"שומרי הגלקסיה". תסריט ובימוי: ג'יימס גאן. שחקנים: כריס פראט, זואי סלדנה, סראדלי קופר, וין דיזל, דייב בטיסטה, ג'וש ברולי, לי פייס, בניסיו דל טורו. ארה"ב, 2014. 121 דקות. 3 כוכבים.
הפעם האחרונה בה ראינו חבורה של אנשים ששונאים אחד את השני מתלכדת כדי להציל כוכב לכת מהשמדה בידי חייזרים קטלניים הייתה בשנת 2012. קראו להם "הנוקמים" והם כללו בין השאר אל, גאון, מרגלת-על, חייל מהונדס גנטית וענק ירוק. האנשים הכי טובים על הפלנטה, הם היו, והסרט כולו התמקד בנסיונות ללמד אותם לעבוד בצוות. "שומרי הגלקסיה", המתרחש גם הוא ביקום של מארוול, זה כמעט לגמרי בדיוק ההיפך המוחלט. מאכלסת אותו חבורה של חדלי אישים עלובים, לוזרים, פריקים של הטבע. הגיבורים שאיש לא מחכה להם ונפש חיה לא מאמינה בהם ואף אחד לא מצפה מהם לשום דבר, אפילו לא אנשי הכוכב אותו הם מנסים להציל. מנהיג כמו סמואל ל. ג'קסון אין להם. גם סיכוי של ממש לא. היתרון היחיד של המצב הזה הוא שאתה יכול להפתיע רק לטובה.
20 שנה לאחר שנחטף על ידי חייזרים בעודו המום וכואב את מות אמו, פיטר קוויל (כריס פראט) הוא גנב קטן, חלק מקבוצת בוזזים הפועלת ברחבי הגלקסיה, שמצליח במקרה לשים את ידיו על כדור מסתורי בעל יכולות אדירות, אליהן הוא לגמרי לא מודע. את הכדור זומם להשיג גם נבל העל רונאן (לי פייס), העובד בשליחותו של הטיטאן תנוס (ג'וש ברולין), במטרה להשמיד את כוכב הלכת נובה. רונאן שולח את כוחותיו אחר פיטר, וכעת דולקים בעקבותיו גאמורה (זואי סלדנה), רוצחת שכירה חייזרית, ורוקט (ברדלי קופר), דביבון מהונדס גנטית, העובד יחד עם גרוט (וין דיזל), סוג של עץ מדבר. אלא שככל שמתבהרת תוכניתו הקטלנית של רונאן, חוברים יחד הנרדף והרודפים, ומצרפים אליהם חבר נוסף: האסיר הנמלט דרקס (דייב בטיסטה), הנחוש לנקום את מות אשתו ובתו. הגלקסיה, במילים אחרות, אמורה להשליך את יהבה על גנב, חייזרית, מכרסם, עץ ופושע אלים עם בעיית שליטה בכעסים.
דומה שגם הבמאי ג'יימס גאן וצוות תסריטאיו התגייסו כדי להקל על הכיתה הטיפולית של גיבורי העל שבהשגחתם, ותפרו להם בצוותא עלילה גנרית ורזה, עם השפעות ברורות מ"מלחמת הכוכבים": סצינת מרדף אחת, סצינת הימלטות אחת, סצינה אחת בה מובהר מה כל כך מיוחד בכדור הזה שכל הגלקסיה המזוינת רודפת אחריו (בכיכובו של בניסיו דל טורו הנהדר תמיד), סצינת חדירה אחת לחללית ענקית ומוגנת וסצינת קרב אפוקליפטית, של טובים מול רעים. גם מורכבות הדמויות מהסרט הזה והלאה: רונאן רוצה להשמיד את נובה כי ככה, הוא סומך על גאמורה למרות שהיא שונאת אותו מאותה הסיבה בדיוק, ובגדול מה שמניע את רוב הדמויות זה מה שמניע את מיטב גיבורי הטלנובלות: כוח וכסף. מהטיטאן האדיר תנוס ועד יונדו (מייקל רוקר), ראש קבוצת הבוזזים, כולם רוצים בדיוק את אותו הדבר. ומובן מאליו שג'יימס גאן אינו ג'וס ווידון, במאי ותסריטאי "הנוקמים", שכל רפליקה ורפליקה בסרטיו מבריקה וראויה לשימור. אי אפשר לבוא אליו על זה בטענות.
למרות, ואולי בגלל, כל המצוין לעיל, "שומרי הגלקסיה" הוא סרט חמוד להפליא, משעשע ומלא חן, שיתרונו הגדול הוא בכך שהוא מודע היטב למגבלותיו, ולא לוקח את עצמו ברצינות. אם דמויותיו אינן מגוחכות מספיק מלכתחילה, הצמידו התסריטאים לכל דמות גאג שהופך אותה מגוחכת אפילו יותר. התוצאה, באופן מפתיע, מגניבה: דרקס לא מבין מטאפורות, וכל מה שאומרים לו הוא לוקח פשוטו. גרוט, היחיד מבין החבורה שהוא תמים וחף מפשע, יודע להגיד משפט אחד בלבד, והוא אומר אותו תמיד במקום ובזמן הנכון. לרוקט יש תפיסה טכנית מצוינת וחוש הומור חולני. גאמורה ירוקה. ירוקה, למען השם, ואי אפשר שלא לתהות איזה צבעים נוספים טומן העתיד בחובו עבור זואי סלדנה, שכבר נצבעה בעבר בכחול ב"אווטאר". לפיטר יש כינוי מטומטם שהוא הדביק לעצמו – סטאר לורד – וקלטת ישנה של שירי שנות השבעים, מזכרת יחידה מאמו המתה, שלצליליה הוא מרקד על פני כוכבי הלכת, ועוטפת את הסרט בפסקול דיסקו דיאגטי מקפיץ. זה לא מאוד מבריק, זה לא מאוד סוחף, אין בזה שום דבר שלא ראינו עשרות פעמים בסרטים אחרים – אבל כל עוד זה נחמד ומצחיק וכייפי, ויש עוד שנה שלמה עד הסרט הבא של "הנוקמים", גם דביבון ועץ יעשו את העבודה. במיוחד באוגוסט.
(צילום יחצ)
