Seal-Padded cell
חרף צאתו של הסינגל החדש של תופעת הפופ אדל בחרתי להקדיש את דעותיי דווקא לאגדה גדולה יותר מהגברת אדל, הזמר סיל בעל הקול המלטף שסביר שאף לימד בעקיפין את אדל דבר או שניים.
לסיל הנרי אולסגן קוואסי אדלו סמואל יש כבר עשרות סינגלים מוצלחים, פרס גראמי אחד ושבעה עשר אלבומים, כל זה אינו מספיק לסיל שבתחילת נובמבר ישחרר את אלבום האולפן התשיעי שלו (והשמונה עשרה בסך הכל) שמשום מה ייקרא "7" (מניח שעד יציאתו יהיה לי הסבר לשם הנומרי), מתוכו יצא הסינגל החדש "Padded cell" שהחזיר אותי עשרים וחמש שנים אחורה אל הלהיט הנוסטלגי שלו "Crazy" (הרבה לפני בריטני ספירס ונארלס בארקלי). אותו קול שלא השתנה ולו טיפה, עם ההרמוניות הגבוהות המושלמות שרק הוא יכול להגיע אליהן רק הפעם על הפקה עכשווית ראויה וכזו שאפילו לא נשמע שתימאס עם הזמן בגלל צלילים מושכי תשומת לב כאלה או אחרים שמפיקים נוטים להכניס לשירים כיום ואיני בעדם.
לצערי כיוון שהמותג "אדל" נחשב כיום לגדול יותר מזה של סיל, סביר מאוד שהשיר החדש שלו לא יגיע להצלחה ראויה דווקא בגלל הטיימינג של יציאתו לצד החדש של הזמרת, אך אם צריך לבחור בין שני השירים-"Hello" של אדל או "Padded cell" של סיל, אין צל של ספק שהמקוריות המפתיעה נמצאת באחרון מבין השניים הן מבחינת המילים והן מבחינת הביצוע המרנין.
(צילום יחצ)
