אחרי 28 שנים בצבא השתחרר עמוס הרוש מהצבא סוף סוף, בדרגת אל"מ. את שירותו הוא עשה באגף התקשוב ואגף המודיעין בשורה ארוכה של תפקידים."התגייסתי למסלול ייעודי לקצונת תקשוב קרבית וככה התחיל הרומן שלי עם הצבא. לא האמנתי שאשאר וכל שנה חתמתי רק לשנה אחת נוספת. בסוף סיימתי אל"מ. התחלתי כקצין קשר בגבעתי בפיקוד דרום וסיימתי כמפקד המערך התקשובי בפיקוד הדרום. זו הייתה עבורי סגירת מעגל. הייתי גם קצין התקשוב של אגף המודיעין. התמודדנו עם טכנולוגיות מתקדמות, מציאת פתרונות טכנולוגיים לבעיות בלוחות זמנים קצרים."

שמענו באמת על החפ"קים עם הפלזמות. עד כמה הטכנולוגיה הזאת שינתה את אופן התפקוד של צה"ל?

"צה"ל נמצא היום בחזית הטכנולוגיה. זה קיים בכל רובדי העשייה הצה"לית. מהמחלקה ועד המטכ"ל. הטכנולוגיה היא היתרון היחסי של צה"ל ורובה פרי פיתוח מקומי של פרויקטים שנעשים בתוך הצבא יחד עם התעשיות הצבאיות. היום הצבא הוא צבא רשתי, אחד המתקדמים ביותר בעולם. היום רואים מערכות שו"ב מתקדמות שגורמות למכפיל כוח ולשימוש נכון יותר ומדויק יותר באמצעים. הטכנולוגיה עברה ממצב מאפשר למצב מעצב. אם בעבר הטכנולוגיה אפשרה לחימה היום היא מעצבת אותה. היא מקושרת ומשולבת במערכות שמעבירות את המידע בין כלל הגורמים בצורה מהירה ומעבירה את כל הנתונים שהכוחות בחוד צריכים. ניתן להעביר לכוחות שנמצאים בפאתי עזה את המודיעין המדויק והאיכותי בצורה מהירה. מערכות הטכנולוגיה והתקשוב מאפשרות את זה היום. הסטי"ל, הטנק, הטייס ולוחם החי"ר רואים כולם את אותה תמונה."

התחלה חדשה

אפרופו צבא, במבצע צוק איתן שירת הרוש (נשוי + 3 ילדים בוגרים) כקצין התקשוב, בזמן שבנו שירת בצנחנים והיה מוצב בעזה. "ההרגשה לא הייתה פשוטה. ידעתי בדיוק איפה הוא נמצא בכל רגע ומה האיומים, אך הייתי חייב לתפקד רגיל, לנתק את עצמי מהפן הרגשי ולהתייחס בצורה הכי מקצועית ומנותקת שניתן. אחד המקרים שהכי זכורים לי היה כשבפיקוד החליטו ללכת לפעולה קרקעית ואני ידעתי לפני הבן שלי שהולכים לפעולה. התקשרתי אליו וביקשתי ממנו שיהיה חזק ולא משנה מה הולך להיות. מטבע הדברים לא יכולתי לספר לו כלום עדיין, כי זה לא עבר אישור קבינט.  אמרתי לו שיהיה חזק ושאבא אוהב אותו וסומך עליו וביקשתי ממנו להתקשר לאימא. הוא לא הבין מאיפה באה הרגשנות הזו. הוא לא השיג את אימא שלו שהייתה במבחן ושעתיים אחרי כן אספו מהם את הפלאפונים. הם נכנסו לחאן יונס לאתר את המנהרות. רק שבוע אחרי הוא הצליח לדבר עם  אימא שלו. ראיתי את הכוחות באמצעות המערכות השונות (שו"ב). אני יודע איפה ההוא נמצא, שומע את הדיווחים בקשר, רואה תמונות מזל"ט. לא פשוט".

בגיל 48, אחרי שנים של עשייה בתחום הביטחוני פרש הרוש מהצבא, והיה צריך להמציא את עצמו מחדש. "זה ללמוד להתחיל ללכת מחדש." מספר הרוש. "מגיל 18 ועד עכשיו אני נמצא במסגרת צבאית ולא אזרחית במגוון תפקידי שדה טכנולוגיים. צריך ללמוד מחדש את ההתנהלות האזרחית והעסקית. בצבא אתה רוכש לא מעט מיומנויות שעוזרות לך. כל שנתיים-שלוש אתה עובר תפקיד אז אתה רוכש מיומנות של למידה מהירה ויכולת הבנת מציאות בצורה יחסית טובה ובזמן קצר."

במקום לצאת לטיול תרמילאים בהודו או דרום אמריקה החליט הרוש לצאת למסע מסוג אחר לגמרי. "רציתי לעשות משהו אחר. קיבלתי לא מעט הצעות במגזר הביטחוני להצטרף למגזר הזה אבל החלטתי ללכת לתחום אחר לגמרי, לתחום הייטק שמאוד דיבר אלי והיווה גם את ליבת העיסוק שלי בצבא. באגף המודיעין ניהלתי לא מעט אתגרים טכנולוגיים שהמציאות בהם עולה על הדמיון. המון מורכבויות טכנולוגיות. הידע והניסיון הללו יצרו אצלי ביטחון שאוכל להקים משהו אחר ולא להמשיך לעשות את מה שכבר עשיתי בעבר. החלטתי להמשיך להתפתח."

הרוש מכיר את עולם ההייטק. בתפקידו האחרון שימש כקצין התקשוב של פיקוד דרום והוביל  כאמור בין השאר את המערכה הטכנולוגית במבצע צוק איתן לגביו נטען כי מדובר היה במערכה הטכנולוגית ביותר שצה"ל נלחם בה. הוא הקים חברת ההייטק GCC Team יחד עם רס"ן (מיל') רפי רחמימוב ששירת יחד איתו באגף המודיעין. החברה שהקימו עוסקת בתחומי הענן, וירטואליזציה, אבטחת מידע, הגנה בסייבר ומודרניזציה.

"הידע שלנו, הניסיון שצברנו, סייעו בהקמה של החברה. החברה יחסית מאוד צעירה, בת שבעה חודשים, אבל היא מתפתחת במהירות. היא מתרחבת בהיבט של כוח אדם ושל פרויקטים. אנחנו מתעסקים במתן שירותי ייעוץ אסטרטגי לארגונים בסוגיית ה-IT. אנחנו יודעים לבצע בדיקת חדירות בסוגיית הסייבר ובכל רובדי ה-IT, מהקמות תשתיות תקשורת, וירטואליזציה וכל סוגיית ההתמחות בענן. גייסנו צוות שרובו יוצאי 8200 ויש לנו חברת בת בשם ICT BIT שמורכבת ממומחים יוצאי אמ"ן, 8200 ויחידת אופק, היחידה הטכנולוגית של חיל האוויר. החברה עוסקת גם במתן שירותי ייעוץ לגורמים ביטחוניים בסוגיית קשר טקטי ואסטרטגי. לחברה יש פרויקטים משותפים שהיא מנהלת עם מגוון חברות ותיקות בתחום."

בעקבות המחאה החברתית

אולם המהפכה הגדולה שהרוש רוצה ליצור אינה קשורה דווקא לתעשיות הביטחוניות, אלא לתחום הרבה יותר קרוב ומוכר לרבים, רכבי הליסינג. "בזמן מחאת האוהלים דובר המון על צדק חברתי ועל מעמד הביניים. כמה מהפעילים חשבו על רעיון שבמרכזו התשובה לשאלה איך לנצל את הטכנולוגיה לטובת מעמד הביניים. אחד מהם הוא תוכניתן והשני רו"ח. הם חשבו על כמה רעיונות כדי להיטיב עם העם, בדגש על מעמד הביניים. בישראל יש יותר מ-300 אלף שכירים ועצמאיים שמשתמשים ברכבי ליסינג. הנושא של שווי שימוש הוא סוגייה טעונה. המתכונת הנוכחית שלו נקבעה ב-2009 והוא מחושב היום שרירותי לפי 2.48% ממחיר המחירון של הרכב. יש עיוות מובנה בזה שאנשי שטח, עצמאיים, טכנאים, אנשי שיווק ועוד שמשתמשים ברכב לצרכי עבודה משלמים מס זהה כמו פקידים שמגיעים בבוקר למשרד וחוזרים מהמשרד הביתה, או כמו מי שקיבלו את הרכב כהטבה בחוזה העסקה. הבעיה התחילה כשניסחו את התקנה ולא ניתן היה לבצע את ההפרדה בין נסיעות עסקיות לפרטיות. זו בדיוק הנקודה שהחברה עלתה עליה, סוג של מחאת קוטג' לאנשי הליסינג. לחברה קוראים מדמס, והיא חברה אלינו אחרי שפיתחה את האפליקציה. היא משתמשת בטכנולוגיה עכשווית ויודעת לעשות הבחנה מדויקת בין נסיעות עבודה לנסיעות פרטיות באמצעות חיבור ללווין ולדווח מס אמת על שווי הרכב."

שומה מדוייקת

סוגיית שווי השימוש ברכבי ליסיניג היא סוגיה שנויה במחלוקת מזה שנים. שוק הרכב הוא ה"פרה החולבת" של מדינת ישראל, ורשויות המס אינם ששות לבצע רפורמות שיאפשרו גביית מס מופחתת.

הרוש: "במצב הנוכחי לא משנה כמה שווה הרכב שלך, אתה משלם כאילו מדובר ברכב חדש. במדינות אחרות הממוצע של הגבייה עומד על כ-1.5%, בישראל על 2.5%. בגרמניה מדובר ב-1% ממחיר המחירון האמיתי של הרכב, לא מחירון פיקטיבי כמו בישראל. יש מדינות שבהן החישוב נעשה על פי נתונים שמתקבלים על ידי דיווחים שמתקבלים ממערכות טכנולוגיות בזמן אמת או לפי דיווחים של העובד. האפליקציה שלנו מחשבת בעצם את השומה המדויקת של כל נהג ונהג." מסביר הרוש.

על למנת לוודא שהם לא "שמים גז בניוטרל" אם להשתמש בדימויים מעולם התחבורה, התייעצו הרוש ושותפיו עם משרד עורכי דין שבדק האם ניתן בכלל לדווח את שווי השימוש באופן פרטני לכל נהג ונהג.

"מי שבחן את החוקיות של האפליקציה הוא משרד עו"ד שמתמחה בדיני מיסים ושייך לד"ר משה דרוקר. הוא בדק את אופן הפעולה שלה אל מול החוק ונתן חוו"ד משפטית תומכת שמאשרת שהאפליקציה עומדת בכל תקנות החוק, ניתנת לבדיקה וביקורת ומדווחת מס אמת. לפי חוות הדעת השימוש באפליקציה על מנת לדווח דיווחי אמת ולשלם שומת אמת עדיף על תשלום לפי המתכונת הנוכחית של שלטונות המס. היום רשות המיסים לא תומכת (בלשון המעטה) בשימוש באפליקציה. אפשר גם להבין למה. זה יביא להפחתה בגביית מיסים. מצד שני, אנשים שישתמשו באפליקציה ויוכלו לחסוך כסף ייקחו רכבים במקום שבו בעבר היו נמנעים מזה. האפליקציה תביא למצב שבו כולם מרוויחים. גם האזרח וגם המדינה. הגיע הזמן להתאים את תקנות מס הכנסה לעידן הנוכחי. אנחנו שואפים להיות חלק מה-OECD. זו אחת הדרכים  להגיע לשם."

הנושא הזה נבחן משפטית?

"יש שורה של פסקי דין שהעלינו לדף הפייסבוק שלנו. אנשים מילאו דו"ח נסיעות, כמו כרטיס עבודה בצבא. מס הכנסה לא הכיר בדיווחים הללו והלך איתם לבית משפט. פסק הדין של בית המשפט היה לטובת הנישומים. בית המשפט פסק שזכותו של הנישום להוכיח מהו חלק הנסיעות העסקיות באמצעות מעקב. יחד עם זאת, בית המשפט ציין שבגלל שמדובר בדיווח ידני הוא לא מספיק מהימן, אבל האפליקציה שלנו משלבת מעקב לוויני וניתן להוכיח את הדיווחים בצורה אמפירית ומדויקת לחלוטין. כזו שניתן לבדוק. למרות כל זאת, כיום רשויות המס עדיין מעדיפות את השיטה הישנה. בתוך פסק הדין אפשר לראות שבית המשפט החליט לפסוק לטובת הנישום דווקא, ולא לטובת רשויות המס. גם פסקי דין נוספים קבעו שאם תותקן ברכב מערכת ממוחשבת שתספק ראיות חותכות לגבי אופן השימוש ברכב ותדווח מס אמת לאורן, ניתן יהיה להסתמך על הדיווחים הללו בעת החישוב של השומה."

ובכל זאת, לטובת הקוראים שחוששים להתעמת עם רשויות המס בבתי המשפט, מה המעמד החוקי של האפליקציה?

"המערכת לא נבחנה עדיין על ידי בית משפט והפסיקה עוד לא מתייחסת אליה. רואה החשבון שלי מדווח לי את שווי הרכב לפי האפליקציה. כשיש לך חוות דעת משפטית זה אומר שאתה לא עושה משהו לא חוקי. במה שאתה עושה אתה מתנהל על פי החוק. מיטב עורכי הדין שחלקם בעברם היו בכירים במס הכנסה בדקו את הנושא. הם מכירים את הנושא, את החוק ואת התקנות על בוריים כך שלדעתי אין פה סיכון."

על איזה חיסכון אנחנו מדברים פה?

"שימוש באפליקציה יביא לתוספת דיפרנציאלית ללמעלה מ-350 אלף עובדים ממעמד הביניים שתתבטא ב-400 עד 1000 ₪ בשכר הנטו. כתוצאה מההנחיה של שווי מס הרבה אנשי הייטק החזירו את האוטו כי זה לא השתלם להם. האפליקציה הזו תגרום להם לקחת את האוטו מחדש. כולם ירוויחו. גם האזרח וגם המדינה."

הטבה  למעמד הביניים

הגיע הזמן לרפורמה טוען הרוש וממשיך להסביר: "חלק גדול מהתקנות הנוכחיות לא רלוונטיות לעת הנוכחית. חלקן נקבעו לפני חמישה עשורים. היום ניתן לעבוד מהבית, מבית קפה, אין משמעות למיקום העבודה. מקום העבודה היום הוא מקום וירטואלי. סוגיית שווי הרכב שונה מבשאר העולם ובמדינות ה-OECD ואנחנו חושבים שזה יכול להיטיב עם מעמד הביניים באופן מיידי ואמיתי ולהוסיף לכל בית אב בישראל סכום ניכר, תלוי במספר הנסיעות העסקיות שהוא מבצע עם רכב העבודה. עצמאיים מקבלים פחת מסוים וגם הם יוכלו לנצל את האפליקציה כדי להגדיל את האחוז שהם מקבלים. עם האפליקציה הם יוכלו להוכיח כמה השתמשו ברכב לטובת העיסוק שלהם ולקבל פחת לפי השימוש העסקי האמיתי שלהם."

איך עובדת האפליקציה? אם היא מסתמכת על דיווחי לוויין האם אין פה פגיעה בפרטיות?

"האפליקציה מציגה את כל הנסיעות העסקיות באופן מדויק, כולל הציר שבו עבר האדם. כל אחד מחליט איזה נסיעות לדווח כנסיעות עסקיות. אם מישהו רוצה לעשות סטייה פרטית בדרך מכל סיבה שהיא, הוא יכול פשוט לא לדווח על הנסיעה כנסיעה עסקית, גם אם היא כזו, במטרה לשמור על פרטיותו ופשוט לוותר על חלק מההחזר שהיה מקבל אם היה מדווח עליה כנסיעה עסקית."

וכמה זה עולה?

"האפליקציה עצמה ניתנת לניסיון למשך 30 יום חינם. המשתמש יכול לבדוק אותה להתרשם. אחר כך זה עולה 60 ₪ בחודש, דמי שימוש קבועים. אפשר להפסיק את ההתקשרות בכל רגע שהוא. אין התחייבות לתקופת זמן. בשלב הראשון העלינו גרסה לאנדרואיד, אבל בזמן הקרוב תעלה גם גרסה לאייפון."

לאן אתם ממשיכים מכאן?

"החברה שלי תעלה עוד שני סטארטאפים בשנה הקרובה. אחד בתחום של שיווק ופרסום ממוקד מיקום ועוד אחד בתחום הווירטואליזציה."

(צילום: אינגריד מולר)