לא ברור כיצד פלורנס פוסטר ג'נקינס שכונתה כ"זמרת האופרה הגרועה בעולם" בשנות הארבעים הפכה לסנסציה מוזיקלית בניו יורק שסוחפת אחריה קהל מעריצים בהם אנשי מוזיקה כמו המלחין האמריקאי קול פורטר, זמרת הסופרן הצרפתייה לילי פונס והמשורר ויליאם מרדית'. אבל הסיפור הביזרי הזה, שעובד גם לקולנוע (בסרט שנקרא 'פלורנס פוסטר ג'נקינס' בכיכובם של מריל סטריפ ויו גרנט) על האישה שרצתה רק לשיר, למרות שלא בורכה בכישרון, הוא כר פורה לקומדיה משעשעת שיש בו גם אמירה אחת או שתיים על חמלה וצביעות.

ב"מהוללת" בהפקת תיאטרון חיפה ליאורה ריבלין נכנסה לנעליה של זייפנית הצמרת שעשתה מזה קריירה. פלורנס בעלת קול סופרן הצורמני, ירשה מאביה (שלא האמין בה) סכום כסף נכבד, שאיפשר לה לטפח את חלום הזימרה שלה. היא חוברת למועדונים חברתיים בני יורק, מפיקה אירועים פרטיים עבור החברה הגבוהה, ומקימה מועדון חברים בו היא זמרת הסופרן העיקרית. הופעותיה סגורות לקהל הרחב, והכרטיסים נמכרו רק לחברים ולאחר ראיון קבלה מקדים. לא ברור אם פלורנס מודעת לזייפנותה, אבל היא מעדיפה לראות את העולם במשקפיים ורודות, וחיה בבועה של אשליות ומקיפה עצמה בחברות שעודדו אותה להתעלם ממבקרי המוזיקה של התקופה.

המחזה עצמו נפתח בשנת 1944 כאשר הפסנתרן הצעיר קוזמה מקמון (עידן אלתרמן) מגיע אל דירתה כדי להיבחן לתפקיד המלווה המוזיקלי שלה. קוזמה שנרתע מקולה המצמרר, נשאר בהתחלה בשביל הכסף, ובהמשך גם בגללה. הוא מלווה אותה במשך שנים, כששיא הקריירה שלה (ושלו) הוא הזמנה להופיע בקרנגי הול. הכרטיסים נמכרו שבועות מראש, אבל למחרת המבקרים והעיתונאים, שהפעם נכנסו לאולם, לועגים לה ומשמיצים. כחודש אחר כך פלורנס נפטרה.

יש משהו קסום בסיפור הנדיר הזה על האשה ששמה פס על כולם בין במודע ובין שלא, והלכה עד הסוף עם החלום הגדול שלה לשיר. אשה שהפכה כשלון להצלחה ענקית. הוא גם מעלה נושאים חשובים לדיון כמו האם כסף קונה הכל? צביעות וניצול, אמת ושקר, אבל הוא גם משמח, אופטימי, ומרנין את הלב: פלורנס לא נותנת לעובדה שלא ניחנה בכישורים הנכונים לקלקל לה את שמחת החיים – ממששת את מה שתמיד רצתה לעשות. חלום של כל אחד מאיתנו. לא?

על הבמה שלושה שחקנים נפלאים שמצליחים למלא את הבמה בנוכחותם ולספק רגעים עצובים ומצחיקים. ריבלין כפלורנס מצליחה ליצור דמות שאינה רק פאתטית ומעוררת רחמים אלא גם אהובה. היא מרגשת, ובמידה מסוימת נשארת דמות עלומה שלא ברור אם היא באמת נאיבית ויודעת שהמוזיקאים מחמיאים לה מתוך אינטרס כלכלי, או שהיא באמת מאמינה להם. אבל בסופו של דבר אי אפשר שלא להזדהות איתה ולהתאהב בה. עידן אלתרמן, הפסנתרן שמלווה אותה, מתוק ומשעשע. ויעל לבנטל המדהימה מכניסה עניין ואלמנטים קומיים בשני התפקידים אותם היא מגלמת ובמיוחד כעוזרת הבית הספרדייה שופעת הקללות. 

שורה תחתונה: קומדיה קלילה ומהנה שנוגעת גם בנושאים עמוקים כמו  שאיפות, הצלחה וכישלון, יחסים וניצול.

מהוללת

מאת: פיטר קווילטר, בימוי נועה רבן, שחקנים: לאורה ריבלין, עידן אלתרמן, ויעל לבנטל. הפקה תיאטרון חיפה

בתמונה. מהוללת. צחוק  עם חמלה ואמפטיה (צילום יח"צ)