עקר בית
מאת: ענת גוב, בימוי: אלון אופיר, שחקנים: דב נבון, רמה מסינגר, רון שחר, תמרה קליינגון, לורין מוסרי, מאיה בכובסקי. הפקה: תיאטרון בית ליסין
כנראה שלא מספיק זמן חלף מאז הועלתה הקומדיה המבריקה שכתבה ענת גוב בתיאטרון הקאמרי וזכתה להצלחה. כי בהפקה המחודשת של בית ליסין, עדיין הזיכרון חזק וההשוואה בין שתי ההפקות בלתי נמנעת. אז היה זה יוסי פולק שגילם את הטייס המצוי שיוצא לגמלאות אחרי שנים שלא היה נוכח בבית, והופך לעצם בגרונם של בני המשפחה. היום זה דב נבון. למרות ההיגיון והרצון הבאמת מוצדק לתת לנבון הזדמנות לצאת מהדמות הטיפוסית שמלווה אותו שנים, זה לא מצליח. דב נבון נשאר עם דימוי של גבר לוזר, רך עם קול צפצפני, וכך לא נראה טייס מאצ'ו בדימוס (שהשמש זורחת לו מהישבן), גם אם מאוד נתאמץ להשתחרר מהסטיגמות. כך שהבחירה בנבון לתפקיד ראשי אינה קולעת, אבל היי. עדיין נשארנו עם הטקסטים המצוינים והמצחיקים של ענת גוב שידעה לעמוד על הדקויות ולתרגם היטב את מה שקורה לגברים שעבדו כל חייהם במשרות רמי דרג ונעדרו מהבית, וביום בהיר אחד מוצאים עצמם מורידים את האשפה, ומתמודדים עם הכנת פסטה ברוטב עגבניות.
תזכורת קצרה לעלילה. זאביק (דב נבון) הוא טייס בכיר שפרש לפנסיה מוקדמת. הוא מנסה להשתלב בבית אבל שגרת החיים משתבשת בעקבות נוכחותו. אשתו גליה (רמה מסינגר) שרגילה לצאת עם חברותיה (וכבר שכחה ממין) ושתי בנותיו יעל ודנה (לורין מוסרי ומאיה בכובסקי) אינן יודעות כיצד להתמודד איתו והוא הופך לנטל. הוא לא מבין איך הפך מבן אדם כל יכול לאחד שלא מצליח לעמוד במטלות הבית הפשוטות. חברו הרופא הרווק והשרמנטי ד"ר רגב (רון שחר), נחלץ לעזרה, ומציע לו לנקוט בטקטיקה שתגרום לבני המשפחה להעריך אותו מחדש. איך זה נגמר נשאיר לכם…
לצד דב נבון צוות השחקנים עושים בגדול עבודה טובה ואמינה. רמה מסינגר מצויינת ומשכנעת, רון שחר חביב וכריזמתי, ותמרה קליינגון על תקן העוזרת מרינה (כולל המבטא הרוסי), מצחיקה ומרעננת. גם התפאורה הביתית חביבה ופונקציונלית. שורה תחתונה: קומדיה נחמדה, נוגעת ומשעשעת למרות שאינה ממריאה לגבהים חדשים. מומלצת בעיקר למי שלא הספיק לראות את ההפקה הראשונה.
