הקיץ מביא איתו, ביחד עם טמפרטורות לא שפויות וטעמים משונים של גלידה, גם את הצורך המשפחתי הבלתי נמנע לבלות קצת זמן בצוותא. בעיקר אם יש לכם ילדים, שבשלב הזה כבר מיצו את הקייטנות, את ימי הכיף ואת מלאי המבוגרים האחראים בסביבה שעליהם ניתן לזרוק אותם לכמה שעות. אולמות הקולנוע נערכים גם בהתאם: לצד שלל הפנינגים, אירועים והפעלות לכל המשפחה שמציעים בימים אלו קומפלקסי הקולנוע הגדולים, מוקרנים, זה לצד זה, שני סרטים העוסקים בחופשות משפחתיות. סרט אחד אמריקאי, השני בריטי. בשניהם במשפחה לא ממש מתפקדת עסקינן, בשניהם החופשה משתבשת בדרכים מוזרות, ואת אבי המשפחה מגלם בשניהם כוכב טלוויזיה מוכר. כל קשר, כמובן, בין מה שקורה על המסך לחופשה המשפחתית הבאה שלכם מקרי בהחלט.
חופשה בהפרעה
תסריט ובימוי: ג'ונתן גולדסטין, ג'ון פרנסיס דיילי. שחקנים: אד הלמס, כריסטינה אפלגייט, כריס המסוורת', לסלי מאן. ארה"ב, 2015. 99 דקות. 2 כוכבים.
ראסטי גריזוולד (אד הלמס, "המשרד"), טייס בחברת תעופה מקומית לא כל כך מצליחה, מחליט לסטות מתוכניתו המקורית, לבלות את חופשת הקיץ באותה בקתה בה בילה בעשר השנים האחרונות, ולצאת עם משפחתו להרפתקה: מסע מחוף לחוף, ברכב שכור, אל פארק השעשועים "וולי וורלד", שם יעלו על רכבת ההרים הגדולה ביותר בארה"ב. ביחד עם אשתו דבי (כריסטינה אפלגייט, "נשואים פלוס"), ושני בניו ג'יימס (סקיילר גיסונדו) וקווין (סטיל סטיבנס) הוא נקלע לשלל הרפתקאות, הנעות בין המביך למזעזע. על הדרך קורה מה שקורה תמיד בסרטים אמריקאיים: המשפחה מתאחדת מול גורמים עוינים, ראסטי ודבי מגלים את הזוגיות שלהם מחדש, ג'יימס וקווין לומדים להסתדר זה עם זה וג'יימס אף טועם את טעמה של נשיקה ראשונה. מה שלא הורג מחשל.
"חופשה בהפרעה" הוא סרט המשך, או אולי איתחול, לסדרת סרטים מבית היוצר של ג'ון יוז, שעסקה בקורותיה של משפחת גריזוולד לפני שלושה עשורים. גם בראשון שבהם, "נסיעה נעימה המפתחות בפנים" ("National Lampoon's Vacation") נסעה המשפחה לחופשה ב"וולי וורלד". ראסטי היה אז ילד צעיר, ואת הוריו שבים לגלם בסרט הנוכחי צ'בי צ'ייס ובברלי דיאנג'לו. למרבה הצער, יותר משלושים שנה שחלפו מאז הגיחה לראשונה משפחת גריזוולד למסך לא סייעו לה וליוצריה להצטייד בטוב טעם, ולכן קטעי הצחוקים כוללים בין השאר טבילה בבריכת שפכים, הקאה לאורך מסלול מכשולים שלם והתמרחות בקרביו המדממים של פר בגודל בינוני. זה מצחיק בכל המקומות הצפויים, אבל בצורה האינפנטילית ביותר שאפשר להעלות על הדעת.
האינטראקציות האנושיות צפויות גם הן, ברובן לפחות, אבל מצליחות לשעשע כמעט בלי לגלוש לוולגריות, וכוללות שחקני אורח מוצלחים: לזלי מאן כאחותו של ראסטי אודרי, גם היא שריד למשפחת גריזוולד המקורית, ודמותה משעשעת ומעוררת רחמים כאחד; כריס המסוורת' ("ת'ור") כבעלה, חזאי דרומי עשיר סלש חוואי חובב סלש פלרטטן חסר תקנה, שנהנה לבקר את אורחיו בלילות בבוקסר צמוד זעיר; צ'רלי דיי כמדריך ראפטינג שמגלה, רגע לפני שהוא עולה לסירה אחת עם בני המשפחה, שארוסתו עזבה אותו; ונורמן רידוס כנהג משאית שרודפת אחר בני המשפחה, בסצינה אחת קצרה, שכל כולה דוגמה למה שיכול היה לקרות עם הסרט הזה אם מישהו היה מרשה לעצמו להשתולל באמת.
החופשה הסקוטית שלי
תסריט ובימוי: אנדי המילטון, גאי ג'נקין. שחקנים: דייויד טננט, רוזמונד פייק, בילי קונלי. בריטניה, 2014. 95 דקות. 4 כוכבים.
דאג (דייויד טננט, "דוקטור הו") ואבי (רוזמונד פייק, "נעלמת") נמצאים בתהליכי פרידה. הוא כבר עזב את הבית, הילדים יודעים, והשכנות הבריטיות מרשות לעצמן להיות מגעילות לדאג בפרצוף. אבל לכבוד יום הולדתו ה-75 של אביו, החולה במחלה ממארת, ואירוע משפחתי גדול המציין את המאורע, מחליטים דאג ואבי לנסוע לבית המשפחה בסקוטלנד מבלי ליידע את המשפחה המורחבת בדבר פרידתם. ובעוד השקר מתגלגל להם על הלשון, לשלושת ילדיהם לוטי (אמיליה ג'ונס), מיקי (בובי סומלדרידג') וג'ס (הארייט טרנבול) קצת יותר קשה לעוות את המציאות כדי למנוע אי נעימויות. במקביל, מתברר שגם אצל אחיו של דאג, גאווין (בן מילר) העשיר והמצליח, לא הכל מוצלח כמו שמספרים. בין כל השקרים שמספרים המבוגרים זה לזה מוצאים הילדים מפלט אצל סבא גורדי (ביל קונלי), האנושי והחם, עד שהחופשה משתבשת ותופסת כיוון לא צפוי. ובניגוד לסרט הקודם – פה הכיוון באמת לא צפוי, מפתיע ושובר מוסכמות, אבל בצורה האנושית והמקסימה ביותר שניתן להעלות על הדעת.
ההבדל בין "החופשה הסקוטית שלי" ל"חופשה בהפרעה" הוא כל ההבדל בין הקומדיות האמריקאיות לבריטיות על רגל אחת. בשני הסרטים הזוגיות בין בני הזוג, הורי המשפחה שבחופשה, גוועת, ובשני המקרים ההורים עסוקים יותר בעצמם והילדים נאלצים, בחלק מהזמן, לשעשע את עצמם בעצמם. אבל בעוד למשפחה האמריקאית נורא חשוב ללמד אותנו לקח, על כמה חשוב להשקיע בזוגיות ובמשפחה, ואיך אם רק נקרא את ספרי העזרה העצמית הנכונים ונקפיד על חיי מין תוססים כל הבעיות יפתרו מעליהן – במשפחה הבריטית מבינים לפעמים שוואלה, זה לא תמיד הולך, ולפעמים אנשים עושים טעויות, ועל זה עוד טעויות, ואת מה שנשבר כבר אי אפשר לתקן, אבל כן אפשר לנסות להתנהג כמו בני אדם אחד לשני ולא לריב על חשבון הילדים. שזה מסר הרבה יותר חשוב ונכון ומחובר למציאות.
ויש גם את אבן הבסיס של הקומדיות באשר הן – ההומור. על פי רוב, במקצה הזה, הבריטים ייקחו בנוק אאוט בלי למצמץ בכלל, וזה לא שונה גם במקרה הזה. הומור הפרשות וזרגים מזדקרים (הגם שמדובר בזרגים מקסימים המחוברים לגופו החטוב של ת'ור), האהוב משום מה על חלק גדול מהקומיקאים האמריקאיים (היוש אדם סנדלר), מפסיק להצחיק את רוב בני האנוש בערך עם היציאה מגיל העשרה. וייתכן שזה קהל היעד אליו מכוון "חופשה בהפרעה". "החופשה הסקוטית שלי" הולך מראש על כיוון אחר. מטעמי ספויילרים לא אפרט מה בדיוק קורה שם, אבל הבריטים מצליחים, איכשהו, לקחת סיטואציה סופר מקאברית ולהגיש אותה בצורה הכי חמימה, מצחיקה ושובת לב שיש. רק בשביל זה הייתי מבכרת בקיץ הזה את הממלכה המאוחדת על פני העולם החדש.
(צילום יחצ)
