יום שלישי שעבר. בזמן שחנויות אזור התעשייה בשילת מתחילות להיסגר והתנועה שוככת, מגרש החנייה של הכפר החשמונאי הצמוד למושב מתחיל דווקא להתמלא. בזה אחר זה מתחילים להגיע למקום שורה ארוכה של בעלי מקצוע בתחום הקולנוע ואחריהם מגיעות גם משאיות עמוסות ציוד.
במגרש החנייה כבר נמצא ומכוון את המגיעים מנהל ההפקה של סרטו החדש של מייק בורשטיין – "קונילמל" לאלו מביניכם שגדלו בשנות השבעים – שסצינות ממנו יצולמו הערב ב"כפר החשמונאי" שהפך לרגע לכפר מצרי. שני חדרים בתוך המבנים, שבמקור משחזרים דווקא את חיי החשמונאים לפני למעלה מאלפיים שנה, כבר הפכו לחדרים בביתה של משפחה כפרית מצרית. את הקירות כבר מעטרים שטיחים ועליהם רקמת מסגד אל אקצא בירושלים, כלי המיתר 'עוד' נשען בפינה על הכיסא, השולחן ערוך לאורחת ערב בכלי פח ובמטבח פתיליות ועליהן סירי בישול.
* * *
בחוץ ממשיכות בינתיים ההכנות. אנשי התאורה עומלים על הצבת זרקורים וכוונון מדוייק, ענף בעץ החרוב במקום נכרת כדי שלא יפריע לצילום, מדורה קטנה כבר דולקת ושאר אנשי הצוות מתפנים לארוחה שנערכה עבורם במרפסת התצפית לפני תחילת הצילומים שייערכו עד לחצות לפחות. בקרוב יגיעו למקום גם השחקנים, בהם ערביה ישראלית מנצרת ושחקן מצרי בשם סמי שייק, שנולד וגדל במצרים וחי כיום בארצות הברית.
במקום מסתובב זוהר ברעם, מייסד הכפר החשמונאי ובעליו, ומתפעל כיצד המיזם שלו הופך בן רגע לכפר מצרי. את תשומת הלב בינתיים תופסת דווקא משלחת קטנה מסין המלווה בידי מורת דרך דוברת סינית ונציגה מטעם משרד החוץ. היא מספרת כי מדובר בצוות צילום של תוכנית טלוויזיה סינית שהגיעה לישראל לצלם פרק אודות הקולנוע הישראלי.
קתרין צ'או, מגישת התוכנית, מלווה בידי צלם צעיר ומפיקה. למרות חצאית המיני שהיא לובשת נראה כי הקור העז לא מטריד אותה במיוחד, בזמן שזוהר ברעם מסביר לה באריכות על סוגי החומרים השונים בהם השתמש ליצירת המלט הדרוש לבניית המבנים במקום. מסתבר כי קתרין מגישה תוכנית סטייל "גידי ואהרוני", בה היא מסיירת מדי שבוע במדינה אחרת וסוקרת את הקולנוע המקומי. לישראל הגיעה לשבוע שלם, במהלכו תבקר בתל אביב, ירושלים ובכפר החשמונאי. נציגת משרד החוץ מספרת כי מדובר ביוזמה של שגרירות ישראל בביג'ין, אשר הפנתה את צוות התוכנית אל האגף לקשרי תרבות במשרד החוץ. לדבריה מדי שבוע מגיעות לארץ משלחות סיניות שבאות ללמוד דווקא מאיתנו הישראלים על תחומים שונים מחדשנות וניהול משק המים ועד לקולנוע כאמור.
צ'או, שנולדה וגדלה בסין ועברה להתגורר בניו זילנד בגיל 15, מגישה כאמור את התוכנית השבועית שלה בה צופים המוני סינים. רגע אחרי שהיא מצטלמת כשהיא דוחפת את קורת העץ המסובבת את אבני הריחיים בהן נהגו לכתוש את גרגירי החיטה, נפרד ממנה ברעם בשתי נשיקות על הלחי ומסביר לה כי כך נהוג בישראל. כשהוא שואל אותה כמה פעמים מתנשקים בסין בשעת פרידה, היא עונה: we don’t kiss. No no"".
קתרין, למה הקולנוע הישראלי מעניין בכלל את הצופים הסיניים?
"אני מניחה שזה לא רק הסרטים שמעניינים אותנו אלא גם התרבות, הנוף, ההיסטוריה והמורשת. כל אלו מוטבעים בתוך הקולנוע שלכם ומעניין אותנו לראות איך בדיוק הקולנוע הישראלי מבט את התרבות שלכם, הדת וההיסטוריה".
מה למדת עד עכשיו עלינו ועל הקולנוע שלנו?
"האמת שראיתי די הרבה סרטים ישראלים לפני שהגענו לכאן. ראיתי את 'חתונה מאוחרת', 'יפו', 'אפס ביחסי אנוש' וראיתי גם את 'הקיץ של אביה'.
מה חשבת עליהם?
"האמת שאהבתי חלק מהם. הקולנוע הישראלי מאוד ריאליסטי ועוסק בנושאים עכשווים. כך שבשבילי הפייבוריט היה 'הקיץ של אביה', שהנראטיב מאחוריו הוא דווקא מאוד אוניברסלי. ראיתי גם דברים חדשים יחסית כמו 'אפס ביחסי אנוש', שהוא מאוד צעיר ונותן מבט מעניין על החיילים הצעירים והמפקדים שלהם. אבל מה שמתואר שם קורה גם מחוץ לצבא, כל ההתלבטויות הרגילות של צעירים. בכל מקרה, מעניין לראות בסרט מה קורה כששמים יחד את כל הצעירים האלה במסגרת הזאת".
מה חשבת על ישראל ממה שראית עד עכשיו?
"אני אוהבת את ישראל. למדתי הרבה על המדינה מסרטים דוקומנטריים שראיתי. ממש חיכיתי להגיע לכאן ועד עכשיו ראיתי בעיקר את תל אביב. אני מאוד מחכה להגיע לירושלים. אהבתי את תל אביב, אבל במבט ראשוני ושטחי היא מאוד דומה לערים אחרות בעולם, ואני מניחה שירושלים תהיה שונה ואחרת כך שאני מחכה להגיע אליה. ירושלים היא בטוח ייחודית ושונה מכל מקום אחר".
* * *
השקיעה כבר מאחורינו. עמודי התאורה הגדולים כבר מוצבים במקום ולכפר החשמונאי מגיע יוצר הסרט והבמאי מייק בורשטיין, שמייד נכנס לקצב עבודה מהיר וממהר לבדוק את השטח לקראת הצילומים. בין שיחה עם אנשי הסאונד למנהלי ההפקה הוא מתפנה גם לשיחה עם קתרין וצוות הצילום הסיני שהגיע עימה. בסיום הראיון, רגע לאחר שלימד את קתרין לומר "תודה" ו"בבקשה" בעברית, ורגע אחרי שהוא מנסה לרתום אותה לטובת הפצת הסרט בסין ונותן לה את כרטיס הביקור שלו, מתפנה בורשטיין לדקה או שתיים לשוחח איתנו.
מייק, אז איך בעצם קוראים לסרט? ומה העלילה?
"לסרט קוראים 'אזימוט' והוא מספר על חייל מצרי וחייל ישראלי שנתקעים אחד עם השני בתוך בית בן שתי קומות במדבר סיני במהלך מלחמת ששת הימים. כל אחד מהם הגיע לשם בגלל סיבה אחרת והם נתקלים אחד בשני. בהתחלה הם נלחמים ואחר כך הם מחפשים את הדרך לשרוד יחד את המלחמה. זה סרט מלא תקווה ואופטימיות לשלום, לאמונה שיכול להיות כאן דו קיום".
איך הגעתם לכאן, לכפר החשמונאי?
"היות ומדובר על קולנוע ישראלי אז לא היה לנו תקציב לבנות סט שלם. יום אחד התקשר אלי המפיק וסיפר לי שהוא מצא את המקום המושלם לצלם את שתי הסצינות האלו. את הסצינות שמתרחשות בסיני צילמנו באיזה בית נטוש בנגב ליד בה"ד 1. יש לנו עכשיו רק 15 ימי צילום כדי להשלים את כל הסרט ואנחנו עורכים אותו תוך כדי הצילומים".
מתי הוא ייצא לאקרנים?
"הפרימיירה מתוכננת ל-5 ביוני, שזה בדיוק חמישים שנה למלחמת ששת הימים. אני כתבתי את התסריט, אני מביים וגם משתתף בהפקה. זה סיפור שאני מחזיק מאז ששת הימים, בה הופעתי כאמן בפני החיילים בכל החזיתות. היינו נוסעים כל לילה עם האוגדה של 'טליק'. רציתי יום אחד להגיע לזה ולהפוך את זה לסרט ועכשיו הטיימינג הוא נכון".
הכפר החשמונאי – סט הצילומים העסוק באיזור
מאז הקמת הכפר החשמונאי בשנת 1978 הוא משמש כאתר לצילומי סרטים הקשורים לעת העתיקה. בין היתר ערוצי הטלוויזיה הישראלית מצלמים כאן לקראת חנוכה סרטים הקשורים לחיי המקבים ומורשתם. חברות סרטים זרות מצלמות כאן סרטים דוקומנטרים הקשורים לנצרות העתיקה (כגון "המסע לבית לחם" של חברת "גלובל" הקנדית, "השליחים הנוצרים הראשונים" של הטלוויזיה היפנית, "כלי העבודה של יוסף הנגר" בהפקת ה-BBC , "משחקים של ילדים בימי הבית השני" של ה-BBC). וגם סרטי דת יהודיים כגון "העיירה היהודית בתקופת המשנה והתלמוד בהפקת האחים גרווייס מבני ברק, "הגן של דודו פישר"- יוסף שומר שבת, חג הפסח ואחרים בהפקת חברת "וידאו קאט" . סיפורי "סבא טוביה", מגילת אסתר בהפקת "ABC" מארה"ב ורבים אחרים. באפריל הקרוב תצולם במקום העונה החדשה של תוכנית הסאטירה "היהודים באים".
בתמונה כפר החשמונאי. לוקיישן מבוקש. צילם פרטי
