לונא אבו נסאר – אספר לך

זה כבר כמה חודשים שהיוצרת הצעירה והמוכשרת לונא אבו נסאר מצליחה למלא את כל ההופעות שלה. אלבום הבכורה שלה "אספר לך" שיוצא בימים אלו, שהתחיל בכלל כפרויקט סיום שלה בבית הספר למוזיקה Muzic, הצליח לסקרן כל כך הרבה אנשים שאוהבים מוזיקה ובצדק. מי שנחשפו לקולה העדין, לטקסטים האישיים, לפחדים ולכנות בשיריה, לא יכלו להישאר אדישים. לונא אבו נסאר, יחד עם המפיק המוזיקלי והשותף ליצירה דרור רותם, מצליחים להגיש אלבום נקי, צלול ומפוכח. ואולי זה בעצם מה שהכי מופלא במקרה של האלבום הזה, שמגיע בלי שום הכנה מוקדמת ועם מעט מאוד יחסי ציבור וקישוטים מיותרים, "אספר לך" פשוט מצליח לתפוס אותי בכל האזנה מחדש.

שמונה שירים וקטע אינסטרומנטלי אחד מכיל האלבום, את כל המילים והלחנים כתבה אבו נסאר בעצמה. חמישה בעברית, שלושה בערבית. עושה רושם שהשירים נכתבו מתוך הבלילה התרבותית-אנושית שבסביבתה, מתוך הימצאות בדרכים יחד עם שיטוט פנימי ואומץ רב. בשיר הנושא מתוך האלבום כותבת אבו נסאר על עצמה בתור ילדה "ירח שלי, תעצמי עיניים / אל תדאגי, אתן לך הכל / אבל אין לי, אין לי". גם בשיר "צלקת", אבו נסאר ממשיכה לקלף את הפצעים של עצמה, "הפנים שלי/ כבר לא אותו דבר/ מרקם שונה/ מרקם מוזר".

הקו המוזיקלי נשמר כמעט לאורך כל האלבום, הגיטרה האקוסטית, ליווי של כלי הקשה עם זיקה טבעית למקצבים א-סמטריים ושירה. זו אומנם קלישאה עתיקה מאוד, אבל מוזיקה מגשרת על פערים של שפה, לכן אין צורך להבין את השירים בערבית כדי לאהוב אותם. כדי להרגיש את החיבור.

החדשות המשמחות מכיוונה של אבו נסאר, הוא שהאלבום שיצא תחילה רק במהדורה דיגטלית ('באנדקמפ'), יוצא בימים על גבי דיסק קשיח, עם אריזה של ממש ואפשר למצוא אותו בחנויות הדיסקים וגם להזמין ברשת. אם לא די בכל זה, הרי שמעבר לקריירה האישית שלה, אבו נסאר היא צלע בהרכב ההיפ-הופ המשובח "סיסטם עאלי", שם היא מנגנת גיטרה חשמלית בסגנון חופשי. גם גרסת הכיסוי שהוציאה לשירו של אהוד בנאי "ממשיך לנסוע", מעוררת התרגשות מחודשת מהשיר הישן והאהוב הזה.
לונא אבו נסאר מסתמנת כאחד הקולות המיוחדים בתקופה הזאת, ולא כי לא שמעתם מעולם קול כמו שלה, כמו העובדה שפשוט לא שמעתם אותה ואת מה שיש לה לספר לכם.

(צילום: נאטישה שפנר)