למרות שאריה פישביין מרעות הגיע מעולם הצבא הוא דווקא הלך רחוק, רחוק מאד בכיוון הנגדי, כשפירסם השבוע את ספרו החדש "המפתח למנהיגות אנושית". דוגמה: באחד המקומות בספר הוא מצהיר: "כל אחד עלול לטעות, גם אם העובד שלך שגה, לעולם אל תשפיל אותו ותן לו גיבוי ויחס אנושי". זו אמירה כל כך רחוקה מהמסגרת הצבאית הנוקשה שלעתים משפילה חיילים ושופטת אותם. הוא יודע שבמודל שפיתח של מנהיגות אנושית, המנהל יגיע להישגים משמעותיים בהרבה דווקא אם יפעל בדרכים אחרות: "יאמץ את הגישה שמנהל בעל ידע נחישות ומשמעת, שיש לו גם חיבור רגשי לאנשיו, יוכל להוביל אותם אחריו במשך זמן ארוך יותר".

פישביין (תא"ל במילואים) משוחרר כבר 14 שנים מהצבא. מספיק זמן כדי להתנער מהשיטות וצורת החשיבה הצבאית, שזו כנראה לא דבקה בו גם כשהיה על מדים. כמי שעמד בראש מערך הנ"מ של חיל האוויר ולזכותו הכנסת והטמעת כמה מערכות נשק חדשות (בהן טילי הפטריוט שהגיעו לישראל במהלך מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991). פישביין האזרח והמנהל הוא דווקא אדם חייכן ונוח, שמבין שהסיכוי לקבל מהעובד תפוקה גבוהה יותר תעבור דרך הפתיחות, החמימות והאנושיות, ולא באמצעות הפחד מהבוס או מהמפקד הנוקשה, או החשש מפיטורין.

לפני כשבוע התכנסו שלוש מאות חברים, בני משפחה ואנשי העיר באולם עינן בקניון לכבוד השקת הספר. היה שם גם מפקד חיל האוויר לשעבר אליעזר שקדי (שפישביין שירת תחתיו), שהדגיש במילותיו במבוא הספר כי "גדולתו של הספר שהוא מבוסס על מקרים אמיתיים ופורש בפני הקורא סיפורי הצלחה ולצידם גם סיפורי כישלון, שהופכים את הספר הזה לכל כך אנושי ומדבר אל הלב".

ראש העיריה חיים ביבס בירך את פישביין: "הספר מבטא את אישיותו של אריה אותו אני מכיר שנים רבות. מהיכרותי אני יכול להעיד שמצד אחד הוא משימתי הנרתם אישית לכל פעולה ומבצע כל דבר על הצד הטוב ביותר ומהצד השני נותן יחס חם לאנשים שגורם להם ללכת אחריו. אני סמוך ובטוח שהספר יעזור לאנשים רבים לרכוש מיומנויות של מנהיגות אנושית".

הספר הוא מדריך מעשי שמכוון לדרגי הניהול השונים, בכל שכבות האוכלוסייה בכל גיל ובכל אחד מתחומי החיים: מקום העבודה, הבית וחוג החברים. בספר ניתן למצוא עשרות טיפים לניהול נכון ולחיים בכלל. לא סתם ממליץ פישביין בתחילת הספר לקרוא אותו עם טוש זוהר ביד ולסמן את הטיפים השימושיים.

הספר שונה מספרי ניהול רבים שהתפרסמו ושאמורים לתת בידי המנהל את הכלים לנהל עובדים. הפעם פישביין לא מתרשם כל כך ממנהלים מצליחים שכן סולם הערכים, החמימות והגישה הבלתי אמצעית לעובדים, הן התכונות שלדעתו הופכות את המנהל למצליח, כמובן לצד התכונות העיסקיות הנדרשות ממנו.

איך עלה הרעיון לכתוב את הספר?

"אני מנכ"ל עמותת הידידים של בית החולים מאיר ולפני כמה שנים קיבנו תרומה גדולה לבית החולים. שאלתי את התורם מדוע תרמת לנו והוא ענה לי 'אני כבר בן שמונים והתחלתי לחשוב מה אני משאיר אחרי'. מה שקרה הוא שאחרי השיחה הזאת התחלתי בעצמי לחשוב את על העניין ולשאול את עצמי מה אני משאיר אחרי? מאחר ואופצית תרומה כספית גדולה נפסלה על הסף, חשבתי והחלטתי שכתיבת ספר הוא מוצא מתאים ודווקא בתחום שבו אני מתבלט ושאותו מימשתי לאורך שנות עבודתי וזהו המפתח למנהיגות אנושית".

מהי בעצם "מנהיגות בגישה אנושית"? חיוך לעובד יהפוך אותו לעובד טוב יותר?

"מנהיגות בגישה אנושית היא מנהיגות המושתת על יחסי אנוש חמים, גילויי איכפתיות וסימפטיה, מול האדם הכפוף לך, תוך הקשבה אמיתית למצוקותיו ורצון אמיתי לסייע לו כדי לפתור את מה שמציק לו ושעלול לפגוע בתיפקודו".

לא כולם מנהלים, אז למי השיטה מתאימה?

"השיטה מתאימה לכל רובדי החיים ולכל סוגי האוכלוסיה, היא מתאימה להורים שמבקשים לכוון את ילדיהם להצלחה וערכיות, שהרי הורים מנהלים כל הזמן את הילדים, לא? היא מתאימה למורים שרוצים להוביל את תלמידיהם להצלחה ולהישגים בלימודים, השיטה גם מתאימה ליחסים בין בני זוג, שמבוססים על כבוד הדדי ושותפות כנה ואמיתית בדאגות ובשמחות, באהבות ובחברות אמת, והיא מתאימה גם למנהל שרוצה להפעיל את אנשיו ולסחוף אותם אחריו ואומר עוד שמנהיגות בגישה אנושית מתאימה ליישום אפילו בין חברים, ובזכות הגישה הזאת לזכות באהבת החברים".

הקדשת פרק שלם למשה רבנו כמנהיג…

"משה רבנו כמנהיג נקט בגישה ובסגנון המנהיגות האנושית והגיע להישגים מרשימים".

במה זה בא לידי ביטוי?

"בעידן המנהיגות המודרנית המנהיג חייב לשלב בתהליך קבלת ההחלטות גם רגשות ורגישות, הדבר מאפשר שיפוט נכון, פתיחות, למידה האחר, יצירתיות, חדשנות בניית אמון, יכולת יצירת תקשורת, ושימוש בערכי המוסר. אצל משה התגלו תכונות שמתאימות למודלים מנהיגותיים מודרניים כמו חמלה, כשסייע לבנות יתרו להשקות את הצאן הצמא, או בפנייתו לאלוהים ובקשה שזה יסלח לעם על חטא עגל הזהב, או רגישות, בכך שמשה הבין שהצנחתו לתפקיד עלולה לפגוע באחיו אהרן הכהן והוא פעל ברגישות וכיבד את אחיו וחלק לו כבוד. גם יושר אישי גילה משה לאחר שהבטיח ליתרו שלא יזוז ממדיין אלא רק באישורו של יתרו. הוא ביקש מיתרו את האישור למרות שאלוהים ציווה עליו לחזור עם משפחתו למצרים".

(צילום: חורחה נובומינסקי)