מכתב פרידה שכתב סמ"ר עדי ליאון מהיישוב ניל"י, בוגר מערכת החינוך במודיעין שנפל בקרב ברצועת עזה בסוף אוקטובר, היכה הדים ואף הופך כעת לחלק ממופע מיוחד בתיכון ברנקו וייס בעיר שיוקדש לזיכרו.

ליאון, לוחם בגדוד צבר בחטיבת גבעתי, נפל באסון הנמ"ר בו נהרגו 11 חיילי הגדוד. לאחר מותו התפרסם מכתב פרידה שכתב להוריו והפקיד אצל חבריו, שמאז אף הפך לחלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר. בשבוע הבא יגיע פרק נוסף בסיפורו של ליאון, כאשר בתיכון במודיעין בו למד ייערך ה"פסטיברנקו", המופע המוזיקלי המסורתי, שאחד השירים שיוצגו בו מתבסס על מכתב הפרידה שהותיר אחריו ליאון.

את השיר יצרו בוגרי בית הספר וחבריו של עדי ניתאי ביטון, יניר ינון, ליאור בן דוד וירדן הראל, ובשבוע שעבר הגיעו לבית הספר בני משפחתו של החייל שנפל להשמעת בכורה מיוחדת. נורית ליאון, אימו של עדי, סיפרה השבוע: "נושא המוזיקה מאוד מפותח בבית הספר, יש שם חדרי הקלטות ועדי היה חי שם באולפן. מאוד מוקדם הוא החליט שהוא יוצר מוזיקה אלקטרונית. הוא היה אוטודידקט ולימד את עצמו את הכל, וכדי לעשות את זה הוא היה צריך ציוד. הוא וחבר אחר ביישוב פתחו עסק לניקוי גינות, הלכו וניקו גינה אחרי גינה, ובכסף שהרוויחו קנו לעצמם ציוד. ואז הם פשוט הקימו עסק להפקת מסיבות בגיל מאוד צעיר. באיזשהו שלב הקמנו לו אולפן בחצר של הבית, ולמעשה שם הוא בילה את רוב זמנו. זה היה החלום שלו, להמשיך לעסוק במוזיקה".

עוד סיפרה כי גם השירות הצבאי הקרבי לא עצר את החלום. "הוא תכנן לנסוע לדרום אמריקה, איפה שהסצנה של המוזיקה האלקטרונית שהוא אהב פעילה במיוחד, אבל זה לא קרה לצערנו. הוא היה מאוד מכוון מטרה ותמיד אמר 'את הבגרויות אני עושה בשבילכם, אני לא צריך את זה'".

כאמור, אל מכתב הפרידה שהותיר בנם נחשפו בני המשפחה רק לאחר נפילתו בקרב. "התקשרו אלינו שני חברים שלו מהגדוד וביקשו להגיע כדי לתת לנו משהו. לא ידענו במה מדובר, זה היה ממש בתוך השבעה. הם הגיעו והביאו לנו מחברת בה כתב את המכתב, שהיה מיועד למשפחה והדף האחרון היה מיועד למדינה. לא חשבנו לפרסם את זה בכלל, אבל אז אחותו זוהר העלתה את המכתב לאינסטגרם שלה וזה פשוט הפך להיות משהו ויראלי. התחילו לתרגם את המכתב לשפות, זה נכנס לתוך מערכת החינוך לתוכניות הלימוד. היום יש ערכה חינוכית שנבנתה סביב המכתב הזה".

כחלק מאותה ויראליות לה זכה מכתב הפרידה, השיר שכתבו בוגרי ברנקו וייס הוא השלישי שנכתב על סמך מכתבו של עדי. "אנחנו נתקלים גם בקעקועים שעשו אנשים עם ציטוטים מהמכתב, השבוע נתקלנו בדגל בגודל עצום בבית ספר במעלה אדומים בו מופיעים ציטוטים מהמכתב. המכתב שלו הפך להיות סמל של המלחמה. היה משהו ביכולת הכתיבה שלו, בקוהרנטיות וברגישות האינסופית שלו, שפשוט תפס כל כך הרבה אנשים".