"צ'אנס אחרון". בימוי: דייויד פרנקל. תסריט: ג'סטין זקהאם. שחקנים: ג'יימס קורדן, אלכסנדרה רוץ', ג'ולי וולטרס, קולם מאני, מקנזי קרוק. בריטניה/ארה"ב, 2013. 103 דקות. 3 כוכבים.
השנה הייתה 2003 כאשר חיילת עגלגלה ואלמונית בשם נינט טייב פתחה פה על במת התוכנית "לא נפסיק לשיר", מעין שעטנז של חידון מוזיקלי עם תחרות כשרונות, ובמחי "ים של דמעות" הפכה לאייקון אופנה, אורחת קבועה במדורי רכילות, מתחזקת סיפורי אהבה שערורייתיים, פרזנטורית נחשקת (לפלאפון) ודוגמנית הלבשה תחתונה (לדלתא), שמפעם לפעם גם עושה מוזיקה. מאז זרמו מים עכורים רבים בסצינת תוכניות הריאליטי המקומיות, "לא נפסיק לשיר" זנחה את החידון המוזיקלי, שינתה את שמה ל"כוכב נולד" והפכה את צביקה הדר לסופרסטאר, והדגש על הסיפור האנושי המרגש הפך לרעה החולה של תוכניות הריאליטי המקומיות. אנחנו הרי אוהבים סיפורי סינדרלה, אנחנו רוצים לראות את האדם מהשורה משתנה לנגד עינינו והופך מברווזון לברבור, וכל תוכניות הכשרונות למיניהן – ולא משנה אם מחפשים בהן זמרים או רקדנים או בשלנים – מנסות למצוא עבורנו את הנסיך או הנסיכה בתוך ים של וונאביז בינוניים ולשחזר את הריגוש שחווינו אז, כששמענו את נינט בפעם הראשונה. אבל נינט, או סקעת, או מרינה מקסימיליאן בלומין, יש רק קומץ בדור, ובאין נסיכים אמיתיים המחכים להתגלות צריך לעורר את הרגש בדרך אחרת. לכן יסחטו לנו את בלוטת הדמעות ויטביעו אותנו בסיפורים כאובים ויזינו אותנו בתקוות עצומות ויטו את השורש ר.ג.ש כל כך פעמים, עד שהוא יאבד כל משמעות. וקול יפה ומוזיקליות יהפכו משניים לסיפור על אב נוטש, וקציצות ברוטב לטעימות הרבה יותר עם תיבול של ילדות עשוקה, אסון או מחלה. שיאים חדשים של טעם רע נרשמו בעונה הנוכחית של מאסטר שף, כאשר פרנסי התוכנית קידמו ללא בושה מתמודדת עם סיפור מרגש במיוחד, לפיו התעוורה כתוצאה מהפיגוע בקו 37 בחיפה, ויום לאחר הדחתה כבר יצאו בהודעה לעיתונות על חקירה חמורה בחשד שאותה מתמודדת שיקרה בנוגע לסיבות לעיוורונה. כי העובדה שמדובר בעיוורת שמבשלת, הישג די מדהים בפני עצמו, משנה פחות אם זו "סתם" עיוורת מהשורה, ללא סיפור טרגי מאחוריה.
גם פול פוטס, בחור שמנמן ומופנם מווילס, הצליח לרגש את הקהל כל הדרך לזכייה בעונה הראשונה של ריאליטי הכשרונות "Britain's got Talent" בשנת 2007. היות וסופו של הסיפור ידוע – פוטס הפך לאמן מצליח שהקליט שלושה אלבומים, יצא לסיבוב הופעות ברחבי העולם ואף הופיע מול המלכה – מתמקד הסרט "צ'אנס אחרון", המבוסס על סיפור חייו של פוטס, בתחילתו. בדרכו של פוטס (בגילומו של ג'יימס קורדן) אל ההכרה והתהילה. מהתבגרות בעיירת-פועלים בווילס, עם אם תומכת (ג'ולי וולטרס) ואב (קולם מאני) שרק רוצה שהבן יפסיק כבר עם השטויות האלה של האופרה וילך לעבוד כמו גבר במפעל (במציאות אביו של פוטס עבד כנהג אוטובוס). דרך פגישתו עם אשת חיקו ג'ולס (אלכסנדרה רוץ'), שתמכה בו כל הדרך אל ההכרה, עבור בעבודתו המשמימה כמוכר של טלפונים סלולריים, ועד נסיונותיו החוזרים ונשנים להתגבר על הביטחון העצמי הירוד שלו ולהצליח כזמר.
בהתאם לכל אלה, "צ'אנס אחרון" הוא סיפור סינדרלי שלוחץ על כל הכפתורים הנכונים. הילד העדין והשמנמן, שזכה לקיטונות של לעג והיה קורבן לבריונות, ונדחה שוב ושוב עד שהוא הופך לנסיך. הוא נדחה על ידי אביו, על ידי חבריו, על ידי ג'ולס שכמעט ומשליכה אותו מחייה (ובצדק מוחלט) לאחר שנעלם מחייה וצץ שוב לפתע פתאום, אפילו על ידי האיידול שלו פאוורוטי. הוא עובר תאונה, מאושפז שוב ושוב, שוקע בחובות וכבר נכון לוותר על חלומו הגדול כשפיית המשאלות הטובה – מגולמת הפעם בדמות באנר באינטרנט המכריז על תחרות כשרונות חדשה לחובבים – גואלת אותו מחיים של שיממון ומביאה איתה את התהילה.
אלא שפול פוטס הוא לא בדיוק הילד הקטן שיכל, כפי שמנסה הסרט לעשות ממנו. מדובר בבחור שלמד שירה אופראית, השתתף בכיתת אמן עם פאוורוטי והופיע במספר הפקות בבית האופרה של באת' (אחת מהן, אאידה, מתוארת בסרט). הוא זמר מקצועי לכל דבר ועניין, שלא הצליח להתפרנס מאומנותו, והתוכנית בה השתתף היוותה עבורו פלטפורמה. כמובן, אין בזה שום דבר רע – פוטס הצליח לתעל את זכייתו לקריירה מצליחה מכיוון שמלכתחילה יש לו כשרון אדיר. זה פשוט לא מספיק מרגש. לכן המיקוד בכל התלאות והאסונות הקטנים, אמיתיים או מנופחים לצורך הדרמה. ומזל שהתסריטאי ג'סטין זקהאם והבמאי דייויד פרנקל השכילו להכניס כמה רגעים קומיים חמודים, שלרובם אחראית דמותו המשובחת של בראדון (מקנזי קרוק), הבוס של פול, וכמה רגעים נוגעים ללב באמת, כמו מתנת החתונה הנהדרת שקונה ג'ולז לפול. בשאר הזמן אנחנו מצופים לעמוד ולהתפעל, ממש כמו סיימון קאוול וחבריו השופטים – הסרט נעזר בקטעי ארכיון בהם נראות פניהן ההמומות מול הופעתו הראשונה – מכך שמתוך הברווזון הזה, המופנם, עם עודף המשקל והשן הרקובה, מגיח הנסיך יפה הקול. ולהיזכר בסוזן בויל שהוצגה כמפגרת כמעט, במראה הדודתי ובדיבורה העילג ובסנדביץ' הקטן שהביאה איתה מהבית, ובקיטונות הלעג להן זכתה מהקהל לפני שפתחה את פיה ושרה את "I dream a dream" על בימת העונה השלישית של אותה התוכנית שהפכה את פול פוטס לכוכב. בסרט שנעשה על בויל בימים אלה תככב לא אחרת ממריל סטריפ.
(צילום יחצ)
