא מביע דאגה בנוגע לילד מסוים. אילן בן סעדון בעד שהמקום יישאר ובמחירים שווים לכל נפש. נפגשתי עם יעקב אלמוג, מנהל מחלקת השירותים החברתיים ואילן בן סעדון. הפגישה עם ביבס לא יצאה לפועל עדיין והתמיכה לא תורגמה לכסף. אם העירייה תתגייס בעזרת 2-3 מיליון שקל בשנה, נוכל להפחית את התשלום. במקום 290 שקל ל-110 שקל לערך. אנחנו עמותה ללא כוונות רווח. יש משכורות ויש את תחזוקת המקום. אסור לעמותה להפסיד. נכון שזה לא אחריות העירייה והיה טוב שהמדינה הייתה נותנת טיפול לכל הילדים האלה ולהורים, אבל זה לא קורה. המדינה מתנערת יותר ויותר ואני חושב שזה חשוב ונכון שהעירייה תיתן יד".
כשפנינו לראשונה למשרד הבריאות נמסר לנו כי "הרפורמה היא לטובת המטופלים, קופות החולים שמרכזות היום את הטיפול הרפואי בתחומים אחרים ועושות זאת נאמנה ירכזו תחת אותה קורת גג גם את הטיפול הנפשי". לדברי דוברות משרד הבריאות, בעקבות הרפורמה יוכפל התקציב המיועד לטיפול נפשי בקהילה ובתוך כך יוכפל מספר מקבלי הסיוע דרך מרפאות בקהילה ופרקי זמן ההמתנה יצומצמו.
ד"ר בק מסביר בתגובה כי יתכן שתקציב בריאות הנפש יגדל, אבל הוא יופנה לטיפול רק במי שמוגדר כחולה. ואילו אצלם – למעלה משמונים אחוז מהילדים ובני הנוער שמגיעים אליהם לסיוע הם לא חולים ואינם מאובחנים כסכיזופרנים, סובלים מדיכאון או מחלות אחרות. אבל כן זקוקים לטיפול רגשי. "אותם ילדים סובלים ממצוקות רגשיות לעיתים מצוקות קשות וזקוקים לטיפול פסיכותרפי ולא טיפול בכדורים. אם ילד מתקוטט בבית הספר, מרביץ להורים או מסולק מבית הספר, המשפחה פונה למרפאה. אותו ילד לאחר אבחון לא סובל מדיכאון, אבל כן זקוק לייעוץ רגשי. ההורים גם כן במשבר וזקוקים להכוונה. אותה משפחה לא תקבל מענה לאחר הרפורמה החדשה ללא תשלום או בעלות מסובסדת".
אבל התקציב הכללי יגדל, זה לא טוב?
"כמי שמשתתף בכל הכנסים על הרפורמה החדשה, אני קולט לאן נושבת הרוח. הרופאים בבתי החולים חזקים מהרופאים בקופות החולים וחלק מהתקציב הזה ילך למחקר וטיפולים ניסיוניים בבתי החולים. לאותו ילד, שזקוק לפגישה טיפולית פעם בשבוע, התקציב הזה לא יגיע. מקשר שלי עם רופאים בעיר הבנתי שכבר עכשיו הם בעומס גדול".
(צילום פרטי)
