המוזיקאי אוהד שחר ממודיעין מוציא בימים אלו סינגל חדש, מתוך אלבומו השמיני, ומספר כי מה שהביא אותו לקריירה מוזיקלית עניפה זו דווקא המחלה הנדירה ממנה הוא סובל.
שחר חולה במחלה הנקראת ציסטינוזיס. ממנה סובלים רק 1,500 איש בכל העולם, הפוגעת בעיניו ומאלצת אותו לאורח חיים שונה ומורכב. "עברתי השתלת כליה", הוא מספר, "ובעיניים אני רואה אור חזק פי מאה, ולכן אני נאלץ להיות כל הזמן עם משקפיים וכובע ויותר קשה לי לצאת לשמש. גם השרירים שלי חלשים יותר. כשגילו את המחלה אמרו שאחיה עד גיל 11, זה היה הממוצע באותה תקופה. ככל שהשנים מתקדמות מגלים יותר טיפולים, אבל גם מתגלות יותר תופעות של המחלה. לי, למשל, התפתחה סכרת פתאום. עם השנים אני מקבל עוד 'מתנות' מהמחלה".
כאמור, המחלה הנדירה ממנה הוא סובל כבר מגיל צעיר השפיעה על מסלול חייו. "לא הייתי הולך למוזיקה", הוא אומר, "והיה לי אופי שונה. לכן, כל פעם שאני פוגש אדם עם בעיות רפואיות אני אומר לו שאפשר להתמודד עם הכל, גם עם דברים שנראים לך באותו רגע בלתי אפשריים. אפשר למצוא את הכלים. נכון, אני לא יכול להיות מרים משקולות או רץ מרתון, אבל אני יכול למצוא את הדרכים שלי להיות אופטימי ושמח. זאת מחלה מאוד נדירה. יש בארץ רק 10-12 אנשים שסובלים ממנה. אני תמיד אומר שזכיתי בלוטו, אבל לא בצד הנכון".
את דרכו המוזיקלית החל שחר בגיל 16 כמתופף, ומשם המשיך ללימודים במכללת Muzik בתל אביב, ולאחר מכן הקים וניהל אולפן הקלטות/חדר חזרות. הסינגל החדש – "מוקף מעריצות" – מגיע לאחר הפסקה ארוכה שלקח מאז אלבומו "ללכת לבד", שיצא בשנת 2018, והפעם הוא חוזר עם הרכב חדש שמלווה אותו בהופעות. "אני עוסק במוזיקה כל היום", הוא אומר, "זאת העבודה שלי וזה התחביב שלי. הכלי של האולפן מאפשר לי ליצור יותר בחופשיות. הכרתי כמויות מטורפות של אמנים, גם מוכרים וגם פחות מוכרים. יצא לי לעבוד באולפן עם הדג נחש, עם קרולינה, יסמין מועלם, כנסיית השכל, נטע ברזילי ועוד. עשיתי עם הרבה מהם אלבומים שהפקתי להם".
כאמור, למרות שהוא רק בן 33, הספיק שחר להוציא כבר שמונה אלבומים. "כל אלבום אני לוקח לסגנון קצת שונה", הוא מספר, "היה אלבום בלוז אקוסטי, ואז עשיתי אלבום עם להקה שנקרא 'אוהד והצלקות'. כל פעם חיפשתי את הכיוון המוזיקלי שלי לאותו רגע. האלבום האחרון משלב קצת מוזיקה שחורה וראפ, וגם להקה. הסינגל האחרון שהוצאתי הוא עם כלי נשיפה, פסנתר וגיטרות בעיבוד עשיר. הכיוון של האלבום פחות DARK ויותר קליל. הרבה מהשירים שלי מושפעים מהמחלה ומהקשיים החברתיים. דווקא הסינגל הזה יותר הומוריסטי, ומדבר על החוויה של מוזיקאי שחי בסרט שהוא מצליח אבל בפועל אף אחד לא באמת מכיר אותו. אני יכול להגיד לך שבניגוד להרבה אנשים אני לא כותב רק כדי להיות מוכר ומפורסם. אני חייב ליצור, אין לי את האופציה לא ליצור. לכן, זה נכון שיש את הרצון להכרה, אבל בעיקר יש את הרצון לא לאבד את עצמך. אני לא כותב כדי לרצות, אלא כותב בשביל עצמי".
