איך הופכים את המחזה העתיק טרטיף של מולייר, שביקש למתוח ביקורת על הממסד הדתי הנוצרי לרלוונטי לקהל הישראלי ולימים בהם ארגונים דתיים קיצוניים מרימים ראש ואף כורתים ראשים של אחרים? מביאים אותו למזרח התיכון! הרעיון היפה של הבמאי משה קפטן, שממציא טרטיף מזרחי עם תרבושים וגלביות, מתקשר עם הקהל בהצלחה גם 400 שנים אחרי שנכתב.

סיפור העלילה עוסק בטרטיף הנוכל (נמרוד ברגמן), המתחזה לאיש דת ישר ותמים, שמצליח להשיג דריסת רגל בביתו של אורגון (ששון גבאי), במגמה להשתלט על כל רכושו. אורגון התמים הרואה בו צדיק ושליח האל, סוגד לו בעיוורון מוחלט, ומתעקש לא לראות את מה שסובביו יודעים ומייעצים, ואף מבטיח לטרטיף את ידה של בתו הצעירה מריאן (לורין מוסרי), שבכלל מאוהבת באחר.  טרטיף אף חושק באלמיר (הדס קלדרון) אשתו של אורגון ומתעסק איתה, אך לבסוף בעזרתה של דורין משרתת (מיה דגן) ותרגיל פיתוי קטן הוא נחשף, והדברים מסתדרים. או שלו. כי בן משה משאיר לכם את שני הסופים של המחזה, זה הרע (שהיה במקור), וזה הטוב ששונה בעקבות הרעש שחולל המחזה בין אנשי הכמורה והחוגים הדתיים לבין מולייר ושהתערבותו של המלך לואי ה-14 הביאה לסוג של פתרון.

בהפקה המרעננת הזו אנו זוכים פרט לבימוי מקורי, ותרגום קולח ומחורז גם למשחק משובח של הצוות בכיכובם של ששון גבאי ומיה דגן. הוא נהדר בדמות הפתי ההולך עם הראש בקיר גם בתמונת השיא בה טרטיף עוגב אחרי אשתו, היא נפלאה במרץ ובאנרגיה שהיא מביאה לבמה ושניהם בולטים במשחק משעשע ומשכנע. שבחים גם להדס קלדרון כאשת אורגון, לפלורנס בלוך כאמו, ולנמרוד ברגמן כטרטיף הנכלולי שדמותו עצמה הפכה שם נרדף לאדם צבוע ונוכל. שורה תחתונה: מחזה צבעוני, מהנה ומשעשע.

טרטיף

בימוי: אודי בן משה, תרגום: אלי ביז'אווי, שחקנים: ששון גבאי, מיה דגן, נמרוד ברגמן, הדס קלדרון, פלורנס בלוך, שלומי טפיארו, ארז וייס, אור בן מלך, לורין מוסרי, דודי בן סימון, אלון נכטיגל וארז שפר. הפקת תיאטרון בית ליסין. 

בתמונה: טרטיף מזרחי עם תרבושים ורעלות. (צילום גדי דגון)