למרות שרוב האנשים נשבעים תחת החופה לשמור אמונים זה לזו ורואים במערכת יחסים מונוגמית כדרך נכונה לחיים, רבים מאיתנו בוגדים. המחקרים מצביעים על עלייה תלולה באחוזי הלא נאמנים ואם התופעה נפוצה כל כך אז השאלה היא כבר לא האם לבגוד, אלא האם לגלות לבן הזוג או להגן עליו בזה שהוא לא יודע.

הקומדיה השרמנטית בניחוח צרפתי חזק שביים משה קפטן, מתחילה בחדר מיטות במלון של בני זוג הנשואים, אבל לא זה לזו. בנוסף לכל השמחות, הבעל שלה הוא גם החבר הכי טוב של המאהב, ויש עוד, אבל לא נכביר בספויילרים.

הפארסה בנויה משבע תמונות  (הישיבה, הלוליין, השקר, החברות, השבר, ההסבר, והאמת) לארבעה אנשים בהרכב זוגי כלשהו, כאשר גיבור הקומדיה מישל (ליאור אשכנזי) שותף לכל אחת מהתמונות, ואינו יורד כלל מהבמה. בכל תמונה נחשפים השקרים שהולכים ומסתבכים,  ומובילים בסופו של יום לדיונים פילוסופיים על מהי האמת, מה מוסרי יותר, מהו ערך החברות, ומה מהות היחסים בין בני זוג הנשואים זה לזו. אבל פילוסופיה היא אולי מילה כבדה מידי לתאר את המחזה הזה שקולח, ומעביר שאלות הרות גורל בקלילות כשכזו.  

הלהטוטן של הערב הוא ליאור אשכנזי הנפלא (כמישל), השופע כריזמה ושרמנטיות, כשהוא מוביל את ההצגה מתמונה לתמונה. הוא חושב שהוא מהתל בכולם, ומאמין שלא צריך להגיד את כל האמת. אבל כשמשקרים לו, זה פוגע בו יותר מהמעשה עצמו. אשכנזי שדמותו היא היפוך בין מניפולטור שבסופו של דבר מתגלה כלא יותר ממריונטה, משכנע וכובש. אין ספק שהליהוק הזה מושלם.   

לצדו משחקים הילה זיתוני הסקסית, מיכל לוי המסתורית וירון מוטולה המאופק, שכל אחד מהם מציג באמינות דמות מתוחכמת שרב בה הנסתר על הגלוי. גם התפאורה הפשוטה והפונקציונאלית, המתחלפת מתמונה לתמונה  באמצעות החלפת אביזרים בודדים (כמו תמונה מעל המיטה הזוגית), והתאורה השונה בכל תמונה, יוצרים את האווירה הנכונה.

למרות שהדיאלוגים הם לא השנונים ביותר בקלמר, כל הסיטואציה המופרכת הזאת, שבמרכזה עומד "גולם" במעגל של שקרנים (שבאופן אירוני בסוף הוא גם זה שלא יודע את כל האמת), היא משעשעת ביותר, והתוצאה הסופית היא קומדיה מהנה ומלאת חן.

בשורה התחתונה: קומדיה מהנה שמתאים לסגור איתה את הקיץ.

משפט לקחת: "אם אנשים יפסיקו לשקר אחד לשני לא יישאר זוג אחד בעולם, לא תהיה אנושות".

האמת

מאת: פלוריאן צלר, תרגום: דורי פרנס,  במאי: משה קפטן, משתתפים: ליאור אשכנזי, מיכל לוי, הילה זייתון וירון מוטולה, הפקת תיאטרון בית ליסין.