הרצון של אדם פשוט להיות מקובל בחברה גבוהה, או להשתייך למעמד יוקרתי הוא הרעיון המוביל במחזה שנכתב לפני כ-400 שנה. מולייר הרבה בכתיבתו לבקר את האליטות המתנשאות ששלטו בעזרת הממון. כך גם ב"גם הוא באצילים". ז'ורדיין (אבי קושניר) הוא מתעשר חדש המנסה לשדרג את מעמדו החברתי הנמוך ולהשתייך לחברה הגבוהה, כשהוא חושב שבכספו הוא יוכל לקנות מעמד. הוא משלם הון עתק על שיעורי עזר שונים כדי לקבל כרטיס כניסה למועדון החברתי אליו הוא שואף: זה כולל שיעורי ריקוד, מוזיקה קלאסית, פילוסופיה, גינוני נימוסין והליכות, אופנה ועוד. המרצים והעוזרים למיניהם משתעשעים על חשבונו ובזים לו מאחורי גבו, אך שמחים לנצלו ולקבל את כספו. אשתו (ענת וקסמן) רואה הכל באור מפוכח, מנסה בדרכה הוולגרית לפקוח את עיניו, אבל הוא בטוח בשלו ואפילו מנסה להשיא את בתם לבן אצולה.

רלוונטיות תמיד אפשר למצוא במחזותיו של מולייר, והבמאי אודי בן משה שעשה בשנים האחרונות בית ספר של מולייר (זהו המחזה החמישי שביים אחרי "תעלולי סקפן", "בית ספר לנשים", "החולה המדומה" ו"טרטיף") ממשיך בקו דומה שמתאים את דמויותיו למזרח התיכון. הגיבור שלו ז'ורדן מונע מרגשי נחיתות. הוא אדם עממי ממוצא מזרחי, לא עדין במיוחד, טיפש ותמים, שעושה הכל כדי לזכות בהכרה של ה"אצילים" הסנובים (אשכנזים אם תרצו), אלה ששומעים מוזיקה קלאסית ואוכלים בפה סגור. ניסיונותיו לעשות הכל כדי להיות מישהו אחר הופכות אותו לדמות נלעגת, קומית ומגוחכת.

לא ממש התחברתי לפרשנות החדשה של בן משה שבמידה מסוימת משטיחה את הדמויות ומפשטת את המסר. ההצגה עשירה בתלבושות ססגוניים, תפאורה מרשימה, מוסיקה טובה, שחקנים מנוסים, אבל היא לא מצליחה למצות את הסיפור על רבדיו. גם רעיונות מקוריים כמו משחקי ושירי הילדות של פעם, לא מצליחים לתרום לעלילה ונשארים כגימיק והתחושה היא יותר של הצגה בידורית, שניכר בה מאמץ כביר להצחיק, ובכל מחיר.  לאבי קושניר המגלם את גיבור ההצגה, אין רגע דל, והוא עושה הכל כדי שנצחק, אך בסופו של דבר זה בא על חשבון עיצוב הדמות, שמאבדת את האנושיות שלה, כי למרות הכל  – הלב לא יוצא אליה. הרעיון להפגיש שוב בין ענת וקסמן לאבי קושניר כזוג נשוי, שמתכתש ללא הרף, מוצלח ונראה כהמשך טבעי ל"חיים זה לא הכל". שורה תחתונה: הצגה משעשעת במידה, ולא יותר.

"גם הוא באצילים"/צילום יחצ

מאת: מולייר. נוסח עברי על פי נסים אלוני. בימוי: אודי בן משה. בין השחקנים הראשיים: אבי קושניר, ענת וקסמן, רובי מוסקוביץ יצחק חזקיה, אסף פרנטייא ועוד. מוסיקה: קרן פלס. תפאורה: לילי בן נחשון. תלבושות: סבטלנה ברגר. הפקת תיאטרון הקאמרי