זה לא סוד שרבים מהזוגות שעורכים שיפוץ רציני בבית מסתכסכים ומסכנים את הזוגיות שלהם. יש לא מעט סיפורים שנגמרו בגירושין וגם כאלה שבתהליך השיפוץ עברו טלטלה רגשית שערערה את היחסים ביניהם לאלתר, גם אחרי שהבלטות הפכו לפרקט מרהיב. זה קורה בגלל פערים בין הבית החלומי למציאות, הבדלים בין רצונות בני הזוג, עלויות כספיות שתמיד חורגות מהמתוכנן, וגם משמעויות אישית ורגשיות של כל אחד מבני הזוג לגבי מה זה באמת בית. הדבר מסתבך והולך כשגרים בבית של אחד מההורים של בני הזוג, שאז המטענים הרגשיים גוברים על כל שיקול רציונלי.

זה גם מה שקורה לנאוה (אסי כהן) ויואל (מורדי גרשון) במחזה "אשה, בעל, בית". הם נשואים כ-11 שנים, ומתגוררים בדירה שנאוה קנתה מהוריו של יואל, בית ישן ומתפורר, בסגנון באוהאוס עם זיכרונות רבים וחלון לשכנה חנה רובינא. לנאוה נמאס מהספות המרופטות והספרים המאובקים שאיש לא נגע בהם שנים והיא רוצה לשבור קירות ולפתוח חלונות כדי שהאור יכנס לבית. יואל לעומתה מתנגד לכל שינוי, נאחז בכל כוחו בחפצים ובזיכרונות הבית שבו גדל. הפיצוץ בצנרת מוביל לפיצוץ היחסים ביניהם. הם פותחים פצעים, מתחשבנים ומבינים לבסוף שאין דרך חזרה. על רקע הסיפור שלהם משתלבים סיפורי משנה: של מוטי, האח של יואל (דני גבע) ואשתו נעמי הפסיכולוגית (נתי קלוגר) שכבר שיפצו את הבית במחיר בגידה של הבעל עם הארכיטקטית; ההורים הקשישים של יואל ומוטי (רבקה גור והוגו ירדן) המתגוררים בדיור מוגן ומסתירים את מחלת האב, והסיפור של קדוש השיפוצניק (יורם טולדנו) שאיבד את אשתו, ומגדל לבד את בנו רועי (אור בן מלך) שמסתיר ממנו את מחלת הנפש שבגללה לא מגייסים אותו לצה"ל. בין כולם מחברת האהדה לקבוצה האדומה של הפועל תל-אביב, שגורמת לבנים שבחבורה לנסוע עד קצה העולם בכל פעם שיש משחק חשוב.

בית חדש יש. זוגיות אין.

נושאים רבים מציפה הדרמה הקומית (שעלתה לפני כעשור בתיאטרון הקאמרי) ושבסך הכל קולחת, רלוונטית ומסתיימת בכך שיש בית חדש, אבל אין זוגיות.   אלא שריבוי הנושאים בה היא עוסקת הוא לעיתים בעוכריה. הניסיון לגעת בכל כך הרבה בעיות (יחסים זוגיים, שיפוצים ומה זה בית, פמיניזם וקריירה, יחס של החברה להורים מתבגרים, מחלות זקנה, טרור, אובדן ילד, ארכיטקטורה ושימור מבנים, בגידה ונאמנות, אידיאולוגיה, גיוס לצה"ל והשתמטות, הבדלים בין הדורות, ישן מול חדש, ואפילו ניחוח עדתי בדמות השיפוצניק המזרחי), יוצר עומס רב על הדרמה וטיפול שטחי בחלק מהנושאים. נראה שקיצור ההצגה והידוקה (יש כמה חורים בעלילה) היו משדרגים אותה. יחד עם זאת עדיין הסיפור העיקרי המוביל את הדרמה, הוא מספיק מעניין ומספק זווית ראייה מחודדת ומרתקת לכל מי שנכנס לשיפוצים ולכל מה שמסמל בית עבורנו או אם לסכם בציטוט של וינסטון צ'רצ'יל "קודם אנו מעצבים את ביתנו, ובהמשך, הבית שלנו מעצב אותנו".

לשיפור: קיצור והידוק נוסף של ההצגה.

משפט לקחת: "זה בחינם האור – למה שלא ייכנס חופשי".

אשה, בעל, בית

מחזאי ובמאי: שמואל הספרי, שחקנים: אור בן מלך, טוני ברמן, דני גבע, רבקה גור, מורדי גרשון, הוגו ירדן, אסי לוי, יגאל עדיקא, נתי קלוגר, מוזיקה: אלדד לידור, עיצוב תלבושות: מוני מדניק, עיצוב תפאורה: דרור הרנזון, תאורה: עדי שמרוני. הפקת תיאטרון בית ליסין