The Weeknd – Starboy
אבל מאקונן טספייה, בן 26 בסך הכל, הפך לתופעה ויראלית עוד לפני חמש שנים כשהעלה עצמאית לאינטרנט שלושה מיקסטייפים שלו, כאלה שצברו שפע ביקורות חיוביות והיפנו אליו את אור הזרקורים ביום בהיר אחד. הוא גדל באונטריו שבקנדה לזוג הורים שהיגרו למדינה מאתיופיה ובשלב מוקדם בילדותו נטש אביו את המשפחה וטספייה עבר לגור אצל סבתו על מנת לאפשר לאימו לפרנס ולדאוג לו. במסגרת המעבר לסבתא הוא למד והפך בקיא בשפה האמהרית כשזו לקחה אותו לכנסיה אתיופית אורתודוקסית על מנת להכניס בו קצת דת.
בגיל 11 בלבד החל לעשות צרות ולהתנסות בסמים, כמו גם לפרוש ממסגרת לימודית ואף משם הגיע שם הבמה שלו כשהחליט יחד עם חבר לעזוב את בית הספר במהלך סופ"ש אחד (אך שינה את איות השם ל"The weeknd" כדי להימנע מבעיות של זכויות יוצרים עם להקה קנדית בשם "The Weekend").
את הבאז הגדול ביותר שלו בתחילת דרכו קיבל מהראפר הקנדי דרייק, שהביא אותו ללוות בקולות את אלבומו המצליח עד מאוד "Take Care" שהגיע למעמד פלטינה משושה(!) ואף אירח אותו בערב הופעות מיוחד שהרים מטעם הלייבל שלו. אחד הדברים המוזרים בהתנהגותו של דה וויקנד היה חוסר הרצון שלו להתראיין בכלי התקשורת והבחירה לתקשר עם מעריציו ואנשי מדיה דרך רשת הטוויטר בלבד, מה שהוסיף מסתורין לדמות המוזיקלית המעניינת.
סגנונו המובהק הביא פופ מלנכולי לעתים ועתיר אפלוליות המשלב בין היפ הופ, אר אנד בי והשפעות סינת-פופ מסוף שנות השמונים, אותם הביא לדרגת שלמות מסויימת שהגיעה לשיאה באלבומו השני "Beauty behind the madness" שהביא לו לא פחות מעשר פלטינות בעולם, כולל מועמדות לאוסקר עם הסינגל "The hills" שהופיע בפסקול הסרט חמישים גוונים של אפור. הישג נוסף מאלבום זה היה כיבוש פסגת מצעד האר אנד בי של הבילבורד עם שני הסינגלים הראשונים שהוציא בבת אחת!
על האלבום סטארבוי הכריז דה וויקנד כבר בספטמבר לצד הודעה על עבודתו עם צמד היוצרים האלקטרוניים הצרפתי המצליח "דאפט פאנק", איתם הוציא את הסינגל הראשון הנושא את שם האלבום והצליח בכל רחבי העולם כשריפה בשדה קוצים. את הסינגל השני "False alarm" חשף בתוכנית הבידור "SNL" ומאז הוא כבש מצעדים ותחנות רדיו ולא מפסיק עד היום (כולל כאן בארץ). שני הסינגלים המשיכו בקו האפל של הוויקנד והביאו פופ איכותי ובלתי מתפשר, אם כי טיפה יותר חברותי לאוזן לעומת אלבומו הקודם ומכאן כנראה הגיעה החיבוק האוהב מצד כלי המדיה.
באלבום מתארחים שלושה אמנים נוספים בלבד (מלבד דאפט פאנק שצויינו לעיל)- לאנה דל ריי המלנכולית שמתאימה לצידו של הוויקנד כמו כפפה ליד, קנדריק לאמאר הכוכב הגדול של ההיפ הופ בשנים האחרונות והזמראפר פיוצ'ר שלא מפסיק לשחרר חומרים ונשאר בטופ של הז'אנר השחור כבר תקופה ארוכה גם אם אינו מוצלח במיוחד בזכות הזרמה בלתי פוסקת של שירים, מיקסטייפים ואלבומים חדשים.
כל אחד מהאירוחים באלבום קולע בול לשיר בו הוא מופיע ותורם נדבך נוסף לגיוון המעניין באלבום, שניכר כי בנוי מ-18 רצועות שכל אחת מהן מסוגלת להיות להיט בפני עצמה (חוץ משני הסינגלים הראשונים שכבר הפכו לכאלה כמובן). האלבום הגיע למקום הראשון במצעדי המכירות והסטרימינג בשמונים (!) מדינות בעולם ומדגיש את סגל הגודל של הכרתו ומידת הצלחתו של דה וויקנד, כל זאת כשהוא בסך הכל בן עשרים ושש כן? ההשראה מאייקונים כמו פרינס ומייקל ג'קסון ניכרת למדי ובכל זאת נדמה כי דה וויקנד הופך למלך הפופ החדש של דור המאזינים השומע מוזיקה כיום. מי שלא חי על כדור הארץ בשנתיים האחרונות ישמח לקבל אלבום מרנין ומקורי שמעביר את כל הטוב שיש במוזיקת הפופ של היום במהלך שעה וקצת.
