גידי אבינערי מתייחס אל ה"צעצוע" שלו כמעט כמו אל תינוק שברירי. אחרי הכל, הרחפן (שעלותו כעשרת אלפים שקל) משמש כעיקר פרנסתו היום, לאחר שנים רבות כצלם עיתונות ברויטרס ובמעריב. כך למשל אבינערי מקפיד שלא לתת לרחפן להמריא או לנחות היישר מהקרקע, כדי שלא לחשוף אותו לטיפת אבק.

לפני מספר שבועות עלה טרנד הרחפנים לכותרות, לאחר שאחד מהם כמעט והתנגש במטוס נוסעים בלגי שהנמיך טוס לקראת הנחיתה בנתב"ג. אמנם גודלו של הרחפן לא גדול בהרבה מקופסת נעליים, אולם התנגשות שכזאת עלולה להשבית מנוע גם של בואינג. בארץ ישנם כבר אלפי רחפנים ובהעדר אכיפה של חוקי התעופה, ברשות התעופה האזרחית כבר מוטרדים מהשימוש ההולך וגובר בצעצוע החדש.

ברחפנים בארץ עושים שני שימושים עיקריים: שימוש מסחרי שדורש רישיון מטעם רשות התעופה האזרחית (רת"א), ושימוש בידי חובבים, שאינו דורש רישיון. בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במחירי הרחפנים, מה שמאפשר לאנשים רבים מאי פעם לרכוש רחפן שיכול לטוס לגובה של מאות מטרים. הרכישה וההפעלה אינן דורשות הכשרה מיוחדת ולעת עתה, גם אינן דורשות רישיון. למעשה, כמו בתחומים טכנולוגים מתקדמים רבים, החוקים שמגבילים כיום את התחום מפגרים אחרי הטכנולוגיה, שמתפתחת במהירות גדולה. כיום הרחפן מגיע בערכה ורוכש מרכיב עליו אייפד או אייפון ויכול להמריא. עיקר חווית הרחפן היא לא ההטסה, אלא הצילום.

חווית הצילום היא מה שהביאה את אבינערי להקים את חברת moviecopter, שעוסקת בצילום סרטוני תדמית ומעניקה ללקוחות פתרונות צילום מכל הזוויות כולל צילום פנורמי, הדמיות ופתרונות לצילום פרויקטי בנייה ופיתוח. אנחנו נפגשים בשעת בוקר מוקדמת במנחת המסוקים שעל גבעת הברושים, מוקדם מספיק כדי לתפוס את האור הראשון בו מודיעין תהיה הכי פוטוגנית.

איך הגעת לעסקי הרחפנים?

"כשהייתי צלם ברויטרס, בדמיון שלי תמיד שאלתי 'למה אין לי זווית מעין הציפור'. ברגע שהתאפשר לי הושבתי ארבעה מהנדסים שבנו לי מסוק שהיה האבטיפוס. כיום יש את הרחפנים שנגישים יותר מאי פעם ועוד כמה שנים זה יהיה כמו פריג'ידר או ג'יפ".

כאמור, מלבד טכנולוגיית צילום מתקדמת שתלויה במכשיר בו משתמשים, הרחפן עצמו מצוייד כיום ביכולות מרשימות שלא מזכירות בכלום את הדאונים בשלט רחוק של פעם. "אני יכול לעזוב אותו עומד באוויר והוא לא יזוז מילימטר", מספר אבינערי. "ברגע שאני מפעיל אותו הוא מראה לי כמה לוויינים מבצעים עליו איכון מייד, כך אתה יכול לשלוח אותו למרחק ולנווט עם מפת גוגל. כשאני רוצה להנחית אותו אני מוריד אותו לגובה נמוך, מושיט אליו יד והוא נשאב אלי. ברגע שאני נוגע בו נכבה המנוע. בנוסף, יש לו מערכת גלי קול, כמו של עטלף, ובעזרת התהודה הוא יודע באיזה גובה הוא נמצא ובאיזו נקודה במפה. אם הרחפן מאבד קשר עם המטיס הוא אוטומטית חוזר לנקודת ההמראה".

מה טווחי הגובה והמרחק שהרחפן מסוגל להגיע אליהם?

"מבחינת גובה אין לו גבול. זה עניין של הבטריה שמחזיקה בערך חצי שעת טיסה. מבחינת מרחק הוא יכול להתרחק קילומטר וחצי מהמטיס, אבל חוקי רשות שדות התעופה דורשים שהרחפן לא ייצא מטווח הראייה שלי. אני עובד לפי חוקי רת"א לגבי הגובה המותר ונתיבי הטיסה. אני מטיס אותו רק מעל לשטחים פתוחים ובגובה נמוך".

עד כמה פשוט להפעיל אותו?

"אם אתה מדבר על הטסה בסיסית, אז מספיקות שעתיים של אימון כדי להפעיל את הרחפן. אני עוסק בצילום מקצועי, אז יש 'שוטים צילומיים', כמו להקיף מסגד כשכל הזמן המצלמה פונה לכיוונו, אלה דברים שצריך להתאמן עליהם. זה יכול לקחת גם שנתיים עד שתוכל לעשות את זה באופן מקצועי". 

בתמונה: גידי אבינערי והרחפן (צילום ירון ניר)