גם אם זה כייף גדול לצפות בהצגה המשעשעת "יהודים רעים" הרי שזה גם קשה או נכון יותר כואב. כי בצורה בוטה היא מטיחה לפרצוף תמונה מכוערת של איך אנחנו נראים בעיני הגויים או בעיני אלה שאינם שייכים למועדון האקסקלוסיבי הנקרא "העם הנבחר".
דילמות של זהות, שמירה על אורח חיים יהודי, וכמובן התבוללות, שמעסיקים את אחינו בגולה, הם הנושאים שמרכיבים את ההצגה שנכתבה על ידי ג'ושוע הרמון (יהודי אמריקאי שטוען שהמחזה אינו מבוסס כלל עליו או על בני משפחתו). במרכזה עומד מאבק ירושה על תליון חי מזהב בין ארבעה, אם תרצו כמו הבנים מההגדה: שלושה בני דודים אמריקאים: ליאם (אודי רוטשילד) וג'ונה אחיו – יונה (יובל סגל) האבר, דפנה-דיאנה פייגנבאום (אולה שור סלקטר), שהם נכדיו של ניצול שואה, והצלע הרביעית: מלודי (דנה מיינרט) חברתו ה"שיקסע" של ליאם, שבמקור גרמנייה ירחם השם (מוטיב שחוזר על עצמו לאחרונה בתיאטרון). לתליון יש ערך סנטימנטלי וסימבולי, שכן הוא מסמל את מסע ההישרדות: האישי של "סבוש", של העם היהודי או בכלל. השאלה מי ראוי יותר לרשת את התליון: ליאם (החכם מההגדה), דפנה על תקן הרשע, מלודי הגויה והתמה, או שמא ג'ונה, שאינו יודע לשאול. התשובה כמובן מורכבת כי להיות יהודי זה לא פשוט, ובטח לא כשאתה בגולה, אז מיהו יהודי טוב יותר?
הארבעה נפגשים בדירה קטנה בניו-יורק ששייכת למשפחה, ערב תחילת השבעה של הסבא. ליאם שפספס את ההלוויה, מגיע הישר מחופשת סקי עם מלודי ופוגש בדירה את אחיו ואת דפנה. די מהר הופך המפגש להתכתשות טעונה ומכוערת שבה כל אחד מהם טוען ל"כתר" שהניח סבוש, ובטוח שהוא זה שראוי לו יותר. דפנה מתעלה על כולם בניסיון להוכיח שהיא נאמנת ארץ ישראל ונציגת העם היהודי לדורותיו (כולל פנטסיה על חבר דמיוני שמחכה לה בישראל). ברוע היא יורה חיצי רעל ומשפדת את מלודי, שנקלעה לסיטואציה האבסורדית.
ללא ספק, אולה שור סלקטר כדפנה היא המנוע התזזתי מאחורי ההצגה. היא יוצרת דמות מורכבת שהיא בלתי נסבלת מחד ומכמירה את הלב מאידך. על הבמה היא "טורבו", ויש לה המון כוח ונוכחות, שגורמת לעיתים לשאר השחקנים להחוויר. לאודי רוטשילד כליאם אין הרבה סיכוי לעמוד מול האנרגטיות המתפרצת של אולה שור, אבל עדיין הוא מצליח ליצור דמות אמינה ושפויה שמייצגת את הדילמות והחיים המעורבים של רבים מהיהודים בגולה. דנה מיינרט כמלודי, מוסיפה צבע ומעלה גיחוך על תקן השיקסע שרוצה להיות זמרת אופרה, ויובל סגל כג'ונה, הוא זה אינו יודע לשאול, מוסיף עניין בשתיקותיו שמאחוריהן מתברר מסתתר המון. שורה תחתונה: הצגה חשובה שמספקת הצצה ומעוררת מחשבה בנוגע לדילמות איתם מתמודדים יהודים בגולה. בדרך אמנם הפיוזים קופצים, אבל אם לוקחים את זה בהומור, אפשר לומר גם דיינו!
"יהודים רעים"
מאת: ג'ושוע הרמון. נוסח עברי: רבקה משולח. בימוי: עמרי ניצן. משתתפים: יובל סגל, אולה שור סלקטר, אודי רוטשילד ודנה מיינרט, הפקה תיאטרון הקאמרי
