העיר מודיעין מתחדשת בימים אילו במיזם כמותו עוד לא ידעה, כאשר צעיר שגדל בעיר מפיק כעת סרט אודות חייהם של בני הנוער המקומיים, בדגש על סצנת המוזיקה המודיעינית.
מאחורי ההפקה החדשה עומד טל אבידן, סטודנט לתואר שני בקולנוע באוניברסיטת תל אביב, שמצלם כעת את פרויקט הגמר שלו. "כל הפרויקט הוא מעין מחווה ליישוב, שמבחינתי תמיד היה ויהיה בית", מסביר אבידן, "חשוב לי לעשות סרט שלוכד את הרוח של מודיעין ומציג את האופי התרבותי של העיר. זאת עיר שעדיין לא זכתה להיות על המפה התרבותית של ישראל, והמטרה שלי היא לשים אותה על המפה".
כאמור, מדובר בסרט עלילתי באורך מלא שיספר על תרבות הנוער במודיעין, דרך סיפורו של נער שמקים להקה ביישוב על מנת להשיג את בחירת ליבו. אחת הסצנות תצולם ב-7 בנובמבר במועדון הגג האדום בעיר, ואבידן מחפש כעת ניצבים בגילי 16-25. "זאת הזדמנות לעזור לפתח את התרבות המקומית ולספר סיפור של יישוב קטן ומיוחד, מלא אופי", אומר אבידן.
"גדלתי במכבים-רעות, הייתי מוזיקאי והייתי חלק ממועדון המוזיקה הג'ק", סיפר השבוע אבידן למודיעין News, "בתור ילד ממש פנטזתי לעשות סרט מחווה לתרבות הזאת, והנה אני מגשים את החלום ועושה סרט הוא חצי דוקומנטרי וחצי עלילתי על הסצנה הזאת".
עוד מספר אבידן כי שיאה של הסצנה המוזיקלית בעיר הצעירה התרחש בתחילת המאה. "היה גל של להקות ששטף אז את מכבים-רעות, שמתרכז בשתי שכבות גיל שהקימו כמה להקות, שמתוכן צמחו עוד כמה להקות נוספות, והיו מאוד מלאות גאווה בעיר. אני חובב קולנוע ומגיל צעיר חלמתי לעשות פרויקט מחווה שינציח את הסצנה הזאת. זאת הגשמת חלום גם של אותם מוזיקאים שלא זכו להכרה. יש שתי להקות מהעיר שכן התפרסמו – 'בצפר' ו'שרדהד' – אבל אני מתרכז בלהקות הקטנות יותר שפחות התפרסמו".
כפי שהזכיר אבידן, הסרט הוא "חצי עלילתי וחצי דוקומנטרי", כדבריו. "הסרט הבדיוני הוא בעצם סרט מוזיקלי, שנבנה על בסיס שירים של צעירים ממכבים ורעות. נקודת הפתיחה הייתה המוזיקה ואז העלילה נכתבה. אלה לא שירים מוכרים אלא שירים על נוער בודד בשני היישובים האלו, כאיזשהו יישוב צבאי משונה כזה, יישוב היברידי שנע בין ישראליות טוטלית צבאית וציונית ליישוב מאוד אמריקאי באופי שלו, פרבר אמריקאי לכל דבר", הוא מסביר ומוסיף כי חלקו העלילתי של הסרט, המתבסס על חייו של אבידן בעצמו, מספר את סיפורו של נער שמגיע למכבים-רעות אחרי שהיה הרבה שנים בחו"ל, חווה בדידות ומוצא את מקומו במוזיקה.
החלק הדוקומנטרי של הסרט עוסק בעשרה חברי ילדות ממכבים ורעות, שהיו בלהקת 'הפרברים רפיוג'יז'. "הקבוצה הזאת התפרקה ב-2007", מספר אבידן, "מאוד הערצתי אותם כי הם היו מהיישוב שלי וכי הם יצרו מוזיקה טובה וזה היה מיוחד. הזמנתי את כל העשרה האלה אליי הביתה בלי שהם יודעים מי אני, וסיפרתי להם שאני עושה סרט מחווה עליהם ותיעדתי הכל. הם נפגשו לראשונה אחרי 17 שנה וזה מתועד בסרט. היה להם הרכב של עשרה אנשים ומתוכם יצאו שש להקות שונות. האירוע הכי מוכר שלהם היה מסיבה בכיכר במכבים ב-2004, שבה הם צילמו קליפ והאירוע הסתיים עם משטרות ומג"ב והתפרעות של בני נוער. החלק הבדיוני בעצם מספר על הנוער האלטרנטיבי של מכבים-רעות. זה לא היה נוער שהולך לצופים ויודע שהוא הולך להתגייס לקרבי".
