"להיות הומו זה לא רק לעשות אהבה עם גברים" אומר לאמו גיבור המחזה  "סיפור אהבה בשלושה פרקים" שפורסם לראשונה בשנות השמונים, וזהו למעשה גם המסר של ההצגה שמחזירה אחרי 33 שנים את נתן דטנר לבמה הפעם לא בתפקיד ארנולד ההומו אלא כבמאי. המחזה שכתב השחקן והמחזאי היהודי הארווי פיירסטין (שכיכב בהצגה, כתב בין היתר את "כלוב העליזים" ובעבר התפרנס כסטנדאפיסט וכדראג קווין) לא נכתב מלכתחילה לקהל סטרייטי אלא עבור אנשים שמתמודדים עם זהותם המינית. אולם דווקא הקהל ההטרוסקסואלי קיבל אותו טוב יותר מהקהילה הגאה. המחזה נכתב בהשראת חייו האישיים. פיירסטיין מגיל צעיר הצהיר על נטיותיו המיניות אולם גדל עם אמא יהודייה פולניה בתקופה שבה הומואים נחשבו למוקצים והשאלה האם שלושה עשורים אחרי ההצגה רלוונטית מתבטלת נוכח העובדה המרה שעדיין צריך מצעדי גאווה ושגם בהם יש איום ממשי על חייהם של בני הקהילה הלהטב"ית.  

בעלילת המחזה בג'אנר הקומי דרמטי, ארנולד ויינברג (מורדי גרשון) הוא הומוסקסואל, יהודי מניו יורק, שמחפש אהבה. במועדון הלילה בו הוא עובד כדראג קווין הוא פוגש את אד (אקי אבני) מורה דו מיני, שחושש לצאת מהארון ומתחתן עם לוריין (ריקי בליך), למרות אהבתו לארנולד. בפרק השני של המחזה מתאהב ארנולד באלאן – דוגמן צעיר ויפהפה (עומר דרור) והשניים מתכננים חיים זוגיים וגידול ילדים, אלא שאלאן נרצח על רקע נטיותיו המיניות. החלק השלישי הוא מפגש בין  אמו של ארנולד, אידה (מיקי קם) המגיעה לביקור, ומגלה שבנה אימץ ילד. אידה אף פעם לא קיבלה את בנה באמת ובין חילופי המילים ביניהם היא זורקת את המשפט הקשה "אם הייתי יודעת שאתה הולך להיות הומו, לא הייתי טורחת ללדת אותך" מה שחושף את מערכת היחסים הטעונה והלא פתורה ביניהם.

ולמרות הזאת המחזה הזה אינו מתמקד באיך החברה מתייחסת אל הקהילה הגאה ובכל הסטיגמות הנלוות אלא בבעיות והיומיום של בחור הומו שמחפש שמחפש אהבה בעולם סטרייסי, ולכן קל מאוד להזדהות ולהתרגש מארנולד שחפץ בחיים נורמליים של זוגיות (נישואין בקהילה אז לא באו בחשבון) והקמת משפחה עם ילדים, אבל נתקל בקשיים.   

נתן דטנר שחוזר הפעם בנעלי הבמאי מצליח להעמיד הצגה רלוונטית וקולחת. היא משעשעת במידה (ולא מגחיכה), היא עטופה באווירה קלילה ונעימה, והיא בסך הכל מעבירה מסר מאוד ברור בצורה מרגשת ונוגעת. המוסיקה החיה בעיבודו של ליאור רונן עם ליווי מוזיקלי בשירת סווינג –ג'אז של "האחיות לוז"  מוסיפים אווירת צבעוניות (ותודה ליובל כספין על התלבושות) וקצביות טובה.

ההצגה שנמשכה קרוב לשעתיים ללא הפסקה (הרבה פחות קצרה מהגרסה הראשונה של בית ליסין), מאפשרת למורדי גרשון להביא לבמה את כשרונו הרב בדמותו הרגישה של ארנולד. הוא משכנע מאוד, ומגלם בדיוק רב את הדמות של הבחור שמצד אחד מוקצן ומוחצן כשהוא על הבמה בבגדי אשה, ומצד שני עדין ומתחשב בחייו הפרטיים. מיקי קם מצויינת בתור האמא הפולנייה שלא מצליחה באמת לקבל את בנה, אקי אבני כאד וריקי בליך כלוריין אשתו בסדר גמור, והממתק בדמותו של הדוגמן התורני עומר דרור, בן זוגו הצעיר והחתיך של ארנולד, בסך הכל עובר יפה ומספק את הסחורה.  

סיפור אהבה בשלושה פרקים

מאת הארווי פיירסטין , בימוי: נתן דטנר, שחקנים: מורדי גרשון, אקי אבני/נתי רביץ, מיקי קם/רבקה מיכאלי, ריקי בליך, עומר דרור, איתמר כרמלי/גיל סרי, "האחיות לוז" – שירה ז' כרמל, יפעת זיו, ענת מושקובסקי. תיאטרון הבימה.